טעמי המנהגים תתע״וTa'amei HaMinhagim 876
א׳טעם שנהגו שמכים המן כשקורים המגילה בבהכ"נ. כדי שימחה שמו על דרך מחה תמחה את זכר עמלק ושם רשעים ירקב. ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחנם הקבעו. רמ"א שם סעיף י"ז וסמך לדבר והיה" אם" בן" הכות הרשע ס"ת המן*ועי' מ"א שם ס"ק כ"ב וז"ל דאם נמצא המנהג באיזהו פוסק אין לבטל אפילו בשעת הדחק כו' מיה' אם נשתנה הענין מאשר הי' בזמן הראשונים רשאים לשנות המנהג לפי הזמן כו' ע"ש. בשחרית לאחר שסיים האל המושיע אומר שושנת יעקב אם לא במקום שא"א פיוטים בשחרית אזי אומר גם אשר הניא הכל כמו בליל'. לב שמח. ועיין מ"א סימן תרצ"ב ס"ק ג': מטה משה:
1
ב׳קונטרס אחרון
ושם רשעים ירקב. ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל שפי' מחה תמחה את זכר עמלק מדור דור. מחה זה הכאה כמו מחי ומסי:
ובס' קב הישר פצ"ט כ' בשם הג' מוהר"ר העשיל ז"ל שהי' נוהג כשהיה רוצה לנסות את הקולמוס הי' כותב שם עמלק או שם המן וזרעו ואח"כ הי' מוחק את שמם כדי לקיים המצות עשה מחה תמחה את זכר עמלק כי אנחנו מחוייבים לההתפלל על מחיית עמלק כדי שיהי' השם שלם והכסא שלם ואז יתקיים המקרא והתגדלתי והתקדשתי בתוך העמים וביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד. אמן:
ובספר מדרש אליהו כתב וז"ל קבלתי דכשאומרים ארור המן או כשמזכירין שמו ושם אשתו ובניו ומכין. שעושה הקב"ה שירגישו ההכאות כדי שיקבלו צער גדול יען שכל הבאים לעולם כאילו בימיהם נעשה הנס לפי שאם נתקיים עצתו לא היו באים לעולם. לכן כל הבאים לעולם צריכים לצערו לכן עושה הקב"ה שירגישו ההכאות שמכים בהזכרת שמם:
עוד כתב דכשמזכיר אדם המן במגילה צריך לומר ארור המן וארורים בניו וארורה זרש. ואין צריך לומר כשמזכיר מרדכי ואסתר דיאמר ברוך מרדכי ברוכה אסתר:
ושם רשעים ירקב. ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל שפי' מחה תמחה את זכר עמלק מדור דור. מחה זה הכאה כמו מחי ומסי:
ובס' קב הישר פצ"ט כ' בשם הג' מוהר"ר העשיל ז"ל שהי' נוהג כשהיה רוצה לנסות את הקולמוס הי' כותב שם עמלק או שם המן וזרעו ואח"כ הי' מוחק את שמם כדי לקיים המצות עשה מחה תמחה את זכר עמלק כי אנחנו מחוייבים לההתפלל על מחיית עמלק כדי שיהי' השם שלם והכסא שלם ואז יתקיים המקרא והתגדלתי והתקדשתי בתוך העמים וביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד. אמן:
ובספר מדרש אליהו כתב וז"ל קבלתי דכשאומרים ארור המן או כשמזכירין שמו ושם אשתו ובניו ומכין. שעושה הקב"ה שירגישו ההכאות כדי שיקבלו צער גדול יען שכל הבאים לעולם כאילו בימיהם נעשה הנס לפי שאם נתקיים עצתו לא היו באים לעולם. לכן כל הבאים לעולם צריכים לצערו לכן עושה הקב"ה שירגישו ההכאות שמכים בהזכרת שמם:
עוד כתב דכשמזכיר אדם המן במגילה צריך לומר ארור המן וארורים בניו וארורה זרש. ואין צריך לומר כשמזכיר מרדכי ואסתר דיאמר ברוך מרדכי ברוכה אסתר:
2
ג׳ס"ת המן. בספר אמרי צדיקים ח"ש פירש בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר חיים מקראסני זצוק"ל מ"ש במגילת אסתר וימלא המן חמה. כי הכלל הוא כך בהמתקת הדינים בשורשם אם יש תיבה אחת או פרשה אחת כמו הקללות שבתורה שהם כולם ברכות כנאמר בזוה"ק. יש להמתיק את הקללות באותיות המלוי כגון א' המלוי שלו ל"ף. ב' המלוי שלו י"ת. וכדומה בכל האותיות. ויכולין עמו ב"י לצרף אותיות הנ"ל שיהי' לטובה. כן הוא הדרך אל אנשי אמת. אבל המן הרשע אפי' המלוי שלו ג"כ המן כי המלוי של ה' ג"כ ה' כזה ה"ה. והמלוי של מ' ג"כ מ' כזה מ"ם. והמלוי של נ' ג"כ ן' כזה נ"ן וא"כ המלוי שלו ג"כ המן. וזה וימלא המן אפי' המלוי שלו ג"כ המן ולכן הוא נשאר בחמה ועי' לקוטים סעיף ע"ג בהשמטה.
3
ד׳המנהג לפי הזמן. ועי' דעת תורה סי' ל"ה סק"פ שכתב בשם הש"ך שכ' בשם הב"ח דאם הי' מנהג בעיר ע"פ חכם א' ומת ובא חכם אחר ומיקל בזה יכולים לנהוג היתר במה שאסר ע"ש. ומה שכתב הש"ך שם דגם אחר מיתת החכם צריך ללכת אחר הוראתו ואין לבטלה באותו מקום בשום ענין עי' פר"ח א"ח סי' תצ"ו בדיני המנהגים אות ב' דזה דוקא כשאין להם רב אז אין לבטל מנהג שנהגו כחד דיעה. אבל אם יש להם חכם מובהק יכול להורות קולא בדבר אם יש לו ראיות לסתור דברי הפוסק ע"ש:
ובספר שדי חמד בקונטרס כללי הפוסקים סי' י"ד כתב בשם תשובת רח"ב מה"ג מוהר"ר דוב בהגאון פנ"י שקבלה בידו מאביו שבכל מקום שמביא הרמ"א בשם י"א ולא סתם וכן ראוי להורות אין כונתו לפסוק כמותו והדבר מסור לחכמים להכריע במאזני צדק:
ובספר הליכות עולם שער החמישי פ' שלישי כתב דמה שאמרו מנהג מבטל הלכה דוקא מנהג ותיקון אבל מנהג שאין לו ראי' ולא טעם מנהג מעות הוא ואינו אלא כטועה בשיקול הדעת. עוד כתב בשם הירושלמי הלכה שהוא רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר ונהוג כן ע"ש:
כתב בספר שפתי צדיקים בליקוטים דמה שאמז"ל בכל מקום מסופק אם זה הוא דרך הישר פוק חזי מאי עמא דבר. אין הכוונה על פשוטי העם כ"א אל השרידים אשר ה' קורא. וקורא להם עם בלשון תיבה ע"ד הכתוב עמי זכור נא מה יעץ וגו' וכדומה הרבה כתובים ואשר לזה צותה התורה אחרי רבים להטות. ואמרו ז"ל בכל מקום הלכה כרבים ועל זה הדרך אמרו מנהג ישראל תורה הוא. פי' כשתסתכל במנהג ישראל תלמד ליראה את השם כמו מן התורה כי התורה ומנהג ישראל אחד הוא. ועי' ליקוטים סעי' קס"ח:
ובספר שדי חמד בקונטרס כללי הפוסקים סי' י"ד כתב בשם תשובת רח"ב מה"ג מוהר"ר דוב בהגאון פנ"י שקבלה בידו מאביו שבכל מקום שמביא הרמ"א בשם י"א ולא סתם וכן ראוי להורות אין כונתו לפסוק כמותו והדבר מסור לחכמים להכריע במאזני צדק:
ובספר הליכות עולם שער החמישי פ' שלישי כתב דמה שאמרו מנהג מבטל הלכה דוקא מנהג ותיקון אבל מנהג שאין לו ראי' ולא טעם מנהג מעות הוא ואינו אלא כטועה בשיקול הדעת. עוד כתב בשם הירושלמי הלכה שהוא רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר ונהוג כן ע"ש:
כתב בספר שפתי צדיקים בליקוטים דמה שאמז"ל בכל מקום מסופק אם זה הוא דרך הישר פוק חזי מאי עמא דבר. אין הכוונה על פשוטי העם כ"א אל השרידים אשר ה' קורא. וקורא להם עם בלשון תיבה ע"ד הכתוב עמי זכור נא מה יעץ וגו' וכדומה הרבה כתובים ואשר לזה צותה התורה אחרי רבים להטות. ואמרו ז"ל בכל מקום הלכה כרבים ועל זה הדרך אמרו מנהג ישראל תורה הוא. פי' כשתסתכל במנהג ישראל תלמד ליראה את השם כמו מן התורה כי התורה ומנהג ישראל אחד הוא. ועי' ליקוטים סעי' קס"ח:
4
ה׳שושנת יעקב. הא דנקט דוקא שושנת יעקב. לפי שיעקב התפלל על מפלת המן שנאמר "הצילני "נא "מיד אחי ר"ת המן כדאי' בבעה"ט ומהר"ם שיף. ועוד איתא בזוהר (וישלח) ויצו "גם את השני "גם את השלישי וכו' ג' גמין רומזים לג' גואלים ר"ת "גואל "משה. "גואל "מרדכי. "גואל "משיח. קרבן עני:
5