טעמי המנהגים תתצ״חTa'amei HaMinhagim 898

א׳טעם. שאין עושין פורים באדר ראשון דהיינו בחודש שנים עשר כאשר כתב במגילה. כדי לקרב גאולת אסתר לגאולת מצרים ואתא כמ"ד פ"ק דמגילה קורין אותה באדר השני.*בספר תשב"ץ כתב מיהו כבר נהגו רבותינו לעשות פורים באדר ראשון בי"ד בו לענין אכילה ושתי' ולעשות סעוד' גדול' מדתנן אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים. וכן הי' רגיל רבינו יחיאל מפריש להרבות בשמחה ובסעוד' בארבע' עשר של אדר ראשון ולהזמין בני אדם עמו כדמשמע נמי לשון המשנה ע"ש. ועי' ד"מ סימן תרצ"ז דכ' לא ראיתי נוהגין כן:
ובספר דברי יחזקאל כתב בשם הרב הצדיק הקדוש ממעזיבוז זצוק"ל. כי מרומז פורים בתור' בפסוק ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמ"ל את יצחק. הגמ"ל אותיות מגיל"ה שעשה משתה בפורים. ועיין ד"מ סי' תרצ"ד דכ' וז"ל ובמנהגים שלנו כ' דרוב הסעוד' צריכה להיות ביום. אבל בת"ה כתב דרוב העולם נוהגין לעשות עיקר סעודת פורים בערב ונמשכים עד הליל' ורוב הסעוד' בליל' ונתן טעם לדבריו ומ"מ כתב דהוא ורבותיו נהגו לעשות עיקר הסעוד' בשחרית. וכתב עוד במנהגים דחייב במשתה ושמחה ב' הימים שנאמר את שני הימים האלה וגו':
ואמרינן מסמיך גאולה לגאולה טפי עדיף. מהרי"ל. וע"ל סעיף תנ"ב:
1
ב׳קונטרס אחרון
את שני הימים האלה. בני הכרכים שחל ט"ו באדר להיות בשבת מקדימין וקורין המגילה בי"ד ומתנות לאביונים ג"כ בי"ד ועל הנסים אומרים בט"ו סעודה ומשלוח מנות ביום א'. שו"ת הרדב"ז סימן תק"ח. וביום שבת מוציאין שני ספרים ובשנייקורין ויבא עמלק. סימן תרפ"ח סעי' ו':
יש לאכול מיני זרעונים בליל י"ד אחר התענית זכר לאסתר כדאמרי' במגילה פ"ק וישניה לטוב שהאכילה זרעונים ויש שאין אוכלין בשר בלילה כדי שלא יטעו לומר שהיא סעודת פורים ואין נוהגין כן וידלי' נרות ושמח' וכבוד יום עדיף. עי' מ"א סי' תרצ"ה סק"ו ופ"מ שם והמנהג באיז' מקומות לשורר בפורים ובש"ת על נהרות בבל תדבק לשוני וכו' על ראש שמחתי. לבושי מכלול:
2