טעמי המנהגים תש״מTa'amei HaMinhagim 740
א׳טעם. שנהגו העולם שלוקין על לבם בשעה שאומרים הוידוי של אשמנו כו'. לפי שביד כל אדם יחתם הרי שהידים הם עדים על כל מעשה האדם וכתיב יד העדים תהי' בו בראשונה. אגרת הטיול:
1
ב׳קונטרס אחרון
הוידוי של אשמנו. והטעם. שביוה"כ אומרים הוידוי ולא בר"ה. עפ"י מה שאמז"ל (יומא כ') השטן בגימט' תלת מאה ושיתין וארבע הוי, תלת מאה ושיתין וארבע יומי אית לי' רשותא לאסטוני, ביומא דכפורי לית לי' רשותא לאסטוני*בפיוט ליו"כ מסטין בכבל אסור. יפלא הלא אין כח של השטן רק בפה וא"כ מה מהני בזה שיאסור אותו בכבלי ברז"ל הלא שפתו אתו. רק דהנה ידוע דביו"כ לית לי' רשות לשטן לאסטוני. וידוע דכף רגלי המלאכים ככף רגל עגל. ולכך בשתים יכסה רגליו כדי שלא יזכור מעשה עגל. אבל השטן ביוה"כ שאינו יכול לקטרג בפה הוא מגביה את רגליו להזכיר מעשה עגל. לזה אנו אומרים מסטין בכבל אסור רגליו שלא יקטרג ברגליו. ראיתי בס' אחד בדרך הלצה: ולכך בר"ה אין לומר הוידוי כדי שלא לקטרג*ובשם האריז"ל דבשעת התקיעות בין סדר לסדר יוכל להתודות בלחש כי אז השטן מעורבב ע"י התקיעות. עיין מחצית השקל סימן תקפ"ד סק"ב: אבל ביוה"כ אין לחוש לזה. כי לית לי' רשות להשטין ולכך יוכל להתודות. שמעתי מהרב הה"ג מוה' נחום אהרן רוקח נ"י.
ופעם א' אמרתי לאדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל שראיתי בספר א' וגם שמעתי מאנשים יראים ששמעו מזקינו הרב הצדיק הקדוש המפורסם כאן אתנחתא. ואח"כ אמר עליהם חטאת כו' עליהם ארבע מיתות ב"ד כו'*בספר זרע קודש (תצא) פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלימלך זצוק"ל הפסוק ומטה האלקים בידי כי שם האלקים מורה על בחינת גבורה ומשפע כמ"ש אלהים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט. ויש כח ביד הצדיק להטות הדינים לבל ישלטו על ישראל ח"ו. רק לכל אשר יחפוץ יטנו ומטה הדינים על שונאי ישראל. וז"ש ומטה האלקים בידי. זאת נתן ית' בידי להטותם כחפצו:
וראיתי בספר אחד ביאור המאמר ותשובה וכו' מעבירין וכו'. ע"ד אומרם ז"ל על רחב"ד כשהי' מתפלל וכו' אמר זה חי וכו'. הכוונ' דאפילו אם כבר נגזרה הגזיר' הי' מהפך על איזה רשע או עכו"ם ע"ד ונשא השעיר וכו' וזו הכוונ' מעבירין ולא אמר מבטלין. אלא מעבירין מאתנו ונותנין על ראש שונאי ישראל אכי"ר [הערת המדפיס: ונראה דלכן תפסו חז"ל בשליח צבור לשון העובר לפני התיבה. ולא נקטו היורד או העומד. כי הש"צ ע"י תפלתו יכול להעביר הגזר דין על שונאי ישראל:
ובס"ח סימן תמ"ה כ' אחד הי' חולה עד מות והי' א' מתלוצץ א"ל אקנה לי החולה שלך מן לי כך וכך. אמר ליה אתן לך מיד עמד החולה וזה חלה ומת. ובפי' אזולאי שם כתב גם אני שמעתי מאדם גדול שראה בעיניו עכו"ם שמכר החולה והמוכר נתרפא והקונה תיכף נלכד בחולי רחמנא ליצלן:]:
ועד"ז כתב בספר אגרא דפרקא בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנאב זצוק"ל כאשר רואה אדם איזה מדה רעה הכרוכ' אחריו כגון גאוה ותאוה וכיוצא אזי יקבע לה מקום לאיזה איש אשר לא מבני עמינו ותלך המדה רעה אל המקום אשר הוכן לה ותדבק רע ברע. ופי' שם בזה הפסוק וישלחו מן המחנה כל צרוע וכו' אל מחוץ למחנה תשלחם וכו':
ובספר זרע קודש בליקוטים ביאור עד"ז הפסוק המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וכו' מה שאמר הגואל ולא קאמר שהציל. אך דבאמת אם הגזירה יוצאת ח"ו ורוצים לבטלה צריך להניח הגזירה על האומות כמו שכתוב ואתן אדם תחתיך. עוד כתב בפסוק (ישעי') נתתי כפרך מצרים. דהאומות הם כופר לישראל. וז"ש הגואל אותי מכל רע. היינו שגאל אותי. היינו לשון פדייה וכופר נפש. היינו שנתן האומות תחתי לכופר נפש. ובזה חל הברכה עלי והקללה על האומות יברך את הנערים עכ"ל:
ובספר לקוטי מהרי"ל (פנחס) כתב שמעתי מאדמו"ר הקדוש ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל ונתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך. פי' שהאומות פודין אותך מחמת שאני רואה את מעשיהן נגד מעשיך אני רואה שפושע ישראל הוא טוב מן כשר שבאו"ה. ובספר אמרות טהורות כתב שזהו כוונת רז"ל באומרם כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו. היינו שמעבירין אותו ממנו ועל ראש רשע יחולו כמו והעברתם את נחלתו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מרימנאב זצוק"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. תרגום אונקלוס ואילין דיניא די תסדר קדמיהון. היינו אם נגזר ח"ו להוריד דינין להאי עלמא אזי יהי' נסדרין וחלין עליהון ולא חלילה על אחד מישראל:
ובספר דברי אמת (ראה) פי' בשם הרב הצדיק הקדוש רבי ר' בער זצוק"ל דברי התנא בבבא קמא אית דוכתא דתנא הן. היינו כשלומד ענין חסדים איתא הן שרוצה בזה ובאבות נזיקין לא תנא הן שלא יחפוץ כ"א אדרבה לדחותן לשונאי ישראל: הר"ש מבעלז זללה"ה כשהי' אומר ביוה"כ ועל חטאים שאנו חייבים הי' עושה ועמד אז אצלו הגבאי שלו הרב ר' שמעון נ"י בן הרב החסיד ר' אייזיק ז"ל אשר הי' מקרה לפני הרהצה"ק הנ"ל התקיעות ושאל אותו מה אתה אומר לזה: והשיב לו שזאת אדע כי פ"א בילדותי הייתי עם אבי ז"ל אצל הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל ובליל כל נדרי בשעה שהרב הצדיק הקדוש הנ"ל אמר ועל חטאים שמע אביו רעש גדול בחוץ ובמוצאי יוה"כ שאל אביו את הרהצה"ק הנ"ל מה זה הרעש ששמעתי בעת שאדמו"ר אמר ועל חטאים בליל כל נדרי. והשיב לו הרהצה"ק הנ"ל מה חידוש הוא לך כי בשעה שאני אומר את הע"ח הם בטלים ע"כ הי' הרעש ההוא. ע"כ שמעתי:
הוידוי של אשמנו. והטעם. שביוה"כ אומרים הוידוי ולא בר"ה. עפ"י מה שאמז"ל (יומא כ') השטן בגימט' תלת מאה ושיתין וארבע הוי, תלת מאה ושיתין וארבע יומי אית לי' רשותא לאסטוני, ביומא דכפורי לית לי' רשותא לאסטוני*בפיוט ליו"כ מסטין בכבל אסור. יפלא הלא אין כח של השטן רק בפה וא"כ מה מהני בזה שיאסור אותו בכבלי ברז"ל הלא שפתו אתו. רק דהנה ידוע דביו"כ לית לי' רשות לשטן לאסטוני. וידוע דכף רגלי המלאכים ככף רגל עגל. ולכך בשתים יכסה רגליו כדי שלא יזכור מעשה עגל. אבל השטן ביוה"כ שאינו יכול לקטרג בפה הוא מגביה את רגליו להזכיר מעשה עגל. לזה אנו אומרים מסטין בכבל אסור רגליו שלא יקטרג ברגליו. ראיתי בס' אחד בדרך הלצה: ולכך בר"ה אין לומר הוידוי כדי שלא לקטרג*ובשם האריז"ל דבשעת התקיעות בין סדר לסדר יוכל להתודות בלחש כי אז השטן מעורבב ע"י התקיעות. עיין מחצית השקל סימן תקפ"ד סק"ב: אבל ביוה"כ אין לחוש לזה. כי לית לי' רשות להשטין ולכך יוכל להתודות. שמעתי מהרב הה"ג מוה' נחום אהרן רוקח נ"י.
ופעם א' אמרתי לאדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל שראיתי בספר א' וגם שמעתי מאנשים יראים ששמעו מזקינו הרב הצדיק הקדוש המפורסם כאן אתנחתא. ואח"כ אמר עליהם חטאת כו' עליהם ארבע מיתות ב"ד כו'*בספר זרע קודש (תצא) פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלימלך זצוק"ל הפסוק ומטה האלקים בידי כי שם האלקים מורה על בחינת גבורה ומשפע כמ"ש אלהים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט. ויש כח ביד הצדיק להטות הדינים לבל ישלטו על ישראל ח"ו. רק לכל אשר יחפוץ יטנו ומטה הדינים על שונאי ישראל. וז"ש ומטה האלקים בידי. זאת נתן ית' בידי להטותם כחפצו:
וראיתי בספר אחד ביאור המאמר ותשובה וכו' מעבירין וכו'. ע"ד אומרם ז"ל על רחב"ד כשהי' מתפלל וכו' אמר זה חי וכו'. הכוונ' דאפילו אם כבר נגזרה הגזיר' הי' מהפך על איזה רשע או עכו"ם ע"ד ונשא השעיר וכו' וזו הכוונ' מעבירין ולא אמר מבטלין. אלא מעבירין מאתנו ונותנין על ראש שונאי ישראל אכי"ר [הערת המדפיס: ונראה דלכן תפסו חז"ל בשליח צבור לשון העובר לפני התיבה. ולא נקטו היורד או העומד. כי הש"צ ע"י תפלתו יכול להעביר הגזר דין על שונאי ישראל:
ובס"ח סימן תמ"ה כ' אחד הי' חולה עד מות והי' א' מתלוצץ א"ל אקנה לי החולה שלך מן לי כך וכך. אמר ליה אתן לך מיד עמד החולה וזה חלה ומת. ובפי' אזולאי שם כתב גם אני שמעתי מאדם גדול שראה בעיניו עכו"ם שמכר החולה והמוכר נתרפא והקונה תיכף נלכד בחולי רחמנא ליצלן:]:
ועד"ז כתב בספר אגרא דפרקא בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנאב זצוק"ל כאשר רואה אדם איזה מדה רעה הכרוכ' אחריו כגון גאוה ותאוה וכיוצא אזי יקבע לה מקום לאיזה איש אשר לא מבני עמינו ותלך המדה רעה אל המקום אשר הוכן לה ותדבק רע ברע. ופי' שם בזה הפסוק וישלחו מן המחנה כל צרוע וכו' אל מחוץ למחנה תשלחם וכו':
ובספר זרע קודש בליקוטים ביאור עד"ז הפסוק המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וכו' מה שאמר הגואל ולא קאמר שהציל. אך דבאמת אם הגזירה יוצאת ח"ו ורוצים לבטלה צריך להניח הגזירה על האומות כמו שכתוב ואתן אדם תחתיך. עוד כתב בפסוק (ישעי') נתתי כפרך מצרים. דהאומות הם כופר לישראל. וז"ש הגואל אותי מכל רע. היינו שגאל אותי. היינו לשון פדייה וכופר נפש. היינו שנתן האומות תחתי לכופר נפש. ובזה חל הברכה עלי והקללה על האומות יברך את הנערים עכ"ל:
ובספר לקוטי מהרי"ל (פנחס) כתב שמעתי מאדמו"ר הקדוש ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל ונתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך. פי' שהאומות פודין אותך מחמת שאני רואה את מעשיהן נגד מעשיך אני רואה שפושע ישראל הוא טוב מן כשר שבאו"ה. ובספר אמרות טהורות כתב שזהו כוונת רז"ל באומרם כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו. היינו שמעבירין אותו ממנו ועל ראש רשע יחולו כמו והעברתם את נחלתו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מרימנאב זצוק"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. תרגום אונקלוס ואילין דיניא די תסדר קדמיהון. היינו אם נגזר ח"ו להוריד דינין להאי עלמא אזי יהי' נסדרין וחלין עליהון ולא חלילה על אחד מישראל:
ובספר דברי אמת (ראה) פי' בשם הרב הצדיק הקדוש רבי ר' בער זצוק"ל דברי התנא בבבא קמא אית דוכתא דתנא הן. היינו כשלומד ענין חסדים איתא הן שרוצה בזה ובאבות נזיקין לא תנא הן שלא יחפוץ כ"א אדרבה לדחותן לשונאי ישראל: הר"ש מבעלז זללה"ה כשהי' אומר ביוה"כ ועל חטאים שאנו חייבים הי' עושה ועמד אז אצלו הגבאי שלו הרב ר' שמעון נ"י בן הרב החסיד ר' אייזיק ז"ל אשר הי' מקרה לפני הרהצה"ק הנ"ל התקיעות ושאל אותו מה אתה אומר לזה: והשיב לו שזאת אדע כי פ"א בילדותי הייתי עם אבי ז"ל אצל הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל ובליל כל נדרי בשעה שהרב הצדיק הקדוש הנ"ל אמר ועל חטאים שמע אביו רעש גדול בחוץ ובמוצאי יוה"כ שאל אביו את הרהצה"ק הנ"ל מה זה הרעש ששמעתי בעת שאדמו"ר אמר ועל חטאים בליל כל נדרי. והשיב לו הרהצה"ק הנ"ל מה חידוש הוא לך כי בשעה שאני אומר את הע"ח הם בטלים ע"כ הי' הרעש ההוא. ע"כ שמעתי:
2