טעמי המנהגים תשמ״טTa'amei HaMinhagim 749
א׳טעם. שתקנו לומר כל נדרי ביום הכפורים ולא בר"ה כמו שהוא במשנה. משום דיום הכפורים בטל העם ממלאכה אף מלתקן אוכל נפש ואיכא כינופיא טובא. וסמוך הוא לר"ה. ופעמים שיום הכפורים נקרא ר"ה כדכתיב בראש השנה בעשור לחדש השביעי ואמרינן אי זו היא שנה שראש השנה שלה בעשור הוי אומר זה יובל. ספר התניא סי' פ':
1
ב׳קונטרס אחרון
כל נדרי בקול רם. ובשם הרב הקדוש המפורסם מהר"ש מבעלז זצוק"ל שפי' החרוז מה שאומרים בליל כל נדרי דוד שואג בקול. ששואג על המסטינים שלא יעכבו על ידו. יתן קול דברו סלחתי.
ובספר בארת המים כתב בשם קדוש א' שאמר קודם כל נדרי בעמדו לפני ארון הקודש בבכי' יתירה והתלהבות גדולה הנה אנו אומרים ונסלח וגו' כי לכל העם בשגגה. מהפלא הוא הכי אפשר כי כל העם יהיו שוגגין ולא יהיו שום מזיד ביניהם. אך רבש"ע אני מעיד בהם כי אין בהם שום איש שיאמר לשם יחוד קודם בואו לעבור עבירה. וא"כ יתכן לומר עליהם כי כולם שוגגין המה.
כל נדרי בקול רם. ובשם הרב הקדוש המפורסם מהר"ש מבעלז זצוק"ל שפי' החרוז מה שאומרים בליל כל נדרי דוד שואג בקול. ששואג על המסטינים שלא יעכבו על ידו. יתן קול דברו סלחתי.
ובספר בארת המים כתב בשם קדוש א' שאמר קודם כל נדרי בעמדו לפני ארון הקודש בבכי' יתירה והתלהבות גדולה הנה אנו אומרים ונסלח וגו' כי לכל העם בשגגה. מהפלא הוא הכי אפשר כי כל העם יהיו שוגגין ולא יהיו שום מזיד ביניהם. אך רבש"ע אני מעיד בהם כי אין בהם שום איש שיאמר לשם יחוד קודם בואו לעבור עבירה. וא"כ יתכן לומר עליהם כי כולם שוגגין המה.
2