טעמי המנהגים תתקכ״וTa'amei HaMinhagim 926

א׳טעם. מה שנתפשט המנהג שרוב הסעודות ברית מילה עושין בלילה. (עי' מ"א סי' תקנ"ט ס"ק י"א). משום דאיתא במדרש וז"ל כל מי שהוא מגיש את בנו למילה כאלו כהן הגדול מקריב מנחתו ונסכו על גבי המזבח. (וכן הוא בס' כד הקמח אות מ'.) וקרבן דינו הוא שהלילה הולך אחר יום שלפניו. מש"ה מותר לעשות סעודות ברית מילה בלילה של אחר המילה*ועי' פ"ת סי' רס"ה ס"ק ט"ז בשם חמו"ד כ"י דאם אירע סיבה שלא עשאו סעודה ביום המילה יעשו ביום אחר. ועי' באה"ט סי' תקמ"ו סק"ה בשם א"ז דאסור לעשות ביו"ט סעודת ברית מילה אבל בחוה"מ מותר. ועי' קו"א בהשמטה לסי' תשט"ו בד"ה אם: ראיתי באיזה ספר: [השמטה: מקריב כו' על גבי המזבח. ועפ"ז כתב ג"כ בספר יסוד יצחק להרב הקדוש מו"ה יצחק אייזיק שוחט זצוק"ל בעהמ"ח ספר רזא מהימנא. הטעם. שמילה נקרא ברית קודש. לפי שהמילה הוא במקום קרבן. וכמו כל הקרבנות נקראו בשר קודש. כך המילה נקרא ברית קודש:]
1
ב׳קונטרס אחרון
כד הקמח אות מ'. ובספר רבינו בחיי פ' לך כתב כשם שכתב בקרבן ואכלו אותם אשר כופר בהם שאכילת קרבן לכפרה כך ישראל עושין סעודה ביום המילה:
ונוהגין שביום המילה המוהל מנגן שירת הים. וכן הפייט יסד ים ליבשה ביום שיש בו מילה. כי שירת הים נתגלה ע"י בחי' מילה. וע"כ המנהג לזרוק אגוזים ושאר דברים כדי שיחטפו התינוקת. רמז לביזת הים שזכו ע"י מילה. או"ח למהר"ן הלכות פסח:
2