טעמי המנהגים תתקכ״חTa'amei HaMinhagim 928
א׳טעם. שנהגו לשמח חתן ובעל ברית שיעלו לתורה בציבור. לפי שמצות חופה היא קיום והעמדה לתורה שאם אין פו"ר אין תורה. וכן המילה היא קיום התורה שלא ניתנה אלא למולים. ועוד שהמילה והתורה נקראו ברית ובשבילם נברא העולם שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו'. והחופה והבנים הם עיקר שמחת האדם שישאר אחריו ראשית. לכן ראו הקדמונים שיהי' שמחים בת"ת שהיא עיקר שמחת כל ישראל כדכתיב פקודי ה' ישרים וכו' וזה ודאי כבוד התורה שמעלה שמחתה על שמחתם כדכתיב נגילה ונשמחה בך. דהיינו כ"ב אותיות שהתורה נתנה בהם. והיינו טעמא דיום ש"ת שעולים כולם ומברכין בענין אחד. פחד יצחק אות ס' בשם שו"ת גינת ורדים:
1