טעמי המנהגים תתקצ״וTa'amei HaMinhagim 996
א׳טעם. שנקראים בעל שמחה. שהוא בכחו להיות אדון ובעל על כל דבר שמחה ליתן לאחרים ההשפעת טובות.*ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלמה מקארלין זצוק"ל מי שיזכהו השי"ת לעשות איזה שמחה של מצוה כגון ברית מילה או נישואין לבניו [הערת המדפיס: ומבואר בזוה"ק (בלק רי"ט ע"א) על פסוק ישמח ישראל בעושיו דכשעושה אדם שמחה מביא השי"ת אביו ואמו לשמוח עמו. ובס' נחלה לישראל כתב בשם ס' יוש"ה דכמו כן מי שמשמח א"ע בכל שבת ויו"ט בודאי כן הוא ובס' מדרש פנחס שהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל עשה נשואין והי' עולם גדול על הנשואין ולא הי' שם שום היזק אפי' צלוחית קטן לא נשבר והי' חידוש גדול אצל העולם ואמר הרב זה חידוש אצליכם שהי' מתים שומרים זה. אני שמעתי שהי' זה על החתונה של חמותי ואמר בשעת טאנצין. מתים איהר האט ניט צו טאהין היט עס זאל ניט זיין קיין שאדין:
ובספר לבושי מכלול סי' י"ח כתב בשם מ"ר קהלת דבחינוך המקדש בא דהע"ה. וזה שפי' הת"י ע"פ אשר ישנו פה עמנו היום וכו' דגם דורות שעברו הם בכאן ע"ש. והיינו שבאים ג"כ לקבל תענוג מבניהם שמקבלים עליהם הברית משמו יתברך:] וכדומה אז פותחין לו כל היכלות וממלאין כל משאלותיו ולהשיג כל השגות ואותו איש אשר יצער אותו ביום זה ועי"ז משך ידו אפי' רק רגע אחת מכל אותן ההיכלות העליונים יש לו עון גדול:
ובספר אור לשמים (תולדות) כתב וז"ל שמעתי מכבוד אדמו"ר הרב ממעזבוז כאשר אדם עושה איזה נישואין לבניו משם באה לו פרנסה ומצאתי רמז לזה בזה הפ' ויעש להם משתה. דהיינו שעושה חתונה לבניו ויאכלו וישתו באה לו פרנסה וכ"ט:
ובשם אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל שאמר בשם צדיקים שכאשר האדם עושה איזה נישואין לבנו נפתח לו שער חדש ומי שיש לו שכל עושה לעצמו ג"כ מלבוש חדש. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יעקב יצחק מלובלין זצוק"ל:
ובספר לבושי מכלול סי' י"ח כתב בשם מ"ר קהלת דבחינוך המקדש בא דהע"ה. וזה שפי' הת"י ע"פ אשר ישנו פה עמנו היום וכו' דגם דורות שעברו הם בכאן ע"ש. והיינו שבאים ג"כ לקבל תענוג מבניהם שמקבלים עליהם הברית משמו יתברך:] וכדומה אז פותחין לו כל היכלות וממלאין כל משאלותיו ולהשיג כל השגות ואותו איש אשר יצער אותו ביום זה ועי"ז משך ידו אפי' רק רגע אחת מכל אותן ההיכלות העליונים יש לו עון גדול:
ובספר אור לשמים (תולדות) כתב וז"ל שמעתי מכבוד אדמו"ר הרב ממעזבוז כאשר אדם עושה איזה נישואין לבניו משם באה לו פרנסה ומצאתי רמז לזה בזה הפ' ויעש להם משתה. דהיינו שעושה חתונה לבניו ויאכלו וישתו באה לו פרנסה וכ"ט:
ובשם אדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל שאמר בשם צדיקים שכאשר האדם עושה איזה נישואין לבנו נפתח לו שער חדש ומי שיש לו שכל עושה לעצמו ג"כ מלבוש חדש. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר יעקב יצחק מלובלין זצוק"ל:
1
ב׳קונטרס אחרון
בעל שמחה. בספר דבש השדה אות קכ"ד כתב וז"ל ראיתי מאנשים גדולים חסידים גדולים אשר בשעת שמחת הצדיקים כגון חתונה. אזי דייקא בשעת החדוה הגדולה כמו אחר החופה. אזי דחקו א"ע החסידים הנ"ל ליתן קוויטיל ולהזכיר את שמם דייקא אז. שהי' סכנת נפשות ממש מפני הדוחק. והוא עפ"י מש"כ בספר מאור עינים (ויצא) על מה שפי' רש"י ז"ל ע"פ וישא יעקב רגליו. משנתבשר בשורה טובה כו' נעשה קל ללכת. כי איש המגיד בשורה טובה נתלבשה בו בחי' ניצוץ אליהו ממש. כי הוא המבשר כל הבשורות טובות שבעולם רק שמתלבש בהמגיד ההוא. כי בחי' אליהו הוא מששת ימי בראשית כו' וגם האיש שנתבשר הבשורה נכנס בו הניצוץ אליהו בקרבו ונתרחבה דעתו כו' ע"ש.
והנה בשעת השמחה ובפרט הצדיק יש לו כח ביותר לברך ולהשפיע. כי נתלבש בו אליהו. וגם בתורתינו מבואר זאת בפירוש שמצינו בשעה שבאה סרח בת אשר לבשר ליעקב אע"ה בשורת יוסף יוסף בנך חי. אז בגודל השמחה ברכה שתחי' לעולם ונתקיים בה כמו שמצינו במדרשים שסרח בת אשר חי' לעולם בג"ע וגם בבת שבע כשנתבשרה מדוד המע"ה שבנה שלמה ימלוך השתחוה לו ואמרה יחי המלך דוד לעולם. ונתקיים. כי דוד מלך ישראל חי וקים הי' ג"כ מחמת שנתלבש בה אז בחינת אליהו ומחמת גודל השמחה בהבשורה:
בעל שמחה. בספר דבש השדה אות קכ"ד כתב וז"ל ראיתי מאנשים גדולים חסידים גדולים אשר בשעת שמחת הצדיקים כגון חתונה. אזי דייקא בשעת החדוה הגדולה כמו אחר החופה. אזי דחקו א"ע החסידים הנ"ל ליתן קוויטיל ולהזכיר את שמם דייקא אז. שהי' סכנת נפשות ממש מפני הדוחק. והוא עפ"י מש"כ בספר מאור עינים (ויצא) על מה שפי' רש"י ז"ל ע"פ וישא יעקב רגליו. משנתבשר בשורה טובה כו' נעשה קל ללכת. כי איש המגיד בשורה טובה נתלבשה בו בחי' ניצוץ אליהו ממש. כי הוא המבשר כל הבשורות טובות שבעולם רק שמתלבש בהמגיד ההוא. כי בחי' אליהו הוא מששת ימי בראשית כו' וגם האיש שנתבשר הבשורה נכנס בו הניצוץ אליהו בקרבו ונתרחבה דעתו כו' ע"ש.
והנה בשעת השמחה ובפרט הצדיק יש לו כח ביותר לברך ולהשפיע. כי נתלבש בו אליהו. וגם בתורתינו מבואר זאת בפירוש שמצינו בשעה שבאה סרח בת אשר לבשר ליעקב אע"ה בשורת יוסף יוסף בנך חי. אז בגודל השמחה ברכה שתחי' לעולם ונתקיים בה כמו שמצינו במדרשים שסרח בת אשר חי' לעולם בג"ע וגם בבת שבע כשנתבשרה מדוד המע"ה שבנה שלמה ימלוך השתחוה לו ואמרה יחי המלך דוד לעולם. ונתקיים. כי דוד מלך ישראל חי וקים הי' ג"כ מחמת שנתלבש בה אז בחינת אליהו ומחמת גודל השמחה בהבשורה:
2