טעמי המנהגים צ״טTa'amei HaMinhagim 99
א׳טעם. שהש"ץ חוזר התפלה. להוציא את מי שאינו בקי. מס' ר"ה דף ל"ד ע"ב:
1
ב׳קונטרס אחרון
חוזר התפלה. צריך הש"ץ להתפלל גם בלחש תחלה כדי להסדיר תפלתו ואפי' התפללו כבר ביחיד ואח"כ נתקבצו מנין עשרה יעבור ש"ץ לפני התיבה להוציא רבים בקדושה וקדיש. יעב"ץ:
אין ספק כשמתפללין בעת חזרת הש"ץ התפלה הרי זה תפלה עם הצבור ממש. כי הרי בהכרח יש יו"ד דצייתי והם כעונים ממש לכ"ע. ומש"כ בש"ע בשם הגאונים ע"ה שידלג. היינו כשהוא באופן שאי אפשר להתפלל בחזרה עם הש"ץ בחזרה. אשל אברהם סי' נ"ב:
והמתפלל עם הש"ץ ומתכוין לעניית אמן אחר הש"צ שיהי' כעונה אין בזה חשש הפסק והוא יותר טוב מלדלג אשר נתגלה להב"י ע"ה שיש ע"ז קפידות למעלה וגם שבש"ע כתב למהר לסיים התפלה כדי לענות אמן דש"ת ומודים. היינו כשאינו מתפלל בשוה ממש עם הש"ץ. וכשאינו באותו ענין יש חשש הפסק כשישמע שיהיה כעונה ממש משא"כ כשהשמיעה כשהוא באותו ענין שם.
ומי שדינו לחזור ולהתפלל יכול לסמוך שיכוין עם הש"ץ רק צריך כונה גדולה וגם שהש"ץ יהי' הגון וירא ד' שיתפלל כראוי. עבודת הקודש. ועיין סימן ק"ז סעיף ד'. והיוצא בתפלת הש"ץ לא יאמר מודים רק ישתוק ויכוין למה שאומר הש"ץ. שם קשר גודל סי' י"ד סעיף י"ג.*ובספר מגיד תעלומה (ברכות כ"ג) כתב דאמן ודאי צריך לענות אחר כל ברכה אבל ב"ה וב"'ש אין לו לענות דהוה הפסק כיון שלא נזכר בגמ'. וכן בכל מקום שצריך לצאת בברכת חבירו כגון קידוש והבדלה וכיוצא. וכן שמעתי אומרים מפי כבוד אדמו"ר מלובלין זצוק"ל:
ויש לשאול היכא תמצא שאם אמר יעלה ויבא בר"ח בתפילת י"ח צריך לחזור ולהתפלל ואם לא אמר יעלה ויבא א"צ לחזור:
וי"ל כגון אם טעה ולא התפלל מנחה בערב ר"ח. מתפלל ערבית שתים של ר"ח. ואם לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשנייה צריך לחזור ולהתפלל אבל אם לא הזכיר יעלה ויבוא בשתיהן א"צ לחזור ולהתפלל. עיין רמ"א סימן ק"א סעיף ט' ועי' לבוש שם: ובשם גורי האריז"ל כתב דאם גמר תפלתו בלחש ועדיין הש"ץ אינו חוזר החזרה. חטא חמור לדבר בין לחש לחזרה. ט' בני אדם שהתפללו לחש שלאמירת חזרה אין שם ט' עונין בביהכ"נ. ונמצא א' שהוא מאחר בתפלתו שאחר תפלת לחש של הט' הרי הוא בשירה חדשה. יכול זה לומר השמ"ע בקול רם כדי שיהי' נמצאין ט' עונין בביהכ"נ הגם שלא קדם תפלת לחש. ארחות חיים סימן קכ"ד אות ד' בשם שו"ת לב חיים ח"ג סי' ל"ז. ועיין או"ח שם סעיף ב' ושע"ת שם הק"ב ועי' ט"ז שם.
חוזר התפלה. צריך הש"ץ להתפלל גם בלחש תחלה כדי להסדיר תפלתו ואפי' התפללו כבר ביחיד ואח"כ נתקבצו מנין עשרה יעבור ש"ץ לפני התיבה להוציא רבים בקדושה וקדיש. יעב"ץ:
אין ספק כשמתפללין בעת חזרת הש"ץ התפלה הרי זה תפלה עם הצבור ממש. כי הרי בהכרח יש יו"ד דצייתי והם כעונים ממש לכ"ע. ומש"כ בש"ע בשם הגאונים ע"ה שידלג. היינו כשהוא באופן שאי אפשר להתפלל בחזרה עם הש"ץ בחזרה. אשל אברהם סי' נ"ב:
והמתפלל עם הש"ץ ומתכוין לעניית אמן אחר הש"צ שיהי' כעונה אין בזה חשש הפסק והוא יותר טוב מלדלג אשר נתגלה להב"י ע"ה שיש ע"ז קפידות למעלה וגם שבש"ע כתב למהר לסיים התפלה כדי לענות אמן דש"ת ומודים. היינו כשאינו מתפלל בשוה ממש עם הש"ץ. וכשאינו באותו ענין יש חשש הפסק כשישמע שיהיה כעונה ממש משא"כ כשהשמיעה כשהוא באותו ענין שם.
ומי שדינו לחזור ולהתפלל יכול לסמוך שיכוין עם הש"ץ רק צריך כונה גדולה וגם שהש"ץ יהי' הגון וירא ד' שיתפלל כראוי. עבודת הקודש. ועיין סימן ק"ז סעיף ד'. והיוצא בתפלת הש"ץ לא יאמר מודים רק ישתוק ויכוין למה שאומר הש"ץ. שם קשר גודל סי' י"ד סעיף י"ג.*ובספר מגיד תעלומה (ברכות כ"ג) כתב דאמן ודאי צריך לענות אחר כל ברכה אבל ב"ה וב"'ש אין לו לענות דהוה הפסק כיון שלא נזכר בגמ'. וכן בכל מקום שצריך לצאת בברכת חבירו כגון קידוש והבדלה וכיוצא. וכן שמעתי אומרים מפי כבוד אדמו"ר מלובלין זצוק"ל:
ויש לשאול היכא תמצא שאם אמר יעלה ויבא בר"ח בתפילת י"ח צריך לחזור ולהתפלל ואם לא אמר יעלה ויבא א"צ לחזור:
וי"ל כגון אם טעה ולא התפלל מנחה בערב ר"ח. מתפלל ערבית שתים של ר"ח. ואם לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשנייה צריך לחזור ולהתפלל אבל אם לא הזכיר יעלה ויבוא בשתיהן א"צ לחזור ולהתפלל. עיין רמ"א סימן ק"א סעיף ט' ועי' לבוש שם: ובשם גורי האריז"ל כתב דאם גמר תפלתו בלחש ועדיין הש"ץ אינו חוזר החזרה. חטא חמור לדבר בין לחש לחזרה. ט' בני אדם שהתפללו לחש שלאמירת חזרה אין שם ט' עונין בביהכ"נ. ונמצא א' שהוא מאחר בתפלתו שאחר תפלת לחש של הט' הרי הוא בשירה חדשה. יכול זה לומר השמ"ע בקול רם כדי שיהי' נמצאין ט' עונין בביהכ"נ הגם שלא קדם תפלת לחש. ארחות חיים סימן קכ"ד אות ד' בשם שו"ת לב חיים ח"ג סי' ל"ז. ועיין או"ח שם סעיף ב' ושע"ת שם הק"ב ועי' ט"ז שם.
2