טעמי המנהגים צ״חTa'amei HaMinhagim 98
א׳עוד טעם. משום כשפסע תחלה הג' פסיעות נראה שסיים תפלתו ופסע לאחוריו כעבד שנפטר מרבו וכשחוזר מיד נראה שמה שחזר מתחלה לאחוריו לא הי' מצד שסיים תפלתו ושנפטר מרבו אלא תנועתו היתה תנועה משובשת בלי כוונה ככלב המקיא שלא לצורך. ע"כ צריך לעמוד במקום שכלו השלש פסיעות עד שיגיע הש"צ לקדושה או לפחות עד שיתחיל הש"ץ בקול רם. וגם הש"ץ כשמתפלל בלחש צריך לעמוד במקום שכלו השלש פסיעות כדי הילוך ד' אמות קודם שיחזור למקומו. לבוש סימן קכ"ג סעיף ב' וסעי' ג':*וצריך לפסוע גודל בצד עקב אבל פחות מזה לא מיקרי פסיעה כלל (מ"א שם סק"י) ואם מסיים התפל' ואחריו אדם אחר שהוא מתפלל שאינו יכול לפסוע ג' פסיעות. ממתין עד שיכלה האחר תפלתו ואח"כ פוסע הג' פסיעות. באר היטב שם בשם שכנה"ג:
ועי' מחצית השקל שם בשם ל"ח דיש פוסעים תחלה רגל שמאל ואח"כ פוסע של ימין ומעמידו בשוה עם רגל שמאל וזה נחשב לפסיעה א' וכן יעשה ג' פעמים כל פסיעה וכן לבסוף יהי' עמידת רגל ימין שוה לשמאל דבהכי א"ש מנין השש פסיעות שכתב הב"י. וצריך שיפסע ג' פסיעות בדוחק ולא ירחיב רגליו. אור צדיקים:
ועי' מחצית השקל שם בשם ל"ח דיש פוסעים תחלה רגל שמאל ואח"כ פוסע של ימין ומעמידו בשוה עם רגל שמאל וזה נחשב לפסיעה א' וכן יעשה ג' פעמים כל פסיעה וכן לבסוף יהי' עמידת רגל ימין שוה לשמאל דבהכי א"ש מנין השש פסיעות שכתב הב"י. וצריך שיפסע ג' פסיעות בדוחק ולא ירחיב רגליו. אור צדיקים:
1