טעמי המנהגים תשפ״בTa'amei HaMinhagim 782
א׳טעם. שאין מברכין שהחיינו בשעת עשיית הסוכה. כיון שעכשיו נוהגין שאחד עושה לפעמים סוכה לכמה בני אדם ואין סברא שיברך העושה לאחרים שהרי אין שייך ברכת הזמן אלא בדבר שהוא שמח בעשייתם והעושה לאחרי' אינו שמח בעשייתה אלא העושה לעצמו לפיכך כל אחת שהיא שלו כשיכניס בה חייב לברך כמו הלובש בגד חדש אע"פ שהוא לא עשאו ואין הכל בקיאין בזה לכך נהגו לסמוך כולה אכסא דקידושא ואפי' העושה לעצמו. לבוש סי' תרמ"א ועי' ב"י שם. ועי' רוקח סי' רצ"ז כתיב מקרא קודש יהי' לכם מכאן שמקדישין ביו"ט:
1
ב׳קונטרס אחרון
כשיכנס בה חייב לברך. ובספר אבודרהם כ' בשם בעל המאור דכל מצוה שיש שהות בעשייתה כדי לברך עליה עד שלא נגמרה כגון ישיבת סוכה שכל היום היא מצותה א"צ לברך עובר אלא בשעת קיומן. וכגון נטילת לולב שכל זמן שנוטלו בידו עושה המצוה. וכגון להתעטף בציצית שכל היום היא מצותו וכן כל כיוצא באלו ולא הוצרך לומר עובר לעשייתה אלא למצות שאינו מאריך בהם. כגון מילה ושחיטה וכסוי הדם ותקיעת שופר שא"א לתקוע ולברך ביחד וכן כל כיוצא באלו צריך לברך עובר לעשייתן ע"כ:
ובשם הרמב"ם ז"ל כתב דכל מצוה שעשייתה היא גמר חיובה מברך בשעת עשייתה כמו שחיטה וכסוי הדם והפרשת תרומות ומעשרות ועשיית מעקה וכיוצא בהן. וכל מצוה שיש אחר עשייתה צווי אחר אינו מברך אלא בשעת הצווי האחרון. לפיכך העושה סוכה או לולב או שופר או ציצית או תפילין אינו מברך בשעת עשייה לעשות סוכה או לעשות לולב או לעשות שופר או לעשות ציצית או לכתוב תפילין מפני שיש אחר עשייתן צווי אחר. ואימתי מברך בשעת עשיית המצוה:
כשיכנס בה חייב לברך. ובספר אבודרהם כ' בשם בעל המאור דכל מצוה שיש שהות בעשייתה כדי לברך עליה עד שלא נגמרה כגון ישיבת סוכה שכל היום היא מצותה א"צ לברך עובר אלא בשעת קיומן. וכגון נטילת לולב שכל זמן שנוטלו בידו עושה המצוה. וכגון להתעטף בציצית שכל היום היא מצותו וכן כל כיוצא באלו ולא הוצרך לומר עובר לעשייתה אלא למצות שאינו מאריך בהם. כגון מילה ושחיטה וכסוי הדם ותקיעת שופר שא"א לתקוע ולברך ביחד וכן כל כיוצא באלו צריך לברך עובר לעשייתן ע"כ:
ובשם הרמב"ם ז"ל כתב דכל מצוה שעשייתה היא גמר חיובה מברך בשעת עשייתה כמו שחיטה וכסוי הדם והפרשת תרומות ומעשרות ועשיית מעקה וכיוצא בהן. וכל מצוה שיש אחר עשייתה צווי אחר אינו מברך אלא בשעת הצווי האחרון. לפיכך העושה סוכה או לולב או שופר או ציצית או תפילין אינו מברך בשעת עשייה לעשות סוכה או לעשות לולב או לעשות שופר או לעשות ציצית או לכתוב תפילין מפני שיש אחר עשייתן צווי אחר. ואימתי מברך בשעת עשיית המצוה:
2