טעמי המנהגים תתקמ״אTa'amei HaMinhagim 941
א׳טעם. תענית חתן. מפני שבאותו יום מוחלין לו כל עונותיו*וא"צ להתענות אלא עד אחר החופה אף שהחופה בעוד היום גדול. ואף לפי הטעם שהוא יום סליחה אך אחר החופה הוי יו"ט שלו. עי' מ"א סי' תקנ"ט ס"ק י"א. ואם אחרו החופה שעה או ב' בלילה יש לסמוך על טעם הראשון וא"צ להתענות רק עד צה"כ כי מאחר שהתענית הזה אינו מוזכר כלל בגמרא יש לומר מעיקרא לא קבלו עליהם להחמיר יותר משארי תעניתים והיינו עד צה"כ. אך צריך ליזהר שלא לשתות משקה המשכר קודם החופה. חכמת אדם כלל קכ"ד סעי' ב'. ועי' שערי תשובה סי' תקע"ג בשם ב"ש דאף בימים שאין מתענים צריך ליזהר שלא יהא רודף אחר מותרות מאכל ומשתה: א"נ חיישינן שמא יהי' שיכור בשעת קידושין. מ"א סי' תקע"ג. וחתן שיום חופתו הוא בר"ח שאינו מתענה (אם לא בר"ח ניסן) מ"מ יאמר הוידוי בתפלת מנחה. עיון תפלה בשם הגאון הצדיק מבוטשאטש. וכן הוא בס' כרם שלמה. אלמן ואלמנה מתענין ביום חופתן אף לטעם מחילת עונות ואף יש לו אשה במקום שנושאין ב' נשים. עי' פ"מ א"ח סי' תקע"ג ס"ק א':
1
ב׳קונטרס אחרון
מוחלין לו כל עונותיו. בספר ברכת אברהם כתב שהרב הצדיק הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל אמר שכל ז"י המשתה יש להם להחתנים כח זה דהיינו מחילת עון והגם שלא נמצא בשום ספר כן נראה לו כך מסברא דנפשי' ומדה טובה על ישראל שהוא אומר פוסקים ומסכימין כך בשמים. והיינו שבאם לא זכר קודם החופה לשוב בלבבו אפ"ה יש בידו לתקן עדיין כל שבעת הימים:
מוחלין לו כל עונותיו. בספר ברכת אברהם כתב שהרב הצדיק הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל אמר שכל ז"י המשתה יש להם להחתנים כח זה דהיינו מחילת עון והגם שלא נמצא בשום ספר כן נראה לו כך מסברא דנפשי' ומדה טובה על ישראל שהוא אומר פוסקים ומסכימין כך בשמים. והיינו שבאם לא זכר קודם החופה לשוב בלבבו אפ"ה יש בידו לתקן עדיין כל שבעת הימים:
2