טעמי המנהגים תתנ״וTa'amei HaMinhagim 856
א׳טעם. שגומרים את ההלל כל שמונת ימי חנוכה. ותשעת ימי חג הסוכות. ולא בחג המצות אלא שני ימים הראשונים ולא בראשי חדשים. לפי שכל שמונת ימי חנוכה יש בכל אחד מהם דבר חדש שהוא נר אחד יותר ושמונת ימי חג הסוכות חלוקין בקרבנותיהם כי הי' מקריבים בכל ימי החג שבעים פרים ויום ראשון הי' ארבעה עשר פרים ויום שני שלשה עשר ובכל יום מתמעטין והולכין ולכך גומרין בהם את ההלל שחשוב כל יום ויום מימי חנוכה וחג הסוכות כיום טוב בפ"ע כיון שחלוק בנרותיו ובקרבנותיו אבל בחג המצוה כל שבעת הימים ובראשי חדשים אין בהם חילוק בקרבנותיהם אלא כולם שוים ולכך אין גומרין בהם את ההלל אלא שני ימים. אבודרהם. ועי' ערכין דף י' ע"ב:
1