טעמי המנהגים תת״לTa'amei HaMinhagim 830
א׳טעם. שבשמחת תורה כשקוראין לחתן בראשית עונין כל הקהל בקול רם ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד וכן יום שני וכן יום שלישי וכן כולם עד יום הששי אומרים כל הפסוקים שבויכלו עד לעשות. ומפסיקים בזה פסוקי דלא פסקו משה ולמה נהגו דוקא כן בשמחת תורה ולא בשבת בראשית. אלא לפי שסיימו את התורה ומתחילין לקרות בראשית ותכלית קריאת פ' בראשית אינו להוציא את הרבים ידי חובת הקריאה כי קורין את הפרשה עוד הפעם בשבת בראשית ואם כן אינו דרך לימוד תורה לרבים רק דרך שמחה יתירה כקורין את שמע והודאה בעיקרי האמונה וע"כ קורין כל הקהל פסוקים אלו להורות שאנו מאמינים בני מאמינים בעיקרי הבריאה וחידוש העולם וע"כ קורין דוקא פסוקים אלו בקול רם בשמחת תורה וע"כ בויהי ערב ויהי בקר יום הששי קורין עד לעשות. להורות שאנו מודים ואנו מעידים על חידוש הבריאה ועל שבת. ועוד לרמוז על קרבנות התמיד שהי' ערב ובוקר ולפיכך הי' מעמדות בישראל שהיו קורין במעשה בראשית והעולם עומד בזכות המעמדות. בקורת התלמוד:
1