טעמי המנהגים תשמ״אTa'amei HaMinhagim 741
א׳טעם. שאסור לנעול מנעל של עור ביוה"כ או בתשעה באב או לאבל מפני שהם משכא דחוויא שהוא מצד הקליפות ומפני שיו"כ עולה מלכות למעלה בבינה ואין בהם אחיזה לחיצונים לכן לא נאסר אלא מנעלים של עור אמנם שאר מנעלים מותרים כי גם מנעלים דקדושה לא נתבטלו ח"ו כו' רק אותם מנעלים של עור משכא דחוויא כתנות עור אשר עליהם נאמר רגליה יורדות מות אלו לבד נתבטלו. וכיון שכתנות עור הי' מאותו החטא וגם שגרם מיתה וחירוב ולכן מטעם הנ"ל אסור לאבל מנעלים של עור וגם בתשעה באב.*ועי' מחצית השקל סי' תרי"ד ס"ק ב' דביו"כ יש להחמיר ולילך יחף לגמרי דגם מנעול של בגד ושל שעם וקש הוי מנעל לענין יוה"כ ע"ש. והתינוקות גם הם בכלל איסור נעילת סנדל. מהרי"ל: ש"ע של האר"י ז"ל:
1
ב׳קונטרס אחרון
מנעול של עור ביוה"כ. ובספר אגרא דפרקא אות ד"ש כתב בשם הרב מהר"מ חאגיז בספרו משנת חכמים שמביא שם חכמי הרמז דענין לבישת המנעלים הוא כדי שלא יגע בשרו על האדמה כי בחטא של האדם נתקללה ע"כ עושין הפסק בין הרגל לאדמה. ובעבור זה במקום אדמת קדש שיצאה האדמה מכלל ארור לכלל ברוך יש לילך יחף וזהו של נעליך כו' כי המקום וכו' אדמת קודש הוא עכ"ד. וכתב שם ובזה מצאנו טוב טעם למשארז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו. דכיון שההפסק הוא בכדי להפסיק בין הקללה ע"כ ימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים להפסיק. וזה שמברכין על מנעלים שעשה לי כל צרכי כי זהו כל צרכיו לחפוץ בברכה ולהפסיק הקללה. ומטעם זה נאסר ביום הקדוש יוה"כ בחליצת מנעל כי נתקדש הארץ בקדושת היום ויוצאת אז מן הקללה לברכה. ותבין ביום המקווה לישועה יום שנולד בן דוד נאסר בחליצת מנעל להורות שע"י משיח בן דוד תצא האדמה מקללה לברכה והמתברך בארץ יתברך באלקי אמן:
מנעול של עור ביוה"כ. ובספר אגרא דפרקא אות ד"ש כתב בשם הרב מהר"מ חאגיז בספרו משנת חכמים שמביא שם חכמי הרמז דענין לבישת המנעלים הוא כדי שלא יגע בשרו על האדמה כי בחטא של האדם נתקללה ע"כ עושין הפסק בין הרגל לאדמה. ובעבור זה במקום אדמת קדש שיצאה האדמה מכלל ארור לכלל ברוך יש לילך יחף וזהו של נעליך כו' כי המקום וכו' אדמת קודש הוא עכ"ד. וכתב שם ובזה מצאנו טוב טעם למשארז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו. דכיון שההפסק הוא בכדי להפסיק בין הקללה ע"כ ימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים להפסיק. וזה שמברכין על מנעלים שעשה לי כל צרכי כי זהו כל צרכיו לחפוץ בברכה ולהפסיק הקללה. ומטעם זה נאסר ביום הקדוש יוה"כ בחליצת מנעל כי נתקדש הארץ בקדושת היום ויוצאת אז מן הקללה לברכה. ותבין ביום המקווה לישועה יום שנולד בן דוד נאסר בחליצת מנעל להורות שע"י משיח בן דוד תצא האדמה מקללה לברכה והמתברך בארץ יתברך באלקי אמן:
2
ג׳הוי מנעל לענין יוה"כ. ובס' ארחות חיים שם בהגהות כתב דאף דיש להחמיר בשל שעם וקש אבל במנעלים הנקראים קאלאשין הנעשים מקאטשיק דכיון שמקפידים שלא ללבשן על הרגל בלא מנעלים לפי שמזיק לבריאת הרגל אם אינו לובש אותן ע"ג מנעל עור א"כ יש להקל שאין זה דרך נעילה ללבשן בלא מנעלים מפני שמזיקין להרגל. ועוד שהרי אינם מכוונים להרגל וגדולים יותר שהרי לובשין אותן ע"ג מנעלים א"כ הרי מבואר בא"ז הלכות אבילות ס"ס תמ"ג וז"ל ונהגו לנעול מנעלים רחבים כמו בוטש מפני איסטנוסות ובשעת התפלה חולץ ע"ש:
3