טעמי המנהגים תתקמ״וTa'amei HaMinhagim 946
א׳טעם. שאמרו ז"ל האי עלמא כבי הילולא דמיא.*בספר שפתי צדיקים (פ' מסעי) פי' אומרם ז"ל האי עלמא לבי הילולא דמיא. מלשון אמרם ז"ל (פסחים) בי תיבנא. ובי מילחא. שפירושו בית המונח בו תבן. גם כאן מה שמכינים מיני מאכלים ומטעמים על הילולא מונח בבית אחר לא באותו בית שמרקדין ושמחים בו. ואותו בית נקרא בי הילולא. והבית אשר שמחים ומרקדין בו נקרא הילולא. וז"ש האי עלמא לבי הילולא דמיא אבל ההילולא עצמו הוא בעלמא דאתי והאי עלמא דומה לפרוזדור בפני הטרקלין ומי שטרח בערב שבת וכו':
ובספר דרך אמונה כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מפרשיסחא זצ"ל דהפי' הוא דכמו מי שהכין כל צרכי הנשואין ושכח לקנות טבעת קידושין. נמצא כל ההכנות ויגיעות הרבות אשר עמל יהי' ללא יועיל. וכן האדם שעמלו בזה העולם ימי שנותיו שבעים שנה ושכח לקדש את עצמו ולבסוף חובק את ידיו ואוכל את בשרו: ע"ד אומרם ז"ל כל העולם וכו' וחנינא בני די לו בקב חרובין כו' והנה ליכא כתובה דלא רמי בה תיגרא ועפ"י הרוב המחותנים בעצמם אין להם שמחה כי נהפך להם ר"ל כמ"פ לתוגה ורק האנשים של בי הלולא הם הם שותים ושמחים ואין אתם יודע עד מה והוא כמו שכל העולם ניזון בשביל הצדיק והוא בעצמו אין לו הנאה מזה העולם. ראיתי באיזה ספר:
ובספר דרך אמונה כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מפרשיסחא זצ"ל דהפי' הוא דכמו מי שהכין כל צרכי הנשואין ושכח לקנות טבעת קידושין. נמצא כל ההכנות ויגיעות הרבות אשר עמל יהי' ללא יועיל. וכן האדם שעמלו בזה העולם ימי שנותיו שבעים שנה ושכח לקדש את עצמו ולבסוף חובק את ידיו ואוכל את בשרו: ע"ד אומרם ז"ל כל העולם וכו' וחנינא בני די לו בקב חרובין כו' והנה ליכא כתובה דלא רמי בה תיגרא ועפ"י הרוב המחותנים בעצמם אין להם שמחה כי נהפך להם ר"ל כמ"פ לתוגה ורק האנשים של בי הלולא הם הם שותים ושמחים ואין אתם יודע עד מה והוא כמו שכל העולם ניזון בשביל הצדיק והוא בעצמו אין לו הנאה מזה העולם. ראיתי באיזה ספר:
1
ב׳קונטרס אחרון
כבי הלולא דמיא. בספר צפנת פענת כתב שמעתי מהמגיד מוהר"ם פי' הש"ס עלמא כהלולא דמיא. כמו הלולא שיש כמה עובדות וכמה טרחות ותכלית הכל הוא תיבת לי שיאמר להכלה בשעת קידושין הרי את מקודשת לי ואם אין החתן אומר תיבת לי שוא עמלו וטרחו שהוא לריק. כך כל עניני האדם מהתחלה עד סופו שיזכה לדבק בו ית' כמ"ש ובו תדבק וזהו תיבת לי ואם לאו וכו' ע"כ. וזהו שנהגו כי הרב המסדר קדושין מקרא להחתן כל תיבה הרי את מקודשת חוץ מתיבת לי שאומר החתן לבד.
ובספר בית שמואל אחרון (בהר) פי' בשם אחיו הגאון למה דומה האי עלמא להלולא בדרך משל דהנה החתונה עיקר דחתן מקדש הכלה ואגב זה עושין סעודות ושוררין בכלי זמר. והנה דרך העולם על הקדושין אין משגיחין אם להיות כדין דלפעמים מקדש החתן בטבעת שאולה ולפעמים אין עדים רואין הקדושין. ועל הטפל דהיינו הסעודות וכלי זמר עיקר הוא אצלם. כן עולם הזה דעיקר שבא האדם לעולם כדי לעבוד את הבורא. וכיון שבא לעולם מוכרח לעוה"ז לאכול ולשתות ולהתעסק בסבת פרנסה. והנה על עיקר שבא אדם לעולם אין משגיחין כלל. ודברים הטפלים צורכי עוה"ז עיקר הוא אצל בני אדם. לכך דימה העולם להלולא.
כבי הלולא דמיא. בספר צפנת פענת כתב שמעתי מהמגיד מוהר"ם פי' הש"ס עלמא כהלולא דמיא. כמו הלולא שיש כמה עובדות וכמה טרחות ותכלית הכל הוא תיבת לי שיאמר להכלה בשעת קידושין הרי את מקודשת לי ואם אין החתן אומר תיבת לי שוא עמלו וטרחו שהוא לריק. כך כל עניני האדם מהתחלה עד סופו שיזכה לדבק בו ית' כמ"ש ובו תדבק וזהו תיבת לי ואם לאו וכו' ע"כ. וזהו שנהגו כי הרב המסדר קדושין מקרא להחתן כל תיבה הרי את מקודשת חוץ מתיבת לי שאומר החתן לבד.
ובספר בית שמואל אחרון (בהר) פי' בשם אחיו הגאון למה דומה האי עלמא להלולא בדרך משל דהנה החתונה עיקר דחתן מקדש הכלה ואגב זה עושין סעודות ושוררין בכלי זמר. והנה דרך העולם על הקדושין אין משגיחין אם להיות כדין דלפעמים מקדש החתן בטבעת שאולה ולפעמים אין עדים רואין הקדושין. ועל הטפל דהיינו הסעודות וכלי זמר עיקר הוא אצלם. כן עולם הזה דעיקר שבא האדם לעולם כדי לעבוד את הבורא. וכיון שבא לעולם מוכרח לעוה"ז לאכול ולשתות ולהתעסק בסבת פרנסה. והנה על עיקר שבא אדם לעולם אין משגיחין כלל. ודברים הטפלים צורכי עוה"ז עיקר הוא אצל בני אדם. לכך דימה העולם להלולא.
2