טעמי המנהגים תתקי״גTa'amei HaMinhagim 913
א׳טעם. שאנו אומרים בשעת המילה כשם שנכנס לברית. ולא כשם שהכנסתיו. עפ"י מה דאיתא (מנחות דף מ"ג) גבי דוד שנכנס למרחץ ראה עצמו ערום אמר או לי שעמוד ערום בלא מצות וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו. והנה אנו רואים בעוה"ר כאשר יפשפש אדם במעשיו היטב יראה שאין עושה שום מצוה בלי פניי' קצת עכ"פ. וזה פי' הגמרא גבי דוד כשנכנס למרחץ פי' כשפשפש במעשיו ורחץ עצמו מצואת עונותיו וראה עצמו ערום במצות שאין שום מצוה שלא יהי' בה קצת פניי' דקה מן הדקה עכ"פ עד שנזכר במילתו ונתיישבה דעתו כי במצוה זו אין שום פניי' כי התינוק כשמלין אותו הוא בן ח' ומה פניי' יש לו. וזה שאנו מברכין להילד הנימול כשם שנכנס לברית. בלי פניי' כן יכנס לתורה ולמע"ט בלי פניי' בלתי לד' לבדו. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר ברוך ממעזביז זצוק"ל:
1
ב׳קונטרס אחרון
כשם שנכנס לברית. ובשם הרב הצדיק הקדוש מהר"י מבעלז זצוק"ל שפי' מה שסיים בברכת אבי הילד ואמו. מיום השמיני והלאה ירצה דמו. עפ"י הפסוק (לך) ויאמר אלקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם. כי הנה מצות מילה אין שום אדם מקיים בעצמו רק כשנולד לו בן ומקיים אז בבנו מצות בוראו ית"ש נחשב לו בזה כאלו קיים בעצמו אז מצות מילה. וז"ש אלקים לאברהם ואתה את בריתי תשמור. אתה וזרעך אחריך לדורותם. היינו כשאדם מקיים בזרעו מצות מילה נחשב לו בזה כאלו קיים בעצמו אז. וז"ש בהרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו כו'. מיום השמיני והלאה ירצה דמו. היינו דמו של אבי הילד. כי אז נחשב כאלו קיים בעצמו אז מצות מילה:
כשם שנכנס לברית. ובשם הרב הצדיק הקדוש מהר"י מבעלז זצוק"ל שפי' מה שסיים בברכת אבי הילד ואמו. מיום השמיני והלאה ירצה דמו. עפ"י הפסוק (לך) ויאמר אלקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם. כי הנה מצות מילה אין שום אדם מקיים בעצמו רק כשנולד לו בן ומקיים אז בבנו מצות בוראו ית"ש נחשב לו בזה כאלו קיים בעצמו אז מצות מילה. וז"ש אלקים לאברהם ואתה את בריתי תשמור. אתה וזרעך אחריך לדורותם. היינו כשאדם מקיים בזרעו מצות מילה נחשב לו בזה כאלו קיים בעצמו אז. וז"ש בהרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו כו'. מיום השמיני והלאה ירצה דמו. היינו דמו של אבי הילד. כי אז נחשב כאלו קיים בעצמו אז מצות מילה:
2