טעמי המנהגים תתי״אTa'amei HaMinhagim 811

א׳טעם. שאנו קורין ליום גמר החתימה יום הושענא רבה וכן מה שאנחנו מתפללין בימים הללו בלשון הושענא. דהכוונה הוא הוש"ע נ"א היינו הושיע לנו לקבל צעקתינו בנ"א ימים מן ר"ח אלול עד היום ההוא וג"כ הוש"ע נ"א תושיע לנו ביום הנ"א יום גמר החתימה מסירת הפתקין לטובה ולרחמים ולחיים ולשלום ולגאולה שלימה לישראל אמן. בני יששכר. ואומרים מזמורים של שבת ג"כ*ועיין פרמ"ג סימן תרס"ד דאומרים מזמור שיר ליום השבת ג"כ כקורא בתורה ותהלים. ועי' אשל אברהם שם דנכון לומר משל'ה וה' מלך בהו"ר קודם ברוך שאמר ואחר ברוך שאמר יאמר מזמור לתודה וכן נכון ע"ש: שיש בו קדושה יותר משאר הימים ואין אומרים נשמת שאין הנשמה מתאמצת בשמחת יום זה כמו בשאר י"ט גמור. לבוש סימן תרס"ד סעיף א':
1
ב׳קונטרס אחרון
הושענא רבה. ונוהגין ללבוש הקיטל כמו ביו"כ. לפי שבחג נדונין על המים. עי' או"ח סי' תרס"ד ורמ"א שם:
2
ג׳ואין אומרים נשמת. ויש מקומות שאומרים נשמת וכן יש מקומות שאומרים בכל הקדישים לעלא ולעלא. ובשעת הוצאת ס"ת אומרים ה' ה' ג"פ ואח"כ רבש"ע הכתוב בסידורים לאומרו בר"ה ויוה"כ ויש נוהגין לומר הרבש"ע שאומרים לשלש רגלים. ובספר ארחות תייס סי' תרס"ד אות א' כתב בשם תפ"ש על הרא"ש סופ"ק דברכות שמהר"ם הי' נוהג לומר בהושע"ר המלך הקדוש. והמלך המשפט:
ובסי' תרס"ג אות ב' כתב בשם שו"מ רביעאה ח"ב סי' ק"ח אם התפלל מוסף וטעה והזכיר קרבנות של יום אחר צריך לחזור ולהתפלל אף דבלא הזכיר כלל יצא ועל מה שכתב הפרמ"ג בא"א סק"ב דאם קרא במפטיר שבת חוה"מ רק וביום השני ובירך יחזור ויקרא וביום השלישי בלא ברכה. כתב שם דליתא דהמ"א סי' קל"ז והא"ר פסקו דאם חיסר חובת היום מברך שנית ודוקא בקרא חובת היום ודילג וביום השני שהוא רק משום ספיקא דיומא קורא שנית בלא ברכה כו' ע"ש:
ובשו"ת מהר"ם לובלין סי' פ"ה כתב שכן אירע פה ק"ק לבוב והורה שצריך לחזור לפתוח הס"ת ולקרות וביום השלישי בלא ברכה. וסיים והמורה לחזור ולברך לפניה ולאחריה ולקרות לא הפסיד ואין בזה חשש ברכה לבטלה:
3
ד׳מזמור שיר ליום השבת. והטעם. שאומרים בהו"ר משל"ה עפ"י מה דאמרו במ"ר בראשית פכ"ב דאמר אדה"ר כ"כ גדול כח התשובה מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת וא"כ ראוי לאמרו בהו"ר. בשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל:
4