טעמי המנהגים תתק״זTa'amei HaMinhagim 907
א׳טעם. שנהגו לעשות כסא לאליהו. מפני כשגזרו בימיו על הברית ונתקנא לדבר וברח לו ונחבא במערה ויאמר ה' לו מה לך פה אליהו ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עברו בריתך בני ישראל אמר לו הקב"ה חייך על מה שקנאת על המילה כל זמן שיעשו את המילה תעיד עליהם שקיימים לפיכך מושיבין כסא למלאך הברית שנקרא אליהו שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים בו הנה בא אמר ה' צבאות.*ונוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו. ונוהגים להתעטף בטלית. פתחי תשובה סי' רס"ה ס"ק י"ב. ובש"ת א"ח סי' י"ח סק"ד כתב בשם כנה"ג לפי המנהג שלא ללבוש טלית בט"ב שחרית גם לצורך להיות סנדק למילה לא ילבש טלית. ומ"מ ראיתי סנדק אחד לבש ובירך ולא מחיתי בידו ע"ש: אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
תעיד עליהם שקיימים. ובספר אגרא דפרקא אות קמ"ו כתב בשם קדוש ישראל ה"ה הרב הקדוש מהר"ש מקארלין זצללה"ה שאמר בשם המדרש בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל. אמר אליהו אתה ידעת שאני מקנא לשמך יתברך הנה אם יהי' הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם. והבטיחו השי"ת שיכפר להבעל ברית ואז יהי' ריקן מעבירות. והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו. השיב עוד אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל ע"כ. וכתב שם שזה מרומז בפנחס הוא אליהו תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל. כי הואיל ומדתו קנאה והוצרך להיות אצל כל ברית ולא יוכל לסבול עי"ז גורם הכפרה לישראל כי הוצרך השי"ת להבטיחו כנ"ל:
ובספר בני יששכר חדש תשרי מאמר ד' אות ז' כתב כך שמעתי שיש באיזה מדרש ולא ראיתיו. אבל ראיתי בס' אחד כתב ג"כ ששמע בשם המדרש שכל העומדים אצל כסא של אליהו מתכפרין עונותיו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל שפי' מאמר אליהו מלאך הברית וכו' עמוד על ימיני וכו' ולכאורה אין להתפלל רק להשי"ת. רק אנו עושין מצות חכמים שאמרו להזמין את אליהו. וזה הסיום שברתי לישועתך ה'. שאין אני מתפלל רק אליך. רק ומצותך עשיתי. וע"ל בהשמטה לסעי' תת"ז:
תעיד עליהם שקיימים. ובספר אגרא דפרקא אות קמ"ו כתב בשם קדוש ישראל ה"ה הרב הקדוש מהר"ש מקארלין זצללה"ה שאמר בשם המדרש בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל. אמר אליהו אתה ידעת שאני מקנא לשמך יתברך הנה אם יהי' הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם. והבטיחו השי"ת שיכפר להבעל ברית ואז יהי' ריקן מעבירות. והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו. השיב עוד אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל ע"כ. וכתב שם שזה מרומז בפנחס הוא אליהו תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל. כי הואיל ומדתו קנאה והוצרך להיות אצל כל ברית ולא יוכל לסבול עי"ז גורם הכפרה לישראל כי הוצרך השי"ת להבטיחו כנ"ל:
ובספר בני יששכר חדש תשרי מאמר ד' אות ז' כתב כך שמעתי שיש באיזה מדרש ולא ראיתיו. אבל ראיתי בס' אחד כתב ג"כ ששמע בשם המדרש שכל העומדים אצל כסא של אליהו מתכפרין עונותיו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל שפי' מאמר אליהו מלאך הברית וכו' עמוד על ימיני וכו' ולכאורה אין להתפלל רק להשי"ת. רק אנו עושין מצות חכמים שאמרו להזמין את אליהו. וזה הסיום שברתי לישועתך ה'. שאין אני מתפלל רק אליך. רק ומצותך עשיתי. וע"ל בהשמטה לסעי' תת"ז:
2
ג׳ולא מחיתי בידו. ובספר אשל אברהם מהדורא תנינא סי' תקנ"ט כתב כיון דלובשים בגדי שבת למילה בט"ב גם טלית נכון ללבוש אז עכ"פ הסנדק ומותר לומר המזמורים שמצד המילה ועכ"פ בהרהור כי בהרהור אין מניעה רק בדרך לימוד המשמח היטב:
3