טעמי המנהגים תשצ״בTa'amei HaMinhagim 792
א׳עוד טעם. שלוקחים ד' מינים אלו דוקא. מפני שהד' מינים אלו הם אינם תחת שר ומזל רק תחת הקב"ה כ"כ הקדמונים ועפ"י הדין לא היו ישראל רשאין להשתמש בד' מינים אלו שהוא כמשתמש בשרביטו של מלך אלא שישראל נקראים בנים וזה מעיד שהקב"ה יכול למחול עונות לישראל ואם הי' לו דין מלך לא הי' יכול למחול דמלך שמחל של כבודו אין כבודו מחול משא"כ אם ישלו להש"י דין אב וזה מוכח מנטילת הד' מינים. בשם הרב הגדול מ' חיד"א. וזה כוונת הפייטן ביוצר ליום א' דסוכות מאמר המתחיל אקחה פרי עץ הדר כו'.
1
ב׳ובארבעת אלה תאב. להללו בם כאב. לכאורה הדברי' צריכי' ביאור וטעם. רק שמנטילת המינים מוכח שיש לו דין אב עלינו ואנחנו בנים. היכלי שן:
2
ג׳קונטרס אחרון
בד' מינים אלו. ובמדרש ויקרא פ' ל' כתב וז"ל פרי עץ הדר זה הקב"ה שכתוב בו הוד והדר לבשת*ובענין האתרוגים הנה התורה אמרה ולקחתם לכם כו' פרי עץ הדר ובודאי אין כוונת התורה על אתרוגים שבמדינות קארפא ופראגי. אשר אחינו ב"י סבלו שם צרות רבות וגריש וחוץ לזה יש שם חשש מרכבים. ויותר נכון שיקחו מאתרוגים של ארץ הקדושה אשר אחינו ב"י מתפרנסים שם מזה ואפי' אם יש בהאתרוג נקב שנעשה באילן ע"י קוצים אע"פ שיש בו חסרון אם העור והבשר קיים ועי' רמ"א סי' תרמ"ה סעי' ב') יותר חביב לפני השי"ת מאתרוג של קארפא ופראגא שהוא נקי מכל והלואי שנוכל לקיים את כל דברי חז"ל הנרשמים בש"ע כאשר נקיים בזה ובפרט כשאין לו רק איזה בלאט פלעק וגם באתרוגי א"י יש אתרוגים שהם נקי מכל וא"כ מהראוי שכל או"א יקנה רק מאתרוגי ארץ ישראל ורק בזה נעשה נחת רוח ליוצרינו: כפות תמרים זה הקב"ה שכתוב בו צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקב"ה דכתיב והוא עומד בין ההדסים. וערבי נחל זה הקב"ה דכתיב ביה סולו לרוכב בערבות ביה שמו.*וצריך לחבר האתרוג ללולב משעת נענוע ולנענע בשניהם יחד. סימן תרנ"א סעי' י"א. ובשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל מה שנוהגין לעשות כיסים משולבות מעלי הלולב ותוחבין בו ההדסים והערבות. הוא עפ"י מש"כ הט"ז סי' תרנ"א ס"ק י"ד בשם הרקנט"י סוד זה נגלה אלי בחלום בליל יו"ט הא' של חג הסוכות נתאכסן אצלי חסיד א' אשכנזי שמו הר"ר יצתק ראיתי בחלום שהי' כותב השם ביו"ד ה"א והי' מרחיק הה"א אחרונה מן הג' אותיות א"ל מה זה עשית השיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתיו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין. למחר ראיתי שלא הי' מנענע רק הלולב ומיניו בלא האתרוג והבנתי פתרון חלומי כו' כי כל הד' מינים רומזים בו ית' כדאי' במדרש כו' עכ"ל. ולפי"ז כשם שהשם הוי' צריך שלא יהי' נכתב הרבה רחוק זה מזה כן צריך להיות ג"כ שלא יהי' דבוקין זה בזה בלי רווח ביניהם ועפי"ז עושים כיסים משולבות לתחוב בו ההדסים והערבות בכדי שיהי' מעט רווח ביניהם כי כל הד' מינים רומזים בו ית' ע"כ. ולפ"ז נראה דמש"כ המחבר לעיל דצריך לחבר האתרוג ללולב ולנענע בשניהם יחד צריך ג"כ שיהי' מעט רווח ביניכם: :
כתב בסדה"י צריך כל אדם להשתדל בעבודה הזאת ואל תהי קלה בעיניו שאחר שיש בה יחוד השי"ת ואהבתו ראוי להחזיק בה ואל יסמוך לומר עם הקהל אני נוטל כי היא סמיכה של הבל כי לא נתקן לולב לקהל אלא שיטול אותו מי שאין לאל ידו משגת לקנות לולב לעצמו או שבא מן הדרך או שאירעו איזה אונס ולא קנה לו לולב ואתרוג תנאי ב"ד הוא שיועיל לו נטילתו בלולב הקהל אבל מי שבידו ספק לקנות ולחבב המצוה ולהדר אותה לא ידחה אותה מעליו שהיא גדולה במאד מאד בכמות ובאיכות ומגיע לו תועלת רב אם לנפשו אם לגופו אם לכל אנשי ביתו שניצולים מכל צרה ומכל גזירה רעה אם עושה אותו כתקנה. ועוד אעפ"י שיטול לולב הקהל לא יוכל לנענע אלא פעם א' לצאת י"ח מצוה אבל הנענועים האחרים בג' מקומות מן ההלל ולהקיף בו בזמן ההושענות איך יעשה:
ואם הוא במקום שהאתרוגים אינם נמצאים גם הלולבים באים מארץ מרחקים ואינו יכול להשיג דבר שיצא בו י"ח מפני שדמיו יקרים ואין ידו משגת יקנה מן הבא בידו ד' מינים הללו להיותם בידו בשעת ההלל ויברך על אותו שנבחר לקהל ובו יצא י"ח ומה שיש בידו יהיה לחבוב המצוה וליחד ש"ש מן הבא בידו וצדקה יחשב לו עכ"ל ע"ש. וע"ל בהשמטה לסעי' רנ"ו:
ובספר עמק ברכה כתב בשם התוס' דמה שאמז"ל בפ' רבי עקיבא למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. תפוח היינו אתרוג כי כיון שדר משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותן עליו. וריח אפך כתפוחים מתרגמי' כריח אתרוגא עכ"ל התוס':
בד' מינים אלו. ובמדרש ויקרא פ' ל' כתב וז"ל פרי עץ הדר זה הקב"ה שכתוב בו הוד והדר לבשת*ובענין האתרוגים הנה התורה אמרה ולקחתם לכם כו' פרי עץ הדר ובודאי אין כוונת התורה על אתרוגים שבמדינות קארפא ופראגי. אשר אחינו ב"י סבלו שם צרות רבות וגריש וחוץ לזה יש שם חשש מרכבים. ויותר נכון שיקחו מאתרוגים של ארץ הקדושה אשר אחינו ב"י מתפרנסים שם מזה ואפי' אם יש בהאתרוג נקב שנעשה באילן ע"י קוצים אע"פ שיש בו חסרון אם העור והבשר קיים ועי' רמ"א סי' תרמ"ה סעי' ב') יותר חביב לפני השי"ת מאתרוג של קארפא ופראגא שהוא נקי מכל והלואי שנוכל לקיים את כל דברי חז"ל הנרשמים בש"ע כאשר נקיים בזה ובפרט כשאין לו רק איזה בלאט פלעק וגם באתרוגי א"י יש אתרוגים שהם נקי מכל וא"כ מהראוי שכל או"א יקנה רק מאתרוגי ארץ ישראל ורק בזה נעשה נחת רוח ליוצרינו: כפות תמרים זה הקב"ה שכתוב בו צדיק כתמר יפרח. וענף עץ עבות זה הקב"ה דכתיב והוא עומד בין ההדסים. וערבי נחל זה הקב"ה דכתיב ביה סולו לרוכב בערבות ביה שמו.*וצריך לחבר האתרוג ללולב משעת נענוע ולנענע בשניהם יחד. סימן תרנ"א סעי' י"א. ובשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל מה שנוהגין לעשות כיסים משולבות מעלי הלולב ותוחבין בו ההדסים והערבות. הוא עפ"י מש"כ הט"ז סי' תרנ"א ס"ק י"ד בשם הרקנט"י סוד זה נגלה אלי בחלום בליל יו"ט הא' של חג הסוכות נתאכסן אצלי חסיד א' אשכנזי שמו הר"ר יצתק ראיתי בחלום שהי' כותב השם ביו"ד ה"א והי' מרחיק הה"א אחרונה מן הג' אותיות א"ל מה זה עשית השיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתיו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין. למחר ראיתי שלא הי' מנענע רק הלולב ומיניו בלא האתרוג והבנתי פתרון חלומי כו' כי כל הד' מינים רומזים בו ית' כדאי' במדרש כו' עכ"ל. ולפי"ז כשם שהשם הוי' צריך שלא יהי' נכתב הרבה רחוק זה מזה כן צריך להיות ג"כ שלא יהי' דבוקין זה בזה בלי רווח ביניהם ועפי"ז עושים כיסים משולבות לתחוב בו ההדסים והערבות בכדי שיהי' מעט רווח ביניהם כי כל הד' מינים רומזים בו ית' ע"כ. ולפ"ז נראה דמש"כ המחבר לעיל דצריך לחבר האתרוג ללולב ולנענע בשניהם יחד צריך ג"כ שיהי' מעט רווח ביניכם: :
כתב בסדה"י צריך כל אדם להשתדל בעבודה הזאת ואל תהי קלה בעיניו שאחר שיש בה יחוד השי"ת ואהבתו ראוי להחזיק בה ואל יסמוך לומר עם הקהל אני נוטל כי היא סמיכה של הבל כי לא נתקן לולב לקהל אלא שיטול אותו מי שאין לאל ידו משגת לקנות לולב לעצמו או שבא מן הדרך או שאירעו איזה אונס ולא קנה לו לולב ואתרוג תנאי ב"ד הוא שיועיל לו נטילתו בלולב הקהל אבל מי שבידו ספק לקנות ולחבב המצוה ולהדר אותה לא ידחה אותה מעליו שהיא גדולה במאד מאד בכמות ובאיכות ומגיע לו תועלת רב אם לנפשו אם לגופו אם לכל אנשי ביתו שניצולים מכל צרה ומכל גזירה רעה אם עושה אותו כתקנה. ועוד אעפ"י שיטול לולב הקהל לא יוכל לנענע אלא פעם א' לצאת י"ח מצוה אבל הנענועים האחרים בג' מקומות מן ההלל ולהקיף בו בזמן ההושענות איך יעשה:
ואם הוא במקום שהאתרוגים אינם נמצאים גם הלולבים באים מארץ מרחקים ואינו יכול להשיג דבר שיצא בו י"ח מפני שדמיו יקרים ואין ידו משגת יקנה מן הבא בידו ד' מינים הללו להיותם בידו בשעת ההלל ויברך על אותו שנבחר לקהל ובו יצא י"ח ומה שיש בידו יהיה לחבוב המצוה וליחד ש"ש מן הבא בידו וצדקה יחשב לו עכ"ל ע"ש. וע"ל בהשמטה לסעי' רנ"ו:
ובספר עמק ברכה כתב בשם התוס' דמה שאמז"ל בפ' רבי עקיבא למה נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. תפוח היינו אתרוג כי כיון שדר משנה לשנה ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים הוי פריו קודם לאותן עליו. וריח אפך כתפוחים מתרגמי' כריח אתרוגא עכ"ל התוס':
3