טעמי המנהגים תתקכ״דTa'amei HaMinhagim 924
א׳טעם. שקיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה אפי' ע"ת שלא עפ"י הדיבור ומצות מילה לא רצה לקיים עד שצוה לו הקב"ה. לפי שלא רצה לחבל בעצמו עד שהקב"ה צוה לו כאשר באמת אמר לו אשכול כשהי' נמלך בו על המילה אמר לו אשכול אתה מחייב נפשך. וא"כ אם אינו מצוה ועושה והסתכן יהא מחייב בנפשו כי מי אמר לו להסתכן ולכך המתין עד שצוה לו הקב"ה ואז הי' מוסר נפשו עפ"י דבורו וגזירת המלך עליו.*ובספר דברי שאול כתב דהנה טעם המילה כפי הנראה משום שיהי' עם ב"י חתומים בברית קודש וכמו במלך בו"ד שנותן חותם לעבדיו שיכירו וידעו שהוא המושל עליהם וגם ההמון ידעו שהמה אנשי חיל כמו כן חתם את ב"י בחותם הקודש הלז שיכירו וידעו כי המה זרע ברוכי ד'. ולפ"ז כיון שעיקר הוא משום שיהי' חותם המלך. זה שייך באם המלך נותן חותם אבל אם אחד יחתום חותם המלך מה שלא ניתן לו אדרבא ענש יענש שמזייף החותם מה שלא ניתן לו וה"ה כאן אחרי שנתן החותם ונצטווה במילה יכול הי' למול אבל מקודם לא שייך מצות מילה כלל:
ובספר דבש לפי מערכת ש' כתב בשם הרב משפט שמואל. הטעם. שלא הקדים א"א ע"ה למול א"ע. כי כל המצות אם ה' יצוהו יכול לקיימם פעם אחרת משא"כ המילה שאם הי' עושה אותה ויצטום אינו יכול לקיימה עוד. וגמירי גדול המצוה ועושה. וכן הוא בספר עבודת ישראל פ' לך:
ובזוהר פ' לך דף צ"ו ע"א ובג"כ גיורא דאתגייר כו' שמי' כהאי אברהם. וכתוב בדרך אמת מכאן נהגו לקרוא גרים אברהם. וכן הוא במדרש חניכי"ו ילידי ביתו שי"ח כולם נקראים בחניכתו אברהם. הגהות מהרצ"א : מסורת הברית:
ובספר דבש לפי מערכת ש' כתב בשם הרב משפט שמואל. הטעם. שלא הקדים א"א ע"ה למול א"ע. כי כל המצות אם ה' יצוהו יכול לקיימם פעם אחרת משא"כ המילה שאם הי' עושה אותה ויצטום אינו יכול לקיימה עוד. וגמירי גדול המצוה ועושה. וכן הוא בספר עבודת ישראל פ' לך:
ובזוהר פ' לך דף צ"ו ע"א ובג"כ גיורא דאתגייר כו' שמי' כהאי אברהם. וכתוב בדרך אמת מכאן נהגו לקרוא גרים אברהם. וכן הוא במדרש חניכי"ו ילידי ביתו שי"ח כולם נקראים בחניכתו אברהם. הגהות מהרצ"א : מסורת הברית:
1