טעמי המנהגים תתס״וTa'amei HaMinhagim 866
א׳טעם. שאמר התנא במתניתין בא' בשבט ר"ה לאילן. כדברי ב"ש ובה"א בט"ו בו לשון יחיד ולא אמר לאילנות כמו באינך. לרמז מה שקבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר שיזמין השי"ת בעת המצטרך למצוה כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כ"א מישראל הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה שיזדמן לו השי"ת לעת המצטרך את הפרי עץ הדר וזה שרמז התנא באומרו לשון יחיד לאילן להורות על האיל"ן המיוחד המבואר בתורה למצוה.*ועי' אלי' רבה סי' תרפ"ה וז"ל מצאתי כתוב לעולם כשחל ר"ח שבט ביום ד' אז הוא קר ושלג גדול באותו חורף והסי' הוא ויג"ש ר"ת "יום "ו "ג' "שבט כי אז הוא כך בדוק ומנוסה והירא דבר ה' הניס וגו' ע"ש: בני יששכר:
1
ב׳קונטרס אחרון
ר"ה לאילן. ונוהגין להרבות בו במיני פירות של אילנות לכבוד שמו של יום. עי' מ"א סי' קל"א ס"ק ט"ו ופר"ח שם אות ו' בשם תקון יששכר. ובספר שבט מוסר פ' ט"ז בצוואה ר"א הגדול כתב בני הוי זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט שמנהג ותיקון הוא:
ר"ה לאילן. ונוהגין להרבות בו במיני פירות של אילנות לכבוד שמו של יום. עי' מ"א סי' קל"א ס"ק ט"ו ופר"ח שם אות ו' בשם תקון יששכר. ובספר שבט מוסר פ' ט"ז בצוואה ר"א הגדול כתב בני הוי זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט שמנהג ותיקון הוא:
2