טעמי המנהגים תשמ״בTa'amei HaMinhagim 742
א׳טעם. שנוהגים ללבוש ביוה"כ בגדים לבנים נקיים. דוגמת מלאכי השרת וכן נוהגים ללבוש קיט"ל שהוא לבן ונקי וגם לפי שהוא לבוש של מתים ועי"ז נכנע ונשבר לב אדם לעשות תשובה שלימה. לבוש סי' תר"י סעי' ד':
1
ב׳קונטרס אחרון
ללבוש קיטל. ובספר מטה אפרים סי' תר"י סעי' י"א כתב וז"ל נהגו בעת הנשואין שעושין הקיטל לחתן מיפים אותו ועושין בו עטרה של כסף על בית הצואר וכן היו נוהגים מלפנים לעשות הבית מעוטר בעטרה של כסף. כי אם אינו מצופה כלל אינו רק כמו כתונת ממעל למדיו. וזה מקרוב שעושין של זהב או מקצתה כסף ומקצתה זהב למען הראות תפארת גדולתם ולא ידעו שיש סמך מן התלמוד שלא ללובשו זהב לפי שהוא מזכיר עון העגל שהי' של זהב ואין קטיגור נעשה סניגור כדאמרינן בר"ה. ולכן ראוי להחזיר עטרה ליושנה להיות נחפה בכסף. וכן הנשים אין לובשות בגדים המחופים בזהב עכ"ל. ובהגהות מנהגים פקפק בדבר דהא כהן גדול לא נאסר בהם כ"א בפנים ולא בחוץ:
ללבוש קיטל. ובספר מטה אפרים סי' תר"י סעי' י"א כתב וז"ל נהגו בעת הנשואין שעושין הקיטל לחתן מיפים אותו ועושין בו עטרה של כסף על בית הצואר וכן היו נוהגים מלפנים לעשות הבית מעוטר בעטרה של כסף. כי אם אינו מצופה כלל אינו רק כמו כתונת ממעל למדיו. וזה מקרוב שעושין של זהב או מקצתה כסף ומקצתה זהב למען הראות תפארת גדולתם ולא ידעו שיש סמך מן התלמוד שלא ללובשו זהב לפי שהוא מזכיר עון העגל שהי' של זהב ואין קטיגור נעשה סניגור כדאמרינן בר"ה. ולכן ראוי להחזיר עטרה ליושנה להיות נחפה בכסף. וכן הנשים אין לובשות בגדים המחופים בזהב עכ"ל. ובהגהות מנהגים פקפק בדבר דהא כהן גדול לא נאסר בהם כ"א בפנים ולא בחוץ:
2
ג׳יש שא"א בי"ט שחל בשבת רק מזמור לדוד הבו לד' בני אלים וכו'. וחרוז ראשון ואחרון מן לכה דודי מ"מ כשחל יוה"כ בשבת א"א כלל רק מזמור שיר ליום השבת לבד וכן אחר התפלה א"א במה מדליקין ולא מזמור לדוד ה' רועי כו' אף שנוהגין לומר בכל שבת מזמור זה אף בי"ט שחל בשבת מ"מ ביוה"כ שחל בשבת א"א אותו. מטה אפרים סי' תרי"ט סעי' י"ג. ועי' אשל אברהם שם:
3