טעמי המנהגים תתמ״וTa'amei HaMinhagim 846

א׳טעם. שמברכין להדליק בלמ"ד. לפי שמצותיה עד שתכלה רגל מן השוק והוא כמו חצי שעה מן הלילה שהוא זמן הדלקה ולא גמרה מיד. וכן לישב בסוכה. שכל ז' ימי החג צריך לישב. וכן להניח תפילין שמצותה כל היום. אבל על משמע כבר עשה המצוה.*בע"ש מדליקין תחלה נר חנוכה ואח"כ נר שבת. ומתפללין מנחה תחלה. מטעם דמפלג המנח' הוי לילה באפשר. משא"כ אם מתפלל מנחה אח"כ הוי כתרתי דסתרי אהדדי ע"כ אם אפשר לו בביתו יתפלל מנחה קודם. עיין ט"ז סוסי' תרע"ב ומ"א סי' תרע"א סק"י ופמ"ג שם:
וצריך שיתן שמן כדי שידליקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים דאל"כ הו"ל ברכ' לבטלה. קיצור ש"ע סימן קל"ט סעיף י"ז. ונרא' דלא דמי למ"ש המחבר סימן תרע"ג סעיף ב' דהדלקה עושה מצוה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אין זקוק לה. ואפילו אם כבתה בע"ש קודם קבלת שבת. כיון ששם כבר עשה המצוה כתיקונו. חבל כאן אם לא נתן שמן כדי שידליק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים דמי כמו שהניחה במקום שהרוח מצוי' וכבתה זקוק לה שחייב כהדליק פעם אחרת. וכן שא"א להדליק פעם אחרת הוי' ברכ' לבטלה. ועי' באה"ט סימן תרע"ג ס"ק י"א וט"ז שם סק"ט:
רוקח סי' שס"ו:
1