טעמי המנהגים תתכ״בTa'amei HaMinhagim 822
א׳טעם. דבשמיני עצרת נהגו מקצת לאכול בסוכה ואין מברכין על ישיבת'. עיין סוכה דף מ"ז ע"א והלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן. וכתב הרא"ש הטעם דלא מברכינן דכיון דיום שמיני עצרת הוא אי אפשר לברוכי בסוכה דקשין אהדדי אי יום סוכה הוא לאו שמיני עצרת הוא ואי שמיני עצרת הוא לאו יום סוכה הוא ומשום דספיקא תרוייהו עבדינן לחומרא יתבינן בסוכה ולא מברכינן. וטעם. שיש נוהגין שלא לישב בה בליל ח'. מפני שבלילה צריך לברך זמן ואם אוכל אז בסוכה נמצא אז אכילתו בסוכה סותרת את ברכת זמן ומפני כך סוברים שמה שאמרו בגמ' מיתב יתבינן ביום דוקא אמר שאין אומרים בו זמן. ב"י סימן תרס"ח. וטעם. שיש נוהגין שלא לאכול ג"כ ביום רק מקדשין בסוכה ואוכלין שם מקצת סעודה והשאר אוכלין בבית. משום שכל שבעת ימי החג מתפללים לטללים וי"ט האחרון מתפללים לגשמים ולכן נפטרים מהסוכה כדי להתפלל על הגשמים בלב שלם. מדרש תנחומא פרשת פנחס ועי' ט"ז שם:
1
ב׳קונטרס אחרון
דבשמיני עצרת. טעם. שנקרא זה היום עצרת. על שם שהשכינה עוצרת לישראל להקריב לפניו פר אחד. ויום מתן תורה קורין אותו חכמי האמת עצרת כשמיני של חג שקראו הכתוב כן. הא למדת ששמיני של חג זה שקול כיום מתן תורה. כד המקח:
דבשמיני עצרת. טעם. שנקרא זה היום עצרת. על שם שהשכינה עוצרת לישראל להקריב לפניו פר אחד. ויום מתן תורה קורין אותו חכמי האמת עצרת כשמיני של חג שקראו הכתוב כן. הא למדת ששמיני של חג זה שקול כיום מתן תורה. כד המקח:
2
ג׳ולא מברכינן. וטעם שבליל שמיני אסור לישן בסוכה וביום שמיני אוכלין שם. משום דמה שאוכל שם משום ספיקא הוא ויתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן ואית ליה היכר. אבל בליל שמיני אין בו היכר דעל השינה לעולם אין מברכין ונראה כמוסיף. מהרי"ל:
וטעם. דאתרוג מותר בשמחת תורה ונוי סוכה אסור עד מוצאו. משום דבליל שמיני אוכלים בסוכה ואז איתקצאי לכולי יומא. אכן אתרוג לא איתקצאי למצוה בשמיני דהא לא מברכין עליו לפיכך מותר בשמחת תורה. שם.
וטעם. דאתרוג מותר בשמחת תורה ונוי סוכה אסור עד מוצאו. משום דבליל שמיני אוכלים בסוכה ואז איתקצאי לכולי יומא. אכן אתרוג לא איתקצאי למצוה בשמיני דהא לא מברכין עליו לפיכך מותר בשמחת תורה. שם.
3
ד׳רק מקדשין בסוכה. בספר זכרון טוב כתב שהרב הצדיק הקדוש מנעסכאיז זצוק"ל לא הי' אוכל בליל ש"ע בסוכה. רק בש"ע ביום היה מקדש בסוכה והי' נפטר משם בניגונים ושמחה:
4