טעמי המנהגים תתע״דTa'amei HaMinhagim 874
א׳טעם. שנהגו לומר הציבור ארבעת אלו הפסוקים בקול רם ואחר כך חוזר שליח ציבור אותם. איש יהודי. ומרדכי יצא. ליהודים היתה. כי מרדכי. כדי להרבות שמחה לילדים ולכל. ועוד. כדי לעורר הלב אם יתנמנם אחד מהם שלא ירדם. ואומרים אלו הפסוקים. מפני שהם כתובים גבי מרדכי ומשום כבודו של מרדכי ושענין הנס הי' על ידו כו'. אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
ושענין הנס הי' על ידו. בספר ראשון לציון פי' מש"כ ומרדכי לא יכרע. לשון עתיד. כי מלבד שמרדכי ע"ה לא הי' משתחוה כדרך שהיו כולם משתחוים להמן. אלא שהי' עושה המצאות להודיע כי אינו חפץ להשתחות. וז"ש לא יכרע ולא ישתחוה. כי לפעמים שהי' עובר המן ומרדכי מוטה ושוחה ובעבור המן לפניו לא הי' נשאר שוחה אלא יושב ביושר לומר כי לא חפץ לכרוע לו:
ובספר דברי שאול כ' בשם ס' במנות הלוי שכ' בשם א' מהחכמים שאחשורוש בעצמו צוה על מרדכי שלא יכרע ולא ישתחוה שלהיותו יהודי ולכך כתיב לא יכרע ולא כתיב לא כרע. שזה הי' מכלל הפקידה של המלך:
ובספר תורת משה להגאון הקדוש בעל חת"ס זצוק"ל פי' ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי*ובספר קול יעקב פי' ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. שכוונת הכתוב עפ"י מאמר חז"ל (מגילה ט"ז) על ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה וגו' ויאמרו נערי המלך לא נעשה עמו דבר וז"ל תנא לא מאהבת מרדכי אמרו כן כ"א משנאת המן. והנה לכאורה יקשה בכאן אם היו שונאין את המן למה הגידו לו שמרדכי אינו רוצה לכרוע לפניו. רק גם כאן הי' כוונתם בהגדה זו לשנאת המן. כי שאלו את מרדכי לאמר איך לא תירא משר גדול קרוב למלך כמוהו. והשיב להם שהוא אינו רוצה להשתחוות כמו אביו בנימין והוא בטוח באלהיו שיראה במפלתו וכמבואר כ"ז במדרש באורך. והנה זאת היתה כוונתם להוציא הדבר לאור למען תהי' מפלתו קרובה. וזהו לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. כלומר זאת היתה עיקר כוונתם יען הגיד להם כי יהודי הוא ובטוח שיראה במפלתו: ע"ד שאמחז"ל מגילה דף ט"ו ע"א כי המן הי' נמכר לעבד למרדכי בעד פת לחם. והראה בכל פעם שטר מכירה להמן. עי' במנות הלוי כל המעשה וגם נוסח שטר מכירה. ולפ"ז הי' המן עבד כנעני מהול שחייב במצות כאשה. וא"כ גם המן יהודי נקרא. כי שם יהודי הוא שם כללי כדאי' במגילה דף י"ג ע"א וזהו ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי. פי' אם יש להם קיום ועמידה כי הגיד להם אשר הוא יהודי שהמן יהודי הוא. וזה וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו. אדרבה בכל פעם הראה לו תחת הכריעה שטר מכירה שהוא עבדו לכן וימלא המן חמה:
ושענין הנס הי' על ידו. בספר ראשון לציון פי' מש"כ ומרדכי לא יכרע. לשון עתיד. כי מלבד שמרדכי ע"ה לא הי' משתחוה כדרך שהיו כולם משתחוים להמן. אלא שהי' עושה המצאות להודיע כי אינו חפץ להשתחות. וז"ש לא יכרע ולא ישתחוה. כי לפעמים שהי' עובר המן ומרדכי מוטה ושוחה ובעבור המן לפניו לא הי' נשאר שוחה אלא יושב ביושר לומר כי לא חפץ לכרוע לו:
ובספר דברי שאול כ' בשם ס' במנות הלוי שכ' בשם א' מהחכמים שאחשורוש בעצמו צוה על מרדכי שלא יכרע ולא ישתחוה שלהיותו יהודי ולכך כתיב לא יכרע ולא כתיב לא כרע. שזה הי' מכלל הפקידה של המלך:
ובספר תורת משה להגאון הקדוש בעל חת"ס זצוק"ל פי' ויגידו להמן היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי*ובספר קול יעקב פי' ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. שכוונת הכתוב עפ"י מאמר חז"ל (מגילה ט"ז) על ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה וגו' ויאמרו נערי המלך לא נעשה עמו דבר וז"ל תנא לא מאהבת מרדכי אמרו כן כ"א משנאת המן. והנה לכאורה יקשה בכאן אם היו שונאין את המן למה הגידו לו שמרדכי אינו רוצה לכרוע לפניו. רק גם כאן הי' כוונתם בהגדה זו לשנאת המן. כי שאלו את מרדכי לאמר איך לא תירא משר גדול קרוב למלך כמוהו. והשיב להם שהוא אינו רוצה להשתחוות כמו אביו בנימין והוא בטוח באלהיו שיראה במפלתו וכמבואר כ"ז במדרש באורך. והנה זאת היתה כוונתם להוציא הדבר לאור למען תהי' מפלתו קרובה. וזהו לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. כלומר זאת היתה עיקר כוונתם יען הגיד להם כי יהודי הוא ובטוח שיראה במפלתו: ע"ד שאמחז"ל מגילה דף ט"ו ע"א כי המן הי' נמכר לעבד למרדכי בעד פת לחם. והראה בכל פעם שטר מכירה להמן. עי' במנות הלוי כל המעשה וגם נוסח שטר מכירה. ולפ"ז הי' המן עבד כנעני מהול שחייב במצות כאשה. וא"כ גם המן יהודי נקרא. כי שם יהודי הוא שם כללי כדאי' במגילה דף י"ג ע"א וזהו ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי. פי' אם יש להם קיום ועמידה כי הגיד להם אשר הוא יהודי שהמן יהודי הוא. וזה וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו. אדרבה בכל פעם הראה לו תחת הכריעה שטר מכירה שהוא עבדו לכן וימלא המן חמה:
2