טעמי המנהגים תתקע״בTa'amei HaMinhagim 972
א׳טעם. שמברכין ברכת אירוסין. מפני שהוא כמו ברכת הנהנין שמברכים על כל דבר הנאה שבא לידו קודם שנהנה כן מברכין תחלה על ברכת הנהנין על האשה שנתארסה לו ועכשיו נהגו שאינו מברך המקדש עצמו אלא אחר מברך. כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לברך ומאי מברך אקב"ו על העריות וכו'.*והרשב"ץ כתב שהמברך אינו חייב לטעום ולכן נהגו להטעים להחתן ולכלה כוס של ברכת אירוסין כיון שהמצו' נעשית בשבילן הם ראויים להטעים הכוס יותר מאחרים. וע"כ נהגו שאומרים להחתן והכלה אחר ברכת אירוסין שישתו בלא ברכה כיון שהמצוה נעשית בשבילן כי הוא הי' צריך לברך ברכ' זו. ועי' מחצית השקל סימן ק"צ ס"ק ד' דאינו יוצא אלא כששותה רביעית ע"ש:
והכנה"ג כתב ולא ראיתי בזמנינו זה נזהרין בכך אלא כל שטועמין טעימה אחת די. ועי'. רוקח אות שנ"א ואות שנ"ב דכוס של אירוסין ושל נשואין שותה המברך והחתן והכלה. וע"ל סעי' תתקצ"א:
ועי' פתחי תשוב' א"ע סי' ל"ד סק"ה דכתב וז"ל עיין בספר פני יהושע בק"א למס' כתובות סי' כ"ב שתמה מאד על מה שנהגו דאחר מברך ברכת היין על הכוס והחתן והכלה שותין ממנו דהאיך מברך בפה"ג כיון דאין המברך שותה ממנו והאיך יוצאין החתן והכלה בברכתו של המברך כיון שאין הכוס מעכב לאו דבר שבחובה נינהו ואיך מוציא חבירו דהא ה"ל ברכת הנהנין בשלמא ברכת נשואין אפשר כיון דטעון כוס הדר ה"ל דבר שבחובה משא"כ ברכת אירוסין ואפשר כיון דמ"מ עיקר היין לאו ליהנות מכוין חשיב שפיר כברכת המצות והניח בצ"ע ע"ש: חופת חתנים:
והכנה"ג כתב ולא ראיתי בזמנינו זה נזהרין בכך אלא כל שטועמין טעימה אחת די. ועי'. רוקח אות שנ"א ואות שנ"ב דכוס של אירוסין ושל נשואין שותה המברך והחתן והכלה. וע"ל סעי' תתקצ"א:
ועי' פתחי תשוב' א"ע סי' ל"ד סק"ה דכתב וז"ל עיין בספר פני יהושע בק"א למס' כתובות סי' כ"ב שתמה מאד על מה שנהגו דאחר מברך ברכת היין על הכוס והחתן והכלה שותין ממנו דהאיך מברך בפה"ג כיון דאין המברך שותה ממנו והאיך יוצאין החתן והכלה בברכתו של המברך כיון שאין הכוס מעכב לאו דבר שבחובה נינהו ואיך מוציא חבירו דהא ה"ל ברכת הנהנין בשלמא ברכת נשואין אפשר כיון דטעון כוס הדר ה"ל דבר שבחובה משא"כ ברכת אירוסין ואפשר כיון דמ"מ עיקר היין לאו ליהנות מכוין חשיב שפיר כברכת המצות והניח בצ"ע ע"ש: חופת חתנים:
1