טעמי המנהגים תשל״הTa'amei HaMinhagim 735

א׳עוד טעם. דמצוה לאכול בערב יום כפור. משום דהטעם דמוסיפין מחול על הקודש. היינו להעלות ולעשות מחול קודש. וכן המצוה דאכילה בתשיעי. משום דאז ביה"כ כל איש מישראל בתשובה מסתמא ועולה למדריגה גדולה וכאלו מקריב את עצמו לקרבן ולכך מצוה שיאכל וישתה בתשיעי כדי שניצוצי הקדושה אשר נשארו בקרבו יעלו עמו אז. ובזה יהי' עלי'.*ומה שאמרו כך רק באכילה ושתי' ולא בכל החמשה עינוים. היינו משום דטעמ' דמלתא דביוה"כ אנו מקריבין קרבנות והם החלב והדם הנמעט ממנו. וע"כ כשאוכלין ושותין הרבה בעי"כ יש לנו למחר חלב ודם יותר להקריב משא"כ בשאר העינויים. מנחם ציון:
שאל אחד להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרימנאב זצוק"ל מה יתרון ליוה"כ בזה אשר נקרא שבת שבתין הלא גם בשבת כתיב בפ' פקודי שבת שבתון הוא לד'. והי' משיב אליו רואה אנכי כי אין אתה מעביר הסדרא בכוינ'. כי הלא בשבת כתיב שבתון לה'. וביוה"כ כתיב שבתון לכם. כי אז אנו ממשיכין הקדוש' העליונ' למטה:
וראיתי באיזה ספר פי' על פסוק אלה מועדי ה' ומתחיל ששת ימים וכו' דזה מרמז ג"כ למועדים. כי יש לנו מה"ת ז' ימי מועדים. ב' ימים של פסח. וא' של שבועות. וא' של ר"ה. וא' של יו"כ. וב' של סוכות. והנה זולת יו"כ מותר לעשות בכולם צורך אוכל נפש. וזו ששת ימים תעשה מלאכה. היינו הששה מועדים יהי' מותר במלאכת אוכל נפש. רק יום השביעי הוא יו"כ שבת שבתון מקרא קודש. כל מלאכה לא תעשו. היינו אפי' אוכל נפש. וא"ש הא דיו"כ נקרא שבת שבתון. כי שבת הוא של חול ויו"כ הוא שבת של יו"ט דנקרא ג"כ שבת וע"כ נקרא שבת שבתון:
ישמח משה:
1