טעמי המנהגים תתל״אTa'amei HaMinhagim 831
א׳טעם. שאפי' כהן או לוי יכולין לעלות לחתן תורה. כיון שכבר קראו יותר מחמשה שקורין ביו"ט.*בספר אשל אברהם סימן תרס"ה כתב וז"ל הייתי נוהג עד עכשיו להיות חתן בראשית. או אולי לפעמים חתן תורה. ובשנה זו צויתי לקרותי שלישי כמו בכל רגל ובשבת קודש. כי חמש' קרואים הראשונים הם מעיקר תקנת חכמינו ז"ל בש"ס והנוספים אינם מעיקר התקנה:
והגאון הקדוש בעל חת"ס זללה"ה עלה בש"ת לתור' שלישי וכן לחתן תורה ונדר ח"י לטרות נרות. והקרואים היו שבעה פעמים שבע' (חמשה). חוט המשולש. ועי' פ"מ סימן תרס"ט דכתב ונוהגין שאף מי שעלה כבר בר' וזאת הברכה עולה לחתן תורה או לחתן בראשית דהכל יודעים משום שמחת תור' ליכא פגמא אף בב' ס"ת ע"ש:
ובספר ארחות חיים שם כתב בשם שו"ת חיים שאל ח"ב סימן ל"ח חתן תורה שהוא לוי ואין לוי אחר בביהכנ"ס א"צ לצאת וקורא הכהן ב"פ ויעלה הלוי החתן בסוף הקרואים ע"ש:
ש"צ שטעה בשמחת תור' ואמר קדיש אחר ספר ראשון צריך לומר פ"ב אחר הספר השני. א"ר שם. ושו"ת אמרי א"ש סימן נ"א: לבוש סי' תרס"ט:
והגאון הקדוש בעל חת"ס זללה"ה עלה בש"ת לתור' שלישי וכן לחתן תורה ונדר ח"י לטרות נרות. והקרואים היו שבעה פעמים שבע' (חמשה). חוט המשולש. ועי' פ"מ סימן תרס"ט דכתב ונוהגין שאף מי שעלה כבר בר' וזאת הברכה עולה לחתן תורה או לחתן בראשית דהכל יודעים משום שמחת תור' ליכא פגמא אף בב' ס"ת ע"ש:
ובספר ארחות חיים שם כתב בשם שו"ת חיים שאל ח"ב סימן ל"ח חתן תורה שהוא לוי ואין לוי אחר בביהכנ"ס א"צ לצאת וקורא הכהן ב"פ ויעלה הלוי החתן בסוף הקרואים ע"ש:
ש"צ שטעה בשמחת תור' ואמר קדיש אחר ספר ראשון צריך לומר פ"ב אחר הספר השני. א"ר שם. ושו"ת אמרי א"ש סימן נ"א: לבוש סי' תרס"ט:
1
ב׳קונטרס אחרון
בסוף הקרואים. ובהד"ט שם כתב דהוא במקום שנוהגין להוציא ס"ת אחר לח"ת דהו"ל תד גברי בתרי ספרי. אבל אם אין מוציאין רק ס"ת א' יכול לקרותו ללוי ולחתן תורה ע"ש.
וכן אין מקפידין לקרות אפי' שלושה כהנים זה אח"ז. כגון א' לחתן תורה. והשני לחתן בראשית והשלישי למפטיר כו' ואפי' אין להם אלא ס"ת אחת. (לבוש סי' קל"ה סעי' י') אבל בר"ח טבת שחל להיות בשבת אעפ"י שמוציאין ג"כ ג' ס"ת אפי' אם רוצים לקרות בס"ת הראשון ח' גברי אין רשאין לקרות להכהן שיהי' השמיני כיון שעדיין אין משלימין הקריאה בספר זה. והמשלים הוא בספר השני שקורין בו פ' ר"ח ואז יכולין לקרותו. וכן הדין בשבת שקלים ופ' החודש כשהם בר"ח. קיצור ש"ע סי' ע"ז סעי' כ"ד.
בסוף הקרואים. ובהד"ט שם כתב דהוא במקום שנוהגין להוציא ס"ת אחר לח"ת דהו"ל תד גברי בתרי ספרי. אבל אם אין מוציאין רק ס"ת א' יכול לקרותו ללוי ולחתן תורה ע"ש.
וכן אין מקפידין לקרות אפי' שלושה כהנים זה אח"ז. כגון א' לחתן תורה. והשני לחתן בראשית והשלישי למפטיר כו' ואפי' אין להם אלא ס"ת אחת. (לבוש סי' קל"ה סעי' י') אבל בר"ח טבת שחל להיות בשבת אעפ"י שמוציאין ג"כ ג' ס"ת אפי' אם רוצים לקרות בס"ת הראשון ח' גברי אין רשאין לקרות להכהן שיהי' השמיני כיון שעדיין אין משלימין הקריאה בספר זה. והמשלים הוא בספר השני שקורין בו פ' ר"ח ואז יכולין לקרותו. וכן הדין בשבת שקלים ופ' החודש כשהם בר"ח. קיצור ש"ע סי' ע"ז סעי' כ"ד.
2