טעמי המנהגים תתק״עTa'amei HaMinhagim 970
א׳טעם. שנהגו לשבר כוס של אירוסין ולא של נישואין. משום דכוס של נשואין אתא לגמר הזיווג לכן אין סברא לשבר אותו שמורה ח"ו שבירת הענין.*כתב המ"ז או"ח סי' תק"ס סק"ד ראיתי המנהג שלוקחין כוס זכוכית לאירוסין ומ"מ יראה שאין שוברין אותו אחר נישואין כ"א זכוכית אחר שוברין אחר ז' ברכות. (וזהו כשברכת אירוסין ונשואין אינם סמוכות אבל כשהן סמוכות טוב לשבר כוס של אירוסין. כנה"ג.) ויראה לשבור תחת החופה כוס שלם ואין משום בל תשחית כיון שעושין לרמז מוסר למען יתנו לב דבמתן תור' הי' קידושין וראוי הי' לנישואין ובחטא עגל ושבירת הלוחות נתבטלו הקידושין וכן אחר חורבן בית ראשון ושני ולע"ל יחזור הקב"ה ויקדש קידושין מחדש כדכתיב וארשתיך לי בצדק כו' אלמא יהי' קידושין חדשים ונישואין. וזה שאנו מרמזין בשבירת הכוס כי הקידושין הראשונים נתבטלו אבל קידושין שניים יהי' קיימים עם נישואין. משא"כ בתנאים שעושין להבהל ולמעט השמח' ראוי ליקח קדיר' שבורה חרס מחרסי האדמה לשבור עכ"ל ע"ש:
ובספר ליקוטי מהר"ן כתב דבזה שמשברין כלי חרס בשעת השידוך מרמזין להאדם ומזכירין אותו שיש גיהנם למען יזכור בזה ולא יהי' כרוך אחר תאוותו ויקדש עצמו בזווגו כראוי גם מרמזין לו שבאם היא אשה רעה אל יבגוד בה ולא יגרשנה כי על ידה אינה רואה פני גיהנם כי צריך ליזהר מאד שלא יגרש את אשתו.
ובספר תולדות אהרן בליקוטים כתב בשם הבעש"ט זי"ע. הטעם. למה בשעת שידוכין שוברים כלי חרס ובשעת נישואין כלי זכוכית כי אי אפשר לקרוע התנאים כשם שכלי חרס אחר שנשבר אין לו תקנה אך לאחר הנישואין יכול לפוטרה ע"י גט דוגמת כלי זכוכית שאע"פ שנשבר יש לו תקנה: חופת חתנים בשם הר"מ מינץ:
ובספר ליקוטי מהר"ן כתב דבזה שמשברין כלי חרס בשעת השידוך מרמזין להאדם ומזכירין אותו שיש גיהנם למען יזכור בזה ולא יהי' כרוך אחר תאוותו ויקדש עצמו בזווגו כראוי גם מרמזין לו שבאם היא אשה רעה אל יבגוד בה ולא יגרשנה כי על ידה אינה רואה פני גיהנם כי צריך ליזהר מאד שלא יגרש את אשתו.
ובספר תולדות אהרן בליקוטים כתב בשם הבעש"ט זי"ע. הטעם. למה בשעת שידוכין שוברים כלי חרס ובשעת נישואין כלי זכוכית כי אי אפשר לקרוע התנאים כשם שכלי חרס אחר שנשבר אין לו תקנה אך לאחר הנישואין יכול לפוטרה ע"י גט דוגמת כלי זכוכית שאע"פ שנשבר יש לו תקנה: חופת חתנים בשם הר"מ מינץ:
1