טעמי המנהגים פ׳Ta'amei HaMinhagim 80

א׳טעם שתקנו י"ח ברכות. עיין בשבילי הלקט שכתב מצאתי אגדה י"ח ברכות של תפלה הי' מתוקנים זו אחר זו ואנשי כנסת הגדולה כללום ותקנ' כסדרן כשניצל אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו מגן אברהם. כשנעקד יצחק אמרו מחיה המתים. כשבא יעקב ופגע בשערי רחמים והקדיש שמו של הקב"ה אמרו האל הקדוש. כשלימד גבריאל את יוסף ע' לשון אמרו חונן הדעת. כשעשה ראובן מעשי בלהה ונקנסו עליו מיתה ושב בתשובה וחיה דכתיב יחי ראובן ואל ימות אמרו הרוצה בתשובה. כשעשה יהודה מעשי תמר ואמר הוציאוהו ותשרף ואמר צדקה ממני ונסלח לו אותו עון אמרו חנון המרבה לסלוח. כשאמר הקב"ה במצרים לישראל וגאלתי אתכם אמרו גואל ישראל. כשריפא רפאל את אברהם אמרו רופא חולים. כשזרע יצחק ומצא ק' שערים אמרו מברך השנים. כשבא יעקב למצרים ונתקבצו השבטים עם יוסף אמרו מקבץ נדחי עמו ישראל. כשאמר הקב"ה למשה ואלה המשפטים אמרו מלך אוהב צדקה ומשפט. כשטבעו המצרים בים סוף אמרו שובר אויבים ומכניע זדים. כשאמר קב"ה ליעקב. ויוסף ישית ידו על עיניך ובטח על דברו ואח"כ נתקיים אמרו משען ומבטח לצדיקים. כשבנה שלמה בהמ"ק אמרו בונה ירושלים*עי' הלק"ט ח"א סימן קפ"ו דבבית שני לא היו משנים מן הנוסח והכל הי' אומרים. והי' מצפים למלך המשיח וקבוץ גליות ומלכות בית דוד ונענשו בני חשמונאי על שלא החזירו העטרה ליושנה: כשעברו ישראל בים סוף ואמרו שירה אמרו מצמיח קרן ישועה. כשנאנחו ישראל ויזעקו וישמע ה' נאקתם כדכתיב וישמע אלהים את נאקתם אמרו שומע תפלה. כשירדה שכינה במשכן אמרו המחזיר שכינתו. כשהכניס שלמה הארון לפני ולפנים ונענה נתן הודאה ושבח אמרו הטוב שמך ולך נאה להודות. כשנכנסו ישראל ונתקיים להם ונתתי שלום בארץ אמרו המברך את עמו ישראל בשלום ע"כ. ועי' טור מן סקי"ד עד סי' קכ"ב למה תקנו על זה הסדר:
1
ב׳קונטרס אחרון
מצמיח קרן ישועה. בברכת את צמח כתב בש"ע האריז"ל וז"ל תכוין במלת צמח לשם הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדני. באומרך לישועתך וגו' תכוין למה ששואלין לאדם לאחר מיתתו ציפ"ת לישועה. וכן בברכה זו תכוין שאתה מן המקוים ומצפים לישועתו ית"ש. ולכן אנו מכוונים כי ג"כ השי"ת עושה עמנו כמה ישועות ואני בעצמי ראיתי תועלת גדול בכוונה זו להנצל מכמה צרות ע"כ:
2