טעמי המנהגים צ״זTa'amei HaMinhagim 97
א׳טעם. שדימו ז"ל את המרהר לחזור למקומו אחר שפסע אחוריו הג' פסיעות לכלב ששב על קיאו עי' הרי"ף ספ"ה דברכות. משום דאיתא בכמה דוכתי' מי ששב מחטאו יהא נדמה עליו כאלו לא חטא מעולם ויהא בטוח במחילה גמורה ולא יחשוב אולי לא נתכפרו עונותיו. ויגמור בדעתו שלא לחזור לחטוא מעולם. והשתא כשאדם סיים תפלתו ופסע אחוריו ישאר עומד שם וידמה אל לבו שתפלתו נתקבל ונתכפר ונפטר מכל וכל. ואם חוזר מיד נראה כאלו ממהר לבקש ולהתפלל על שיחזור לחטוא עוד. משל לכלב דכבר קץ ומאס במאכל שבמעיו עד שהקיאו. ושוב חוזר עליהם ומתוקים לו כדבש ואוכלם. מהרי"ל בליקוטים:
1