טעמי המנהגים תשפ״דTa'amei HaMinhagim 784
א׳טעם. שסוכה ונויה אסורין כל שבעה.*בספר שארית ישראל כתב שנכון הדבר להחזיק הסוכה בטהר' אפילו כל ימות השנה ולקבוע איזה עתים ללמוד או להתפלל שם. אבל זה בודאי לא נכון שתיכף אחר סוכות נוהגין ח"ו דרך בזיון בהסוכ' ועושין אותה מדור לבהמות: משום דכשם שחל שם שמים על הקדשים ולכך הם אסורים בהנאה כך חל ש"ש על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג דהיינו חגיגה לה' אף סוכה לה'. מס' סוכה דף ט':
1
ב׳ואם התנה על אוכלים ומשקים שתולין בסובה כדי לנאותה ואמר איני בודל מהן כל בין השמשות הרי זה מסתפק מהם בכל עת שירצה. או"ח סי' תרל"ח סעי' ב'. אבל בנויין שנותנים בדפנות כגון סדינים המצויירי' יש להקל להסירן מן הסוכה בכל עת שירצה ואפי' לא התנה עליהם מעיו"ט. והטעם. דכיון דמנהג העולם להסירן מהסוכה מחמת חשש גנבים או בפני הגשמים א"כ כל אדם שתולה דברים חשובים בסוכה לנוי ודאי אין דעתו אלא ע"ד המנהג ע"כ לא אתקצו כלל ואפי' לא התנו. ט"ז שם סק"ח:
2