טעמי המנהגים תתי״בTa'amei HaMinhagim 812
א׳טעם. שנקראים הושענא.*בהגהות מנהגים כתב למה נקרא הוא הושענא רבה. אמר הקב"ה לאברהם אני יחיד ואתה יחיד אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עונותיהם וזהו הושענא רבה. ותשמישי קדוש' נגנזין ותשמישי מצוה נזרקין. והושענות שבלולב וכיוצא בה אסור לפסוע עליהם ואע"פ שנזרקות שם בשם א"ז הג"ה בפרק בני העיר: משום שמנענעים אותם בשעה שאומרים הושענות. עטרת זקנים סימן כ"א. וע"ל סעיף תתפ"ג:
1
ב׳קונטרס אחרון
שנקראים הושענא.*בספר זכרון טוב כתב דבליל הו"ר לאחר תהלים הי' רגיל הרב הצדיק הקדוש מהר"י מנעסכאיז זצוק"ל לחלק חתיכות לולב לאיגוד ההושענא לכל הנכנסים לפניו. והי' זה בהידור גדול' ובדביקות נפלאה. ובהבטה על כאו"א בפרטיות. וגם הי' עושה בעצמו את אגודת ההושענא שלו בתוך הסוכה: בש"ע האריז"ל כתב וז"ל לעשות ההושענא תקח ה' בדים של ערבה ותזהר מאד שלא תחברם עם הלולב כלל כמו שעושין קצת עמי הארץ ולא תטלם בידך רק אחר שאמר הקדיש תתקבל קחם בידך אחר שכבר הונח הלולב מידך וגמרת מצותו אח"כ קחם בידך ותכה בהם ה"פ על הקרקע:
שנקראים הושענא.*בספר זכרון טוב כתב דבליל הו"ר לאחר תהלים הי' רגיל הרב הצדיק הקדוש מהר"י מנעסכאיז זצוק"ל לחלק חתיכות לולב לאיגוד ההושענא לכל הנכנסים לפניו. והי' זה בהידור גדול' ובדביקות נפלאה. ובהבטה על כאו"א בפרטיות. וגם הי' עושה בעצמו את אגודת ההושענא שלו בתוך הסוכה: בש"ע האריז"ל כתב וז"ל לעשות ההושענא תקח ה' בדים של ערבה ותזהר מאד שלא תחברם עם הלולב כלל כמו שעושין קצת עמי הארץ ולא תטלם בידך רק אחר שאמר הקדיש תתקבל קחם בידך אחר שכבר הונח הלולב מידך וגמרת מצותו אח"כ קחם בידך ותכה בהם ה"פ על הקרקע:
2
ג׳בשעה שאומרים הושענות.*בספר תפלה למשה פי' למען פארך. פאר זו תפילין כנודע ובתפילין דמארי עלמא כתיב ומי כעמך ישראל. וזהו הושענא למען פארך התפילין שלך דמשתבחי בשבתא דישראל:
ובספר באר משה (להושענא רבה) פי' הושע נא טוענת עולך. שיש בקרב ישראל צדיקים גמורים אמיתיים שאינם חוששים כלל לצער עצמם ולא מקפידים כלל על צער הנוגע אליהם. אך שהם טועני"ם עול"ך וצועקים בכל נפשם ומאודם על עול"ך. שהוא העול והגלות השכינה הקדושה כביכול: בספר בוצינא דנהורא פי' הושענא מריטת לחי. היינו ישראל וואס רייסין זיך לחי עולמים*בספר בני יששכר פי' כבושה בגולה לומדת יראתך. ע"ד שאמרו תלמידי הבעש" דכל מה שיארע להאדם יעלה בכוונתו להשי"ת. אם רואה דבר הנאהב יבין שמזכירין לו מדת אהבה. ויעלה זאת במחשבתו לאהבת השי"ת וידבק באהבתו ית"ש ותתבטל אהבה החיצונית. ויעלה את הנה"ק אשר בתוך האהבה החיצונית מניצוצי השבירה להשי"ת:
וכן ברואה דבר מאויים. היינו ברואה איזה עכו"ם או איזה סרדיוט וכיוצא המאיים עליו יבין וילמד עי"ז יראתו ית"ש ויעלה זאת למדת היראה וגבורה. וזהו הפי' כבושה בגולה. מה שכנס"י הקדושה היא בגולה. ויש להם בכל פעם אימה ופחד מן העכו"ם הכובשים ודוחקים אותם. עי"ז לומדת יראתך:
ובספר קרבן עני כתב שמעתי מפי איש נאמן ששמע מפי הרב הצדיק הקדוש מקאזניץ זצוק"ל כאשר אמר הפיוט אום אני חומה והגיע לתיבת סובלת סבלך אמר גלוי וידוע לפניך רבון דעלמא כולא שאני יודע ייחוד אחד שאם הייתי רוצה הי' מוכרח משיח צדקינו לבוא. אך סובלת סבלך אם אתה סובל גם אני סובל:
ובספר המאור הגדול פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מראפטשיץ זצוק"ל כל שיח תדשא ותושיע. כי אם האדם זוכה אז פועל אפי' בלא תפלה אלא מדבר דברים בעלמא בינו לחבירו ואומר האיש הזה צריך לרפואה נתרפא תיכף. וכן כל מה שאומר פועל בדברים בעלמא בלי שום תפלה. וז"ש כל שיח אפי' שיחה בעלמא כדרך ב"א יהא עושה פירות ותדשא ותושיע. ועי' ליקוטים סעי' ס"ב בהשמטה בד"ה ובספר:
ובספר זרע קודש מהרב הצדיק הקדוש הנ"ל פי' הושע נא עננים מלהמניע. שלא ימנע יתברך שמו מלענות אותנו:*בספר דברי יחזקאל להרב הצדיק הקדוש משינאווע זצוק"ל פי' דלותי ולי יהושע עפ"י המדרש (וישלח פ' ע"ה) אמר לו הקב"ה דוד בני אפי' את מקימני כמה פעמים איני קם. ואימתי אני קם לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים. וכעת אין לנו שום זכות לבקשך כי נשארנו ריקם רק זאת שדלונו מאד ולכן הושענא:
הושע נא שלש שעות וכו' ע"ד אמרם ז"ל (שבת כ"ט) אברהם אמר וכו'. יצחק אמר כמה שנין וכו' פלגא עלי ופלגא עלך וכו'. הנה אם נחלק הימים בפרוטרוט עד"ז פלגא דשינתא נשאר י"ב שעות פלגא דמיכלא ומשתייא ודבה"כ נשאר ששה שעות פלגא על הקב"ה. היינו שלש שעות*ויש לפרש עפ"י מה שכתב בש"ע האריז"ל כי אין יכולת להשהות המוחין יותר מג' שעות. ולזה חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפלה ואחד בתפלה ושעה א' אחר התפלה. והם ג' שעות לבד להשהות המוחין. וזה שאנו מתפללים הושענא שלש שעות. שיושיענו שנוכל להשהות המוחין ולכוון בהשלש שעות:
ובספר תולדות אהרן להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אהרן מגיד משרים דק"ק זיטאמיר זצוק"ל (האזינו) כתב וז"ל צריך האדם שיהי' מחשבתו דבוקה בו יתברך אע"פ שאין לו כח לעשות איזה מצוה או ללמוד תורה אעפ"כ המחשבה תהי' תמיד בדביקות. לפי שהבורא ב"ה מנהיג העולם בשמו הגדול ברוך הוא שיש י"ב צרופי הוי"ה. וי"ב צרופי אדנ"י. ומנהיג היום שיש בו י"ב שעות בי"ב צרופי הוי"ה. וי"ב שעות הלילה מנהיג אותם ע"י י"ב צרופי אדנ"י. נמצא בכל שעה מהשעות יש בו צרוף משמו הגדול ב"ה לכן צריך שיראה הגם שאינו יכול לעבוד את הבורא בעובדא עכ"פ יהי' דבוק להבורא במחשבה. הגם שצריך אדם לישן כמה שעות. אך במה שקורא ק"ש שעה"מ בזה הוא מקיים אותן הצרופים של שעות השינה. וכן אלו השעות שצריך לאכול אע"פ שאין אנו יודעים כוונות וסודות האכילה אעפ"כ כשאנו מברכים הברכות כתיקונם. היינו ענ"י והמוציא בזה מקיים אותן הצרופים של שעת אכילה. וע"ל בהשמטה לסעיף תשל"ג בד"ה ובס' ח"א: . בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר חיים קראסנער זצוק"ל:
חנון בידם מעבידים. כי בר"ה ויוה"כ אנו עובדים את השי"ת בפה ולשון. שמרבים תפלות ותחנונים. ובסוכות אנו עובדים את השי"ת בידים בלקיחת אתרוג ולולב. וזהו חנון בידם מעבידים עובדים את מלך חנון בידים. בוצינא דנהורא:
ובספר באר משה (להושענא רבה) פי' הושע נא טוענת עולך. שיש בקרב ישראל צדיקים גמורים אמיתיים שאינם חוששים כלל לצער עצמם ולא מקפידים כלל על צער הנוגע אליהם. אך שהם טועני"ם עול"ך וצועקים בכל נפשם ומאודם על עול"ך. שהוא העול והגלות השכינה הקדושה כביכול: בספר בוצינא דנהורא פי' הושענא מריטת לחי. היינו ישראל וואס רייסין זיך לחי עולמים*בספר בני יששכר פי' כבושה בגולה לומדת יראתך. ע"ד שאמרו תלמידי הבעש" דכל מה שיארע להאדם יעלה בכוונתו להשי"ת. אם רואה דבר הנאהב יבין שמזכירין לו מדת אהבה. ויעלה זאת במחשבתו לאהבת השי"ת וידבק באהבתו ית"ש ותתבטל אהבה החיצונית. ויעלה את הנה"ק אשר בתוך האהבה החיצונית מניצוצי השבירה להשי"ת:
וכן ברואה דבר מאויים. היינו ברואה איזה עכו"ם או איזה סרדיוט וכיוצא המאיים עליו יבין וילמד עי"ז יראתו ית"ש ויעלה זאת למדת היראה וגבורה. וזהו הפי' כבושה בגולה. מה שכנס"י הקדושה היא בגולה. ויש להם בכל פעם אימה ופחד מן העכו"ם הכובשים ודוחקים אותם. עי"ז לומדת יראתך:
ובספר קרבן עני כתב שמעתי מפי איש נאמן ששמע מפי הרב הצדיק הקדוש מקאזניץ זצוק"ל כאשר אמר הפיוט אום אני חומה והגיע לתיבת סובלת סבלך אמר גלוי וידוע לפניך רבון דעלמא כולא שאני יודע ייחוד אחד שאם הייתי רוצה הי' מוכרח משיח צדקינו לבוא. אך סובלת סבלך אם אתה סובל גם אני סובל:
ובספר המאור הגדול פי' בשם הרב הצדיק הקדוש מראפטשיץ זצוק"ל כל שיח תדשא ותושיע. כי אם האדם זוכה אז פועל אפי' בלא תפלה אלא מדבר דברים בעלמא בינו לחבירו ואומר האיש הזה צריך לרפואה נתרפא תיכף. וכן כל מה שאומר פועל בדברים בעלמא בלי שום תפלה. וז"ש כל שיח אפי' שיחה בעלמא כדרך ב"א יהא עושה פירות ותדשא ותושיע. ועי' ליקוטים סעי' ס"ב בהשמטה בד"ה ובספר:
ובספר זרע קודש מהרב הצדיק הקדוש הנ"ל פי' הושע נא עננים מלהמניע. שלא ימנע יתברך שמו מלענות אותנו:*בספר דברי יחזקאל להרב הצדיק הקדוש משינאווע זצוק"ל פי' דלותי ולי יהושע עפ"י המדרש (וישלח פ' ע"ה) אמר לו הקב"ה דוד בני אפי' את מקימני כמה פעמים איני קם. ואימתי אני קם לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים. וכעת אין לנו שום זכות לבקשך כי נשארנו ריקם רק זאת שדלונו מאד ולכן הושענא:
הושע נא שלש שעות וכו' ע"ד אמרם ז"ל (שבת כ"ט) אברהם אמר וכו'. יצחק אמר כמה שנין וכו' פלגא עלי ופלגא עלך וכו'. הנה אם נחלק הימים בפרוטרוט עד"ז פלגא דשינתא נשאר י"ב שעות פלגא דמיכלא ומשתייא ודבה"כ נשאר ששה שעות פלגא על הקב"ה. היינו שלש שעות*ויש לפרש עפ"י מה שכתב בש"ע האריז"ל כי אין יכולת להשהות המוחין יותר מג' שעות. ולזה חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפלה ואחד בתפלה ושעה א' אחר התפלה. והם ג' שעות לבד להשהות המוחין. וזה שאנו מתפללים הושענא שלש שעות. שיושיענו שנוכל להשהות המוחין ולכוון בהשלש שעות:
ובספר תולדות אהרן להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אהרן מגיד משרים דק"ק זיטאמיר זצוק"ל (האזינו) כתב וז"ל צריך האדם שיהי' מחשבתו דבוקה בו יתברך אע"פ שאין לו כח לעשות איזה מצוה או ללמוד תורה אעפ"כ המחשבה תהי' תמיד בדביקות. לפי שהבורא ב"ה מנהיג העולם בשמו הגדול ברוך הוא שיש י"ב צרופי הוי"ה. וי"ב צרופי אדנ"י. ומנהיג היום שיש בו י"ב שעות בי"ב צרופי הוי"ה. וי"ב שעות הלילה מנהיג אותם ע"י י"ב צרופי אדנ"י. נמצא בכל שעה מהשעות יש בו צרוף משמו הגדול ב"ה לכן צריך שיראה הגם שאינו יכול לעבוד את הבורא בעובדא עכ"פ יהי' דבוק להבורא במחשבה. הגם שצריך אדם לישן כמה שעות. אך במה שקורא ק"ש שעה"מ בזה הוא מקיים אותן הצרופים של שעות השינה. וכן אלו השעות שצריך לאכול אע"פ שאין אנו יודעים כוונות וסודות האכילה אעפ"כ כשאנו מברכים הברכות כתיקונם. היינו ענ"י והמוציא בזה מקיים אותן הצרופים של שעת אכילה. וע"ל בהשמטה לסעיף תשל"ג בד"ה ובס' ח"א: . בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר חיים קראסנער זצוק"ל:
חנון בידם מעבידים. כי בר"ה ויוה"כ אנו עובדים את השי"ת בפה ולשון. שמרבים תפלות ותחנונים. ובסוכות אנו עובדים את השי"ת בידים בלקיחת אתרוג ולולב. וזהו חנון בידם מעבידים עובדים את מלך חנון בידים. בוצינא דנהורא:
3