טעמי המנהגים תשצ״חTa'amei HaMinhagim 798

א׳טעם. שמברכין על נטילת לולב ולא על נטילת אתרוג. הואיל ומינו גבוה מכולם וארבעת המינין שבלולב נקראין כולן בשם לולב. סוכה דף ל"א ע"ח:
1
ב׳קונטרס אחרון
על נטילת לולב. בליקוטי מהרי"ל הלכות לולב כתב נשאל מהרי"ל תינוקת שלא ידעו לברך מה דינם ואמר שינענעו את הלולב ודים ע"ש. ובמנהגים כ' שבשני ימים הראשונים יתפוס הלולב עם התינוק כשמברך התינוק דתינוק קונה ואינו מקנה וא"כ הוי כמו שאול לכן יתפוס עמו ע"ש. ועי' מ"א סי' תרנ"ח סק"ט:
ובענין אם מותר לשתות קאוו"ע קודם שיטול האתרוג. הכל לפי מה שהוא אדם דאם מצטער ואינו עושה לתענוג ולא יוכל להשיג בנקל האתרוג אזי המקיל לא הפסיד. שו"ת השיב משה ח"א סי' י"ט:
ובספר שדי חמד דף י"א אות כ"ב כתב ג"כ דראוי לכל ירא שמים לחבב המצוה שלא להקדים לה דבר וחלשים שאי אפשר להם להמתין וגם א"א להם להתפלל בביתם עד אחר ההלל מותרים לשתות ולטעום דבר מועט אבל לא פת. וכן כתב הרוקח סי' שנ"ו שחסידים הראשונים הי' מתענים על מצוה חביבה כגון לולב ושאר מצות ע"כ. משמע דאף אם כבר התפלל ולא השיג לולב בעת התפלה נכון שלא לטעום דבר משום חבוב מצוה. ועי' מ"א סי' תרנ"ב סק"ד. וע"ל בהשמטה לסעי' תשט"ו בד"ה ובספר:
2