טעמי המנהגים תתט״וTa'amei HaMinhagim 815
א׳טעם. שנוהגין להתיר האגודה של הלולב בהושענא רבה. יש סמך לדבר דכתיב כפת חסר וא"ו לומר ו' ימים יהי' כפות דהיינו באגודה ולא יותר.
1
ב׳עוד טעם. משום להרבות שמחה שיש בו יותר שמחה כשמנענעים בלא אגודה וטעם זה עיקר אלא דאסמכוה אקרא זה. לבוש סימן תרס"ד סעיף א':
2
ג׳קונטרס אחרון
ולא יותר. מוצאי יו"ט יקח הלולב עם מיניו וישמור אותו במקום מיוחד יהי' לו למשמרת יראה אותם ויזכור ויזכה ע"י להנצל מכל צרה ואל ישליך ויזרוק אותם לאשפה אחר שהם רומזים לענין גדול. סדה"י. וכן כתב ג"כ הגאון הקדוש מו"ה חיד"א נ"ע בשם מוהר"ם דילזאנו דמירושלמי שבת גבי קיטור לולבך משמע שם שהי' נוהגים להצניע לולבם אחר החג בביתם:
ובספר ארחות חיים סי' תרס"ד כתב בשם ס' יפה ללב דמנהגם ביום הו"ר אחר התפלה ליקח הלולב כשהוא קשור עם הדס וערבה ולהניחו ע"ג פתח הבית שהוא ישן בו לשמירה עד הפסח ובער"פ לוקחין אותו להשליכו מחציתו בבוקר אל תוך שריפת החמץ ומחציתו לתוך התנור שאופין בו המצות של מצוה. והאתרוג עושין אותו מרקחת בצוקער אחר החג להעלותו על השלחן בליל ט"ו בשבט ר"ה לאילנות בכלל הפירות שיברכו עליו מאנשי הבית איש או אשה ומ"ג אם היא הרה ללדת וגם ליתן ממנו למקשה לילד שאומרים שהוא סגולה שתלד בריוח ולא בצער ויצא הולד בר קיימא לחטו"ל כשאוכלת ממנו באותה שעה ע"ש:
ולא יותר. מוצאי יו"ט יקח הלולב עם מיניו וישמור אותו במקום מיוחד יהי' לו למשמרת יראה אותם ויזכור ויזכה ע"י להנצל מכל צרה ואל ישליך ויזרוק אותם לאשפה אחר שהם רומזים לענין גדול. סדה"י. וכן כתב ג"כ הגאון הקדוש מו"ה חיד"א נ"ע בשם מוהר"ם דילזאנו דמירושלמי שבת גבי קיטור לולבך משמע שם שהי' נוהגים להצניע לולבם אחר החג בביתם:
ובספר ארחות חיים סי' תרס"ד כתב בשם ס' יפה ללב דמנהגם ביום הו"ר אחר התפלה ליקח הלולב כשהוא קשור עם הדס וערבה ולהניחו ע"ג פתח הבית שהוא ישן בו לשמירה עד הפסח ובער"פ לוקחין אותו להשליכו מחציתו בבוקר אל תוך שריפת החמץ ומחציתו לתוך התנור שאופין בו המצות של מצוה. והאתרוג עושין אותו מרקחת בצוקער אחר החג להעלותו על השלחן בליל ט"ו בשבט ר"ה לאילנות בכלל הפירות שיברכו עליו מאנשי הבית איש או אשה ומ"ג אם היא הרה ללדת וגם ליתן ממנו למקשה לילד שאומרים שהוא סגולה שתלד בריוח ולא בצער ויצא הולד בר קיימא לחטו"ל כשאוכלת ממנו באותה שעה ע"ש:
3