טעמי המנהגים תתקצ״גTa'amei HaMinhagim 993
א׳טעם. דשבת ויו"ט ראשון ושני הוו כפנים חדשות. משום דאמרינן במדרש מזמור שיר ליום השבת אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן ודוקא בסעודה הלילה ושחרית אבל לא בסעודה שלישית כיון שאין צריכין פת שהרי יוצאין במיני תרגימה ואנו נוהגין במדינות אלו לברך כל השבעה ברכות אפי' בסעודה שלישית משום שרגילין לדרוש והדרשה הוי כפנים חדשות. לבוש הלכות קידושין סי' ס"א סעיף ח'. והרמ"ע מפאנו סי' מ' כתב דסעודה ג' נמי מקרי פ"ח עפ"י הסוד בס' הזוהר. ועי' פ"ת סי' ס"ב. ופורים ביום י"ד פשיטא דהוי כפ"ח. חופת חתנים:
1
ב׳קונטרס אחרון
והדרשה הוי כפ"ח. ובספר עבודת ישראל לסוכות כתב דהסברא נותנת דבסעודה שלישית אפי' ליכא פנים חדשות מברכין שבע ברכות. משום דממ"נ אם השבת הוי כפנים חדשות בסעודת שחרית אע"ג דהי' ג"כ קדושת שבת פנים חדשות בליל שבת מ"מ אמרינן כל סעודה קדושה אחריתי הוא וכמבואר בדברי האר"י ז"ל. לכן מהראוי לברך גם בסעודה ג' שיש בו עלי' לכ"ע כנודע. ולולא דמסתפינא הייתי אומר על חג הסוכות כשאירע לחתן בתוך שבעת ימי המשתה מברך כל יום ויום שבע ברכות משום דכל יומא קדושה באנפי' נפשי' הוא כי אושפיזא דיומא דא איננו אושפיזא דיומא אחרא כנודע:
ובענין שתיית הכוסות בסעודה ג' ראיתי אצל אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל על נישואי נכדו שיחי' שבסעודה שלישית הי' בעצמו מברך ברהמ"ז ואמר הברכות על הכוס השני ג"כ ואח"כ הי' שותה מן הכוסות והי' נותן להחתן והכלה ג"כ לשתות ואמר לי בשם הרב הצדיק הקדוש מלובלין זצוק"ל שהי' שותה תמיד הכוס אחר ברהמ"ז בסעודה שלישית. ועי' מ"א סי' רצ"ט סק"ז. ובס' א"ח שם כתב בשם א"ר שמקיל לשתות כוס של ברהמ"ז אף שאינו רגיל תמיד בכוס ע"ש:
ועי' הגהות מיימון פ"ב מהלכות ברכות בשם ר"ת דבשביל פנים חדשות מברכין יום ולילה אע"פ שלא באו אחרים רק אותם שבאו מאתמול מברכין בשביל פנים חדשות ע"ש.*כשאין פנים חדשות אם סועדים עם החתן אנשים שאינן מבני ביתו מחמת שמחת מריעות אין אומרים דוי הסר וכו' ואומרים נודה לשמך וכו' והשמחה במעונו. ואחר ברהמ"ז לוקח כוס שני ואומר ברכת אשר ברא ששון ושמחה וכו' ואח"כ לוקח הכוס של ברהמ"ז ואומר עליו בפה"ג. ולזה אין צריך עשרה רק גם בשלשה מברכין. אבל אם אינו סועד רק עם בני ביתו לבד אינו אומר כלום מזה. ד"ח ועי' קיצור ש"ע סי' קמ"ט סעי' ג': ומנהג לומר בסעודות אלו מזמור (מ"ה) רחש לבי וכו' וביום ח' לחופה מזמור (י"ט) השמים מספרים. וטוב לומר ג"כ מזמור (קכ"ב) שיר המעלות שמחתי כדי להעלות זכרון ירושלים תוב"ב. חופת חתנים:
והדרשה הוי כפ"ח. ובספר עבודת ישראל לסוכות כתב דהסברא נותנת דבסעודה שלישית אפי' ליכא פנים חדשות מברכין שבע ברכות. משום דממ"נ אם השבת הוי כפנים חדשות בסעודת שחרית אע"ג דהי' ג"כ קדושת שבת פנים חדשות בליל שבת מ"מ אמרינן כל סעודה קדושה אחריתי הוא וכמבואר בדברי האר"י ז"ל. לכן מהראוי לברך גם בסעודה ג' שיש בו עלי' לכ"ע כנודע. ולולא דמסתפינא הייתי אומר על חג הסוכות כשאירע לחתן בתוך שבעת ימי המשתה מברך כל יום ויום שבע ברכות משום דכל יומא קדושה באנפי' נפשי' הוא כי אושפיזא דיומא דא איננו אושפיזא דיומא אחרא כנודע:
ובענין שתיית הכוסות בסעודה ג' ראיתי אצל אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל על נישואי נכדו שיחי' שבסעודה שלישית הי' בעצמו מברך ברהמ"ז ואמר הברכות על הכוס השני ג"כ ואח"כ הי' שותה מן הכוסות והי' נותן להחתן והכלה ג"כ לשתות ואמר לי בשם הרב הצדיק הקדוש מלובלין זצוק"ל שהי' שותה תמיד הכוס אחר ברהמ"ז בסעודה שלישית. ועי' מ"א סי' רצ"ט סק"ז. ובס' א"ח שם כתב בשם א"ר שמקיל לשתות כוס של ברהמ"ז אף שאינו רגיל תמיד בכוס ע"ש:
ועי' הגהות מיימון פ"ב מהלכות ברכות בשם ר"ת דבשביל פנים חדשות מברכין יום ולילה אע"פ שלא באו אחרים רק אותם שבאו מאתמול מברכין בשביל פנים חדשות ע"ש.*כשאין פנים חדשות אם סועדים עם החתן אנשים שאינן מבני ביתו מחמת שמחת מריעות אין אומרים דוי הסר וכו' ואומרים נודה לשמך וכו' והשמחה במעונו. ואחר ברהמ"ז לוקח כוס שני ואומר ברכת אשר ברא ששון ושמחה וכו' ואח"כ לוקח הכוס של ברהמ"ז ואומר עליו בפה"ג. ולזה אין צריך עשרה רק גם בשלשה מברכין. אבל אם אינו סועד רק עם בני ביתו לבד אינו אומר כלום מזה. ד"ח ועי' קיצור ש"ע סי' קמ"ט סעי' ג': ומנהג לומר בסעודות אלו מזמור (מ"ה) רחש לבי וכו' וביום ח' לחופה מזמור (י"ט) השמים מספרים. וטוב לומר ג"כ מזמור (קכ"ב) שיר המעלות שמחתי כדי להעלות זכרון ירושלים תוב"ב. חופת חתנים:
2