טעמי המנהגים ח׳Ta'amei HaMinhagim 8
א׳טעם. שאין לובשין שני מלבושים יחד. כי קשה לשכחה לפי שאינו מניח את האור המיקף לעבור ולהקיף בין כל מלבוש ומלבוש ועי"ז אין הקליפה נדחית ואז השכחה מצויה. נגיד ומצוה:
1
ב׳קונטרס אחרון
כי קשה לשכחה. כי מלבוש האדם מן הקדושה ואמנם ע"י עבירות שעושה גורם שיתאחזו הקליפות במלבושיו. והנה כל מלבוש ומלבוש יש לו אור מקיף ואור פנימי. והמקיף דוחה הקליפות והלובש שני מלבושים יחד אינו מניח אור המקיף לעבור ולהקיף בין מלבוש למלבוש ועי"ז אין הקליפות נדחים וגורם השכחה כי שכחה אותיות חשכה היא הקליפה שמחשיך עיני האדם. ש"ע האריז"ל:
ובס' בני יששכר חדש תשרי כ' בשם הרב הצדיק הק' מהר"פ מקאריץ זצוק"ל אשר יכול האדם להתבונן המבחן מה בין ישראל לעכו"ם ממנהגיהם דמנהג ישראל דהבגד עליון. הנקרא טוזליק. או איינהו"ל הוא להם בגד כבוד ולבוש יקר. וכשהולך איש נכבד לביהכ"נ או אפי' אל בית אדם חשוב הולך דוקא מלובש בבגד העליון כי זה כבודו. ואצל העכו"ם הוא בהיפך אפילו כשהוא מלובש באיזה בגד עליון שקורין אייב"ר רו"ק מחמת הקור וכיוצא בהליכתו לבית שרים נכבדים מפשיט מעליו את בגד העליון. כי הוא להם לחרפה. לפי שישראל יש להם אור מקיף וזה כבודם ותפארתם. משא"כ העכו"ם אין להם מקיף. בסוד הכתוב והנחש הי' ערום:
כתב בליקוטי מהרי"ל הא דאמר (הוריות י"ג) המניח בגדיו מראשותיו קשה לשכחה. ר"ל כל אחד מבגדיו הן סרבל קטא וכתונת. ולא כמו שסבורין דוקא כתונת. ואמר שהוא בעצמו נזהר בכך כשהולך בדרך ואין לו כר או כסת לשים תחת ראשו טרם שלוקח אחד מבגדיו הי' נוטל אוכף הסוס מתחת ראשו.*ובקיצור ש"ע סי' ע"א במסגרת השלחן סק"ז כתב בשם מגן גבורים ומשנה ברורה דאם מניח דבר המפסיק בין ראשו לבגדיו אפשר דאין קפידא: ובס' עבוה"ק כתב אם יהי' סמוך למראשותיו מנעלים או מכנסיים וכיוצא. יגביר כחם להכשילו ח"ו:
כי קשה לשכחה. כי מלבוש האדם מן הקדושה ואמנם ע"י עבירות שעושה גורם שיתאחזו הקליפות במלבושיו. והנה כל מלבוש ומלבוש יש לו אור מקיף ואור פנימי. והמקיף דוחה הקליפות והלובש שני מלבושים יחד אינו מניח אור המקיף לעבור ולהקיף בין מלבוש למלבוש ועי"ז אין הקליפות נדחים וגורם השכחה כי שכחה אותיות חשכה היא הקליפה שמחשיך עיני האדם. ש"ע האריז"ל:
ובס' בני יששכר חדש תשרי כ' בשם הרב הצדיק הק' מהר"פ מקאריץ זצוק"ל אשר יכול האדם להתבונן המבחן מה בין ישראל לעכו"ם ממנהגיהם דמנהג ישראל דהבגד עליון. הנקרא טוזליק. או איינהו"ל הוא להם בגד כבוד ולבוש יקר. וכשהולך איש נכבד לביהכ"נ או אפי' אל בית אדם חשוב הולך דוקא מלובש בבגד העליון כי זה כבודו. ואצל העכו"ם הוא בהיפך אפילו כשהוא מלובש באיזה בגד עליון שקורין אייב"ר רו"ק מחמת הקור וכיוצא בהליכתו לבית שרים נכבדים מפשיט מעליו את בגד העליון. כי הוא להם לחרפה. לפי שישראל יש להם אור מקיף וזה כבודם ותפארתם. משא"כ העכו"ם אין להם מקיף. בסוד הכתוב והנחש הי' ערום:
כתב בליקוטי מהרי"ל הא דאמר (הוריות י"ג) המניח בגדיו מראשותיו קשה לשכחה. ר"ל כל אחד מבגדיו הן סרבל קטא וכתונת. ולא כמו שסבורין דוקא כתונת. ואמר שהוא בעצמו נזהר בכך כשהולך בדרך ואין לו כר או כסת לשים תחת ראשו טרם שלוקח אחד מבגדיו הי' נוטל אוכף הסוס מתחת ראשו.*ובקיצור ש"ע סי' ע"א במסגרת השלחן סק"ז כתב בשם מגן גבורים ומשנה ברורה דאם מניח דבר המפסיק בין ראשו לבגדיו אפשר דאין קפידא: ובס' עבוה"ק כתב אם יהי' סמוך למראשותיו מנעלים או מכנסיים וכיוצא. יגביר כחם להכשילו ח"ו:
2