טעמי המנהגים תשפ״וTa'amei HaMinhagim 786
א׳טעם. שמברכין על סוכה כל ז' ואין מברכין על מצה כל שבעה. משום דאין מצוה באכילתו משא"כ בסוכה. מ"א סי' תרל"ט ס"ק י"ז ועי' אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
משא"כ בסוכה. בספר מטה אפרים אלף למטה סימן תרכ"ה סעי' ס"ד כתב וז"ל הרוצה לאכול בסוכה אף שירדו גשמים ורוצים לעשות כובע ישועה בראשם להנצל מהגשמים בודאי לא שפיר עבדי כי דרכיה דרכי נועם ואיכא ביטול שמחת יו"ט. ועוד כיון שהש"ס מדמה כעבד שמוזג כוס ורבו שופכו על פניו ואם יחזור למזוג בע"כ יכעוס עליו יותר שמסרב ועושה נגד רצונו בודאי נקרא חסיד שוטה והדיוט. ומ"מ אם הוא מהחרדים אל דבר ה' ויצטער יותר בבית א"צ לחוש שיהי' נקרא הדיוט כיון דסוף סוף מצטער הוא. אבל אם יורדים גשמים הרבה בודאי המחמיר הוא מראה עצמו שאחר ששפך רבו הוא מוזג שנית שבודאי יכעוס רבו יותר. ומה נואלו סטומי לב שיושבים בסוכה אף שהגשם גדול ובפיהם ירצו אני רוצה להיות הדיוט לעשות רצון קונם ולו חכמו ישכילו שאינם עושים רצונו אלא עוברי רצונו. ואין להתחכם אל חז"ל בחומרות שלא נמצא בראשונים ואחרונים. ולמי הי' נאה יותר להתחסד עם קונו מחכמי הש"ס והירושלמי וכמה פוסקים והש"ע וכתבו שהוא כשופך רבו קיתון ע"פ ואינו מקבל שכר רק הוא הדיוט. ואם הי' מקום בזה למידת חסידות הי' מזכירין בזה. ומכ"ש אם הוא דר עם ב"ב אחרים והם אוכלים בבית. אז מה שהוא אוכל בסוכה מיחזי כיוהרא יתירה. רק בלילה הראשונה נכון לאכול כל הסעודה בסוכה אף בירידת גשמים כיון דהוא חיוב דאורייתא לאכול כזית אם יאכל הסעודה בבית יש לחוש דאתי למיטעי ולא יאכל כלל בסוכה ע"ש:
ועי' מחצית השקל סי' תר"מ סק"ט דכתב וז"ל כשהגשמים יורדים וסוגרים דלתות הגג שקורין שלא"ק מ"מ עדיף טפי לישן או לאכול תוך הסוכה אע"ג דהדלתות סגורים מלישן או לאכול חוץ לסוכה. דתחת הדלתות לכמה פוסקים יוצאים מן הדין. וגם בלבוש ס"ס תרכ"ו כתב דאותן הדלתות מתחלתן נעשו לשם צל אלא פסולין משום שאין הגשמים יכולים לירד תוך הסוכה ע"ש. וא"כ אע"ג דיש שני טעמים לפוסלו כה"ג חדא דהסכך בעינן שיהי' עראי וטעם שני דאין הגשמים יכולים לירד לתוכו מ"מ לכל טעם יש דיעה א' דמכשיר כה"ג א"כ עדיף טפי תחת הדלתות מלישב חוץ לסוכה לגמרי. ומ"מ בעת שיסגור הדלתות יכוין בסגירה לשם צל עכ"ל ע"ש. ועי' בפמ"ג א"א סי' תרכ"ו סק"ט. וזה דוקא שהדלתות של הגג מצופים בעצים שקורין שינדלין אבל אם הם מצופים בטסין שקורין בלעכין לא שייך זה. ובספר זכור לאברהם כתב בשם הרב זרע אמת דאותן שסוגרין הדלתות בעת הגשמים ותיכף שפסקו הגשמים פותחין אין לפקפק שחייבים בסוכה וצריכים לברך:
כתב בספר מנחה חדשה מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלעזר ישראל זללה"ה מראזדאל ולבסוף ימיו הי' מתגורר בעיר וועבירנעווקא וז"ל נ"ל לידון בדבר החדש במי שרוצה לאכול בסוכה בשעה שהגשמים יורדין. אף לפי המבואר בש"ע או"ח (עי' ט"ז סי' תרל"ט ס"ק י"ז וס"ק י"ט ופ"מ שם) דפטור מישיבת סוכה אעפ"כ יכול הוא לברך לישב בסוכה. ומילתא דמסתבר הוא מכיון דליכא מניעה בחיוב גוף האדם. אך מניעת אחרות הבאים מעלמא למנוע אותו י"ל דיכול לברך וכתב ראי' לדבריו ע"ש:
ובשם הגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל שפ"א אמר בעת הגשם וחג הסוכות הגשמים מבקשים תפקידם אבל יוכלו לעשות מעשיהם בשעה שישראל מתפללין בבהכ"נ ובבהמ"ד וכן הוה:
כתב בהגהות מנהגים וז"ל מנהג כשר שאין מביאין נר לסוכה אפי' גדולה אך מביאין מנורה של ברזל נחושת ובדיל. ובסוכה קטנה אסור אפי' שרגא של זהב. ובאשרי סוף פ' הישן מפרש הטעם משום שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחוז בהן הנר. ובמרדכי הוסיף לבאר משום דמבעית ונפיק וגם משום דממעט בשיעורא ובגמרא סוף פרק לולב וערבה דף מ"ח ע"א בשמיני אם רוצה לפוסלו אז מדליק נר בסוכה קטנה ע"ש:
ובספר מדרש פנחס כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקארץ זצוק"ל שהי' מקפיד שלא להדליק נר של חלב בסוכה. וגם שלא יכנס ערל. וכשהי' צריכים להסיר המנורה בשבת הי' נושאים השלחן לבית ושם הסירו:
ובספר צמח צדיק מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל זצוק"ל מוויזניצע פי' משארז"ל המצטער פטור מן הסוכה. ר"ל מי שהוא תמיד בצער ויסורין אזי מהסגולה לזה לקיים מצות סוכה כראוי ובשמחה ובזה יתבטל ממנו כל מיני יסורין:
ובשם הגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל שפ"א אמרו לו בשבת קודם סוכות בסעודה ג' שהביאו ערלים למכור סכך לישראל ונתמלא שמחה והכה כף אל כף ואמר ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך. כי מצות סוכה גדולה מאד. וראיתי באיזה ספר. הטעם. דכל מצוה עושין באבר מיוחד ובסוכה נכנסין עם כל גופו לתוך הסוכה:
משא"כ בסוכה. בספר מטה אפרים אלף למטה סימן תרכ"ה סעי' ס"ד כתב וז"ל הרוצה לאכול בסוכה אף שירדו גשמים ורוצים לעשות כובע ישועה בראשם להנצל מהגשמים בודאי לא שפיר עבדי כי דרכיה דרכי נועם ואיכא ביטול שמחת יו"ט. ועוד כיון שהש"ס מדמה כעבד שמוזג כוס ורבו שופכו על פניו ואם יחזור למזוג בע"כ יכעוס עליו יותר שמסרב ועושה נגד רצונו בודאי נקרא חסיד שוטה והדיוט. ומ"מ אם הוא מהחרדים אל דבר ה' ויצטער יותר בבית א"צ לחוש שיהי' נקרא הדיוט כיון דסוף סוף מצטער הוא. אבל אם יורדים גשמים הרבה בודאי המחמיר הוא מראה עצמו שאחר ששפך רבו הוא מוזג שנית שבודאי יכעוס רבו יותר. ומה נואלו סטומי לב שיושבים בסוכה אף שהגשם גדול ובפיהם ירצו אני רוצה להיות הדיוט לעשות רצון קונם ולו חכמו ישכילו שאינם עושים רצונו אלא עוברי רצונו. ואין להתחכם אל חז"ל בחומרות שלא נמצא בראשונים ואחרונים. ולמי הי' נאה יותר להתחסד עם קונו מחכמי הש"ס והירושלמי וכמה פוסקים והש"ע וכתבו שהוא כשופך רבו קיתון ע"פ ואינו מקבל שכר רק הוא הדיוט. ואם הי' מקום בזה למידת חסידות הי' מזכירין בזה. ומכ"ש אם הוא דר עם ב"ב אחרים והם אוכלים בבית. אז מה שהוא אוכל בסוכה מיחזי כיוהרא יתירה. רק בלילה הראשונה נכון לאכול כל הסעודה בסוכה אף בירידת גשמים כיון דהוא חיוב דאורייתא לאכול כזית אם יאכל הסעודה בבית יש לחוש דאתי למיטעי ולא יאכל כלל בסוכה ע"ש:
ועי' מחצית השקל סי' תר"מ סק"ט דכתב וז"ל כשהגשמים יורדים וסוגרים דלתות הגג שקורין שלא"ק מ"מ עדיף טפי לישן או לאכול תוך הסוכה אע"ג דהדלתות סגורים מלישן או לאכול חוץ לסוכה. דתחת הדלתות לכמה פוסקים יוצאים מן הדין. וגם בלבוש ס"ס תרכ"ו כתב דאותן הדלתות מתחלתן נעשו לשם צל אלא פסולין משום שאין הגשמים יכולים לירד תוך הסוכה ע"ש. וא"כ אע"ג דיש שני טעמים לפוסלו כה"ג חדא דהסכך בעינן שיהי' עראי וטעם שני דאין הגשמים יכולים לירד לתוכו מ"מ לכל טעם יש דיעה א' דמכשיר כה"ג א"כ עדיף טפי תחת הדלתות מלישב חוץ לסוכה לגמרי. ומ"מ בעת שיסגור הדלתות יכוין בסגירה לשם צל עכ"ל ע"ש. ועי' בפמ"ג א"א סי' תרכ"ו סק"ט. וזה דוקא שהדלתות של הגג מצופים בעצים שקורין שינדלין אבל אם הם מצופים בטסין שקורין בלעכין לא שייך זה. ובספר זכור לאברהם כתב בשם הרב זרע אמת דאותן שסוגרין הדלתות בעת הגשמים ותיכף שפסקו הגשמים פותחין אין לפקפק שחייבים בסוכה וצריכים לברך:
כתב בספר מנחה חדשה מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלעזר ישראל זללה"ה מראזדאל ולבסוף ימיו הי' מתגורר בעיר וועבירנעווקא וז"ל נ"ל לידון בדבר החדש במי שרוצה לאכול בסוכה בשעה שהגשמים יורדין. אף לפי המבואר בש"ע או"ח (עי' ט"ז סי' תרל"ט ס"ק י"ז וס"ק י"ט ופ"מ שם) דפטור מישיבת סוכה אעפ"כ יכול הוא לברך לישב בסוכה. ומילתא דמסתבר הוא מכיון דליכא מניעה בחיוב גוף האדם. אך מניעת אחרות הבאים מעלמא למנוע אותו י"ל דיכול לברך וכתב ראי' לדבריו ע"ש:
ובשם הגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל שפ"א אמר בעת הגשם וחג הסוכות הגשמים מבקשים תפקידם אבל יוכלו לעשות מעשיהם בשעה שישראל מתפללין בבהכ"נ ובבהמ"ד וכן הוה:
כתב בהגהות מנהגים וז"ל מנהג כשר שאין מביאין נר לסוכה אפי' גדולה אך מביאין מנורה של ברזל נחושת ובדיל. ובסוכה קטנה אסור אפי' שרגא של זהב. ובאשרי סוף פ' הישן מפרש הטעם משום שמא יתקרב הנר לדופני הסוכה ותאחוז בהן הנר. ובמרדכי הוסיף לבאר משום דמבעית ונפיק וגם משום דממעט בשיעורא ובגמרא סוף פרק לולב וערבה דף מ"ח ע"א בשמיני אם רוצה לפוסלו אז מדליק נר בסוכה קטנה ע"ש:
ובספר מדרש פנחס כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקארץ זצוק"ל שהי' מקפיד שלא להדליק נר של חלב בסוכה. וגם שלא יכנס ערל. וכשהי' צריכים להסיר המנורה בשבת הי' נושאים השלחן לבית ושם הסירו:
ובספר צמח צדיק מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל זצוק"ל מוויזניצע פי' משארז"ל המצטער פטור מן הסוכה. ר"ל מי שהוא תמיד בצער ויסורין אזי מהסגולה לזה לקיים מצות סוכה כראוי ובשמחה ובזה יתבטל ממנו כל מיני יסורין:
ובשם הגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל שפ"א אמרו לו בשבת קודם סוכות בסעודה ג' שהביאו ערלים למכור סכך לישראל ונתמלא שמחה והכה כף אל כף ואמר ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך. כי מצות סוכה גדולה מאד. וראיתי באיזה ספר. הטעם. דכל מצוה עושין באבר מיוחד ובסוכה נכנסין עם כל גופו לתוך הסוכה:
2