טעמי המנהגים תשס״אTa'amei HaMinhagim 761
א׳טעם. שאנו אומרים אנא בשם או אנא השם ולא בכינוי בא"ד. מפני שהכהן לא הי' קורא אותו במקדש כמו שאנו קורין אותו בא"ד בשאר השמות אלא הי' קורא אותו במקדש בד' אותיותיו ככתיבתו. מה שאין אנו רשאין לקוראו כן כי הוא הנקרא שם המפורש שהוא המקור לכל השמות וכל השמות נאצלים ממנו ועליו אמרו ההוגה את השם באותיותיו בגבולים נעקר מן העולם חוץ מכ"ג בי"כ ואם היינו אומרים אנא י"י בא"ד הי' משמע שכן הי' לשון כ"ג בי"כ בב"ה בוידויין ולזה אנו אומרים אנא בשם או אנא השם. לבוש סי' תרכ"א סעיף ו':
1
ב׳קונטרס אחרון
אנא בשם*בספר מאור ושמש (תצא) פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלימלך וכבר אמר אנא השם. פי' שצריך זמן רב וימים כבירים להעתיר בכל לב ולאמר אנא השם עד שישמע קולו ותתקבל תפלתו לרצון. כשאומרים חטאו עוו פשעו בני ישראל אנו מדמין נפשינו כאלו אנחנו אותם בית ישראל שהיו אז ומתחרטין על עונותיהם וגם אנו מתחרטין על עונותינו. ויפה עושים המכים על לבם כדרך שעושין באשמנו. מטה אפרים סי' תרכ"א סעי' ט"ז:
ובש"ע האריז"ל כ' על מה שאנו אומרים כשהיו שומעין את השם המפורש יוצא מפי כ"ג. וז"ל דע כשהיה הכהן גדול מזכיר את השם מפורש הי' יוצא השם מאליו מפיהו. ולזה לא אמרו כשהי' מזכיר אלא יוצא. מאליו היה יוצא. וזהו סוד הפסוק שאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי ולא אמר אשר תזכור את שמי ר"ל אני אזכיר:
ובענין מה שיש נוהגים שלא ליפול כורעים בשב"ק יש סמך לזה כי לדעת רב שרירא גאון ע"ה יש חשש אבן משכית גם בעומק הרבה מדאורייתא וכמ"ש המ"א ע"ה ס"ס קל"א וצריך להציע ולפעמים שיהי' נגרר משם מה שהציעו מעש"ק וכשיציעו בשבת"ק יש חשש אשוויי גומות משא"כ כשמציעין בשופי על פני כל הבית הכנסת הק' בעיו"כ אין חשש כ"כ. אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' תרכ"א:
עוד כתב משום דנראה כנפילת אפים ובכל יו"כ אין חוששין לזה וכמו שאין אומרים אבינו מלכנו ביו"כ שחל בשבת"ק כן הוא בזה שמנעו מליפול בשבת"ק שלא יהי' נראה כנפילת אפים. אך המנהג הוא שבכל מקום נופל הש"צ על פניו גם בשבת"ק. לפי שידוע לכל שהש"צ אינו אומר יותר מכפי מה שמיוסד במחזורים ובפרט שהוא בתוך התפלה ואסור לו להפסיק ולומר איזה בקשה מלבו בלי תקנת חז"ל והרי עי"ז יש ידיעה לכל שאין בזה גדר נפילת אפים. משא"כ בנפילת רבים על פניהם יש מראית עין שסוברים רבים על רבים מהקהל שהם מוסיפין תחנונים ובקשות הנוגעים נגד חבריהם בפרטי התנגדות שבין זה לזה. וכיון שזה אסור ושבת"ק גם שהוא יו"כ לזה הנהיגו בהרבה קהילות ק' שלא ליפול על פניהם בשבת"ק וכן נוהגים פה ע"ש:
אנא בשם*בספר מאור ושמש (תצא) פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלימלך וכבר אמר אנא השם. פי' שצריך זמן רב וימים כבירים להעתיר בכל לב ולאמר אנא השם עד שישמע קולו ותתקבל תפלתו לרצון. כשאומרים חטאו עוו פשעו בני ישראל אנו מדמין נפשינו כאלו אנחנו אותם בית ישראל שהיו אז ומתחרטין על עונותיהם וגם אנו מתחרטין על עונותינו. ויפה עושים המכים על לבם כדרך שעושין באשמנו. מטה אפרים סי' תרכ"א סעי' ט"ז:
ובש"ע האריז"ל כ' על מה שאנו אומרים כשהיו שומעין את השם המפורש יוצא מפי כ"ג. וז"ל דע כשהיה הכהן גדול מזכיר את השם מפורש הי' יוצא השם מאליו מפיהו. ולזה לא אמרו כשהי' מזכיר אלא יוצא. מאליו היה יוצא. וזהו סוד הפסוק שאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי ולא אמר אשר תזכור את שמי ר"ל אני אזכיר:
ובענין מה שיש נוהגים שלא ליפול כורעים בשב"ק יש סמך לזה כי לדעת רב שרירא גאון ע"ה יש חשש אבן משכית גם בעומק הרבה מדאורייתא וכמ"ש המ"א ע"ה ס"ס קל"א וצריך להציע ולפעמים שיהי' נגרר משם מה שהציעו מעש"ק וכשיציעו בשבת"ק יש חשש אשוויי גומות משא"כ כשמציעין בשופי על פני כל הבית הכנסת הק' בעיו"כ אין חשש כ"כ. אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' תרכ"א:
עוד כתב משום דנראה כנפילת אפים ובכל יו"כ אין חוששין לזה וכמו שאין אומרים אבינו מלכנו ביו"כ שחל בשבת"ק כן הוא בזה שמנעו מליפול בשבת"ק שלא יהי' נראה כנפילת אפים. אך המנהג הוא שבכל מקום נופל הש"צ על פניו גם בשבת"ק. לפי שידוע לכל שהש"צ אינו אומר יותר מכפי מה שמיוסד במחזורים ובפרט שהוא בתוך התפלה ואסור לו להפסיק ולומר איזה בקשה מלבו בלי תקנת חז"ל והרי עי"ז יש ידיעה לכל שאין בזה גדר נפילת אפים. משא"כ בנפילת רבים על פניהם יש מראית עין שסוברים רבים על רבים מהקהל שהם מוסיפין תחנונים ובקשות הנוגעים נגד חבריהם בפרטי התנגדות שבין זה לזה. וכיון שזה אסור ושבת"ק גם שהוא יו"כ לזה הנהיגו בהרבה קהילות ק' שלא ליפול על פניהם בשבת"ק וכן נוהגים פה ע"ש:
2
ג׳חוץ מכ"ג בי"כ. ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אברהם יהושע העשיל מאפטא זצוק"ל שכמה פעמים אמר ביוה"כ בעת העבודה. וכך הייתי אומר. כי זכר עוד אז עת אשר שימש בכהונה גדולה בביהמ"ק והענין מפורסם:
3