טעמי המנהגים תתע״אTa'amei HaMinhagim 871
א׳טעם. שנוהגין ליתן קודם פורים ג' מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן.*בד"מ שם כתב וז"ל מצאתי מעות פורים בכל מקום שיש מטבע קבוע לוקחין המחציות של אותה מטבע ונותנים מהן ג' מחצית למעות פורים ולא של מטבע אחרות שהיא נוהגות במקום אחר. וכן הוא במהרי"ל. וכתב מהרי"ב אף מעוברות נותנים ג' מחצית וסימנך זה יתנו כל העובר עכ"ל ומחלקים אותם לעניים ע"ש. ונראה דמה שאין נותנין אותם בר"ח אדר או איזה ימים אח"כ רק בערב לפני קריאת המגילה. כיון דלית כל עמא תמן שהן טרודין במלאכתן ונמצא א' נותן וא' אינו נותן. אבל בערב קודם קריאת המגיל' כ"א וא' הולך לשמוע המגיל' וגם בני הכפרים יסעו כולם לעיר לשמוע המגיל' ונמצא כל א' מזכיר השני. ועי' רמ"א ופרמ"ג שם שכתבו שיתנו קודם שמתפללין מנחה. וע"ל סי' תקס"ד:
ובספר אהבת שלום כתב. טעם. מחצית השקל: דאיתא בספרים שהוא להורות אחדות. כשהוא בפ"ע הוא רק מחצית השקל וע"י אחדותו עם חבירו נעשה שקל שלם:
ובספר ילקוט האורים פי' עפ"ז מה שאנו אומרים בפיוט לפ' שקלים אור פניך עלינו נשא ושקל אשא בבית נכון ונשא. ולכאור' קשה הרי המצו' הי' חצי שקל ולפי דעת בעל עקידת יצחק הי' המצו' לחתוך השקל לשנים. וא"כ למה אמר ושקל אשא דמשמע שקל שלם. ולפי הנ"ל ניחא כי לעתיד יעקור הקב"ה היצה"ר מקרבינו וכולם ישבו איש תחת גפנו ויהי' שלום בעולם ואז ושקל אשא. כי כל אחד מישראל יהי' קומה שלימה ואדם השלם בפ"ע. אך לע"ע בעולם הזה מבקשים אנחנו ברכנו בשלום אל רם ונשא: זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר לצורך קרבנות הציבור. ונותנים ג' מחצית. משום דבפ' כי תשא כתיב ג"פ תרומה. רמ"א סימן תרצ"ד סעיף א':
ובספר אהבת שלום כתב. טעם. מחצית השקל: דאיתא בספרים שהוא להורות אחדות. כשהוא בפ"ע הוא רק מחצית השקל וע"י אחדותו עם חבירו נעשה שקל שלם:
ובספר ילקוט האורים פי' עפ"ז מה שאנו אומרים בפיוט לפ' שקלים אור פניך עלינו נשא ושקל אשא בבית נכון ונשא. ולכאור' קשה הרי המצו' הי' חצי שקל ולפי דעת בעל עקידת יצחק הי' המצו' לחתוך השקל לשנים. וא"כ למה אמר ושקל אשא דמשמע שקל שלם. ולפי הנ"ל ניחא כי לעתיד יעקור הקב"ה היצה"ר מקרבינו וכולם ישבו איש תחת גפנו ויהי' שלום בעולם ואז ושקל אשא. כי כל אחד מישראל יהי' קומה שלימה ואדם השלם בפ"ע. אך לע"ע בעולם הזה מבקשים אנחנו ברכנו בשלום אל רם ונשא: זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר לצורך קרבנות הציבור. ונותנים ג' מחצית. משום דבפ' כי תשא כתיב ג"פ תרומה. רמ"א סימן תרצ"ד סעיף א':
1
ב׳קונטרס אחרון
נעשה שקל שלם. ועפ"ז נ"ל לפרש מש"כ בספר אוהב ישראל (בהעלותך) על פסוק עשה לך שתי חצוצרות כסף וז"ל שמעתי בשם הרב הקדוש כו' מו"ה דוב בער זללה"ה שאמר אלו הדיבורי עשה לך שתי חצוצרו"ת נוטריקן שתי חצי צורות. אך פירושן של הדברים לא שמעתי ע"ש מש"כ בזה. ונראה שהשי"ת רמז לו שכ"א מישראל לא יחשוב שהוא אדם השלם. רק כשהוא בפ"ע הוא רק החצי ורק בהתחברו עם חבירו אז נעשה שלם. וזה עשה לך שתי חצי צורות ותראה שיהי' לך אחדות עם כאו"א מישראל:
ובספר ייטב לב (וישלח) פי' הפסוק וכי תבואו למלחמה בארצכם על הצר וגו' והרעותם בחצוצרות. תתחברו בחצי צורות. שידמה לכ"א שאינו אלא חצי צורה ואיננו אדם שלם בלתי אם יתחבר יחד עם חברים כל ישראל למען יהיו כלם אגודה אחת. ואז אין כל אומה יכולה לשלוט בהן.
והרב אלשיך (תשא) כתב דלכך נתנו ישראל מחצית השקל לכפר על מעשה עגל כופר נפשם. לפי שנשים לא חטאו בעגל כדאיתא וה"ל רק חצי אדם לכך נתנו רק מחצית השקל:
ובספר מעשה רוקח (וישב) כתב טעם על מה דאיתא מס' שקלים פ"א ופ"ב שכ"א הי' מחויב ליתן קלבון נוסף על ח"ש. עפ"י מה דאיתא במדרש פ' זו אתם מכרתם בנה של רחל בה' כסף והי' מגיע לכל א' חצי שקל. וא"כ כיון שראובן לא הי' בשעת מכירה והי' מגיע לכל א' חצי שקל ועוד חלק משקל שלם. לכך מחויב ליתן כ"א קלבון עכ"ל. ועי' רמ"א סי' תרצ"ד סעיף א':
וראיתי בכתבי הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל (במדבר) דלכך הי' בכל השבטים רק מספר מרובה אלפים מאות ולא הי' בשבט אחד מספר המועט מחמת שא"א להיות שום איש ישראל נפרד מחבירו אלא אחד כלול בחבירו עד אין גבול ושיעור שהם צבאות השם (צדיק יסוד עולם שכולל כל הנשמות) ולכך הזדמן השם שיהי' רק מספר מרובה. וכל המספרים של הדגלים הי' הכל מכוון כל א' לפי שרשו:
ואפשר דלכך הי' המספר של שבט יששכר נ"ד אלף לפי השורש הקדוש שלו שהיה בתורה ועבודה לדעת מה יעשה בישראל בדינן ולכך הי' נ"ד אלף כמנין ד"ן. וזבולן היה ממשיך פרנסה לישראל ומזין אותו ולכך הי' המספר שלו נ"ז אלף כמנין זן שהוא שם א"ל הוי"ה ב"ה שמספרם זן כו' ע"ש:
נעשה שקל שלם. ועפ"ז נ"ל לפרש מש"כ בספר אוהב ישראל (בהעלותך) על פסוק עשה לך שתי חצוצרות כסף וז"ל שמעתי בשם הרב הקדוש כו' מו"ה דוב בער זללה"ה שאמר אלו הדיבורי עשה לך שתי חצוצרו"ת נוטריקן שתי חצי צורות. אך פירושן של הדברים לא שמעתי ע"ש מש"כ בזה. ונראה שהשי"ת רמז לו שכ"א מישראל לא יחשוב שהוא אדם השלם. רק כשהוא בפ"ע הוא רק החצי ורק בהתחברו עם חבירו אז נעשה שלם. וזה עשה לך שתי חצי צורות ותראה שיהי' לך אחדות עם כאו"א מישראל:
ובספר ייטב לב (וישלח) פי' הפסוק וכי תבואו למלחמה בארצכם על הצר וגו' והרעותם בחצוצרות. תתחברו בחצי צורות. שידמה לכ"א שאינו אלא חצי צורה ואיננו אדם שלם בלתי אם יתחבר יחד עם חברים כל ישראל למען יהיו כלם אגודה אחת. ואז אין כל אומה יכולה לשלוט בהן.
והרב אלשיך (תשא) כתב דלכך נתנו ישראל מחצית השקל לכפר על מעשה עגל כופר נפשם. לפי שנשים לא חטאו בעגל כדאיתא וה"ל רק חצי אדם לכך נתנו רק מחצית השקל:
ובספר מעשה רוקח (וישב) כתב טעם על מה דאיתא מס' שקלים פ"א ופ"ב שכ"א הי' מחויב ליתן קלבון נוסף על ח"ש. עפ"י מה דאיתא במדרש פ' זו אתם מכרתם בנה של רחל בה' כסף והי' מגיע לכל א' חצי שקל. וא"כ כיון שראובן לא הי' בשעת מכירה והי' מגיע לכל א' חצי שקל ועוד חלק משקל שלם. לכך מחויב ליתן כ"א קלבון עכ"ל. ועי' רמ"א סי' תרצ"ד סעיף א':
וראיתי בכתבי הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל (במדבר) דלכך הי' בכל השבטים רק מספר מרובה אלפים מאות ולא הי' בשבט אחד מספר המועט מחמת שא"א להיות שום איש ישראל נפרד מחבירו אלא אחד כלול בחבירו עד אין גבול ושיעור שהם צבאות השם (צדיק יסוד עולם שכולל כל הנשמות) ולכך הזדמן השם שיהי' רק מספר מרובה. וכל המספרים של הדגלים הי' הכל מכוון כל א' לפי שרשו:
ואפשר דלכך הי' המספר של שבט יששכר נ"ד אלף לפי השורש הקדוש שלו שהיה בתורה ועבודה לדעת מה יעשה בישראל בדינן ולכך הי' נ"ד אלף כמנין ד"ן. וזבולן היה ממשיך פרנסה לישראל ומזין אותו ולכך הי' המספר שלו נ"ז אלף כמנין זן שהוא שם א"ל הוי"ה ב"ה שמספרם זן כו' ע"ש:
2