טעמי המנהגים תתקי״אTa'amei HaMinhagim 911

א׳טעם. שאבי הבן מברך להכניסו אחר המילה אע"פ שאמרו חכמים כל מצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. משום דכל מצוה שהיא תלוי בדבר אחר לא מברכינן אלא לאחר עשייתן כגון מילה שהיא ביד אחר ואבי הבן מברך.*אבל אב המל את בנו יברך תחלה שני הברכות דהיינו על המילה ולהכניסו ואח"כ יחתוך דאילו בין חיתוך לפריעה א"א לו כיון שהוא טרוד באמצע עשיית המצוה ותו דיש צער לתינוק שיפסיקו בין חיתוך ופריעה ויתמלא החיתוך דם ובדוחק ימצא הפריעה אח"כ. ט"ז סי' רס"ה סק"א:
וזריזין מקדימים למצוה ומלין מיד בבוקר. יו"ד סי' רס"ב סעי' א'. ועי' נחלת צבי שם דכשהאב מוהל בעצמו אסור לאכול קודם המילה כמו בנטילת לולב וכיוצא. וכן לעשות כל המלאכות הנזכרות באו"ח סי' רנ"ב ואפי' אם התחיל מפסיק. אבל אם אינו מוהל בעצמו וכבר כיבד למוהלים ועשאם שלוחין נראה דמותר לאכול ולעשות כל המלאכות. ואפשר דהמוהלים אסורים לאכול. ואם המילה שלא בזמנה י"ל דמותר ויש לעיין בזה ע"ש. ועי' מ"א סי' תרנ"ב סק"ד ומחה"ש שם:
שם:
1
ב׳קונטרס אחרון
ומחה"ש שם. כתב בס' מטה משה עניני מילה אות כ"ג בשם מהרי"ק דיש ליזהר שלא ימולו שני אומנים מילה אחת לכתחלה בשבת. כגון שזה ימול וזה יפרע אלא המל הוא יפרע. וסיים וכן הורה מורי הגאון מהר"ש ז"ל ע"ש. ועי' ט"ז סי' רס"ו ס"ק י"א שכתב שכבר נהגו בהרבה מקומות גדולות שמלין ב' מוהלין בשבת זה מל וזה פורע ע"ש. ועי' קנאת סופרים דף נ"ב תשו' י':
ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק רמ"א סי' רס"ד בשם א"ז. ובשו"ת הד"ר ח"א סי' ט"ל כתב ידוע לכל שהרב הקדוש מוהר"ר משה ליב מסאסוב זצוק"ל הי' נוסע לב"מ אפי' עשרים פרסאות ופ"א נסע על פסח עם כל ב"ב לכפר א' להיות שמה על הב"מ.
2