טעמי המנהגים תתקי״דTa'amei HaMinhagim 914

א׳טעם. שמכסין את ערלת הדם בעפר. כיון שבאו ישראל לא"י אמר הקב"ה ליהושע אי אתה יודע שאין ישראל נמולין כתיקונן חזור ומל אותם פעם שנית שנא' מול את בני ישראל שנית וקבץ כל הערלו' עד שעשה אותם כגבעה שנאמר וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות והי' ישראל לוקחין את הערלה ואת הדם ומכסים אותם בעפר המדבר וכשבא בלעם הקוסם ראה את כל המדבר מלא מערלתן של ישראל אמר מי יוכל לעמוד בזכות ברית דם מילה שהוא מכוסה בעפר שנאמר מי מנה עפר יעקב מכאן אמרו חכמים מכסין את ערלת הדם בעפר הארץ. פרקי רבי אליעזר:
1
ב׳קונטרס אחרון
בעפר הארץ. במהרי"ל כתב מכאן תקנו רז"ל עוד היום להטמין הערלה בעפר חול דהוא עפר המדבר ע"ש. מוהל אחר שחתך הערלה זרקו לארץ לגמור מעשה המילה אם מותר לטלטל הערלה בשבת להניחה לתוך העפר עי' נודע ביהודא מה"ת דלכתחלה צריך ליזהר שיזרקנה לעפר. אבל אם אירע שזרקה מידו קודם לכן מאן דמתיר להגביה הערלה כדי לתתה בעפר לא משתביש ע"ש:
ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' של"א כתב וז"ל אודות עפר של זריקת הערלה לשם הזהרתי להשמש בשבת קודש שלא יעשה כן להכין העפר רק יזרוק לעפר תיחוח שתחת איזה ספסל. והכין בכלי ע"י תינוק שלא בידיעתו:
2