טעמי המנהגים תשמ״זTa'amei HaMinhagim 747
א׳טעם. שאומרים קודם כל נדרי ע"ד המקום ועל דעת הקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינים. ע"פ הש"ס דמנחות כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית שהרי חלבנה ריחה רע ואעפ"כ הכניסה הכתוב בכלל בשמים החשובים. ופי' מלת העבריינים הוא אותם שעברו על דברים שנתחייבו נידוי או שמתא מחמת עבירות שבידם ומתירין להם כדי שיוכלו להתפלל עמהם ואפי' לא יבקשו שיתירו להם מתירין להם. משום דאמרינן כל תענית צבור כו'*ועי' פרישה שם דמה שאמרו ז"ל כל תענית ציבור כו' בא לרמוז שאין לנו להקל ברשעים פושעי ישראל שלא יהיו בכלל תעניותנו ותפילתנו כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשוב' ונמנים בכלל הצדיקים שאל"כ הצדיקים נתפשים עליהם מפני הערבות שהרי כל ישראל ערבים זה לזה ומש"ה אם אין פושעים ישראל בתוכו. ר"ל שאין נותנין לב לעשות תשוב' להשי"ת מפני הערבות אינו שומע חלילה בתפילתו של הצדיקים.
ומטעם זה. נצטוינו במצות לולב ליקח ערבה שאין לה טעם וריח רמז לפושעי ישראל. ועי' לעיל סעי' קי"א: עי' מטה אפרים סי' תרי"ט סעי' י' ואלף למטה שם. וע"ל סעי' קי"א:
ומטעם זה. נצטוינו במצות לולב ליקח ערבה שאין לה טעם וריח רמז לפושעי ישראל. ועי' לעיל סעי' קי"א: עי' מטה אפרים סי' תרי"ט סעי' י' ואלף למטה שם. וע"ל סעי' קי"א:
1