תלמוד עשר הספירות, חלק א׳: צמצום וקו, לוח התשובות לפירוש המלותTalmud Eser HaSefirot, Section I, List of Answers on Terminology
א׳(לשאלה) אור (ח"א הסת"פ אות י"ח)
היינו כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים. עי' אות ב' ואות כ"ד.
היינו כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים. עי' אות ב' ואות כ"ד.
1
ב׳(לשאלה) אור וכלי (ח"א או"פ ו')
הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא אור.
הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא אור.
2
ג׳(לשאלה) אור עגול (או"פ ח"א פ"א ק')
הוא אור שאינו עושה הבחן מדרגות.
הוא אור שאינו עושה הבחן מדרגות.
3
ד׳(לשאלה) אור פשוט (או"פ ח"א פ"א ל')
הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד בלי להבחין בין האור לכלי.
הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד בלי להבחין בין האור לכלי.
4
ה׳(לשאלה) אור חכמה (או"פ ח"א פ"א נ')
הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל.
הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל.
5
ו׳(לשאלה) אור דחסדים (ח"א או"פ פ"א ה')
הוא אור מלביש על אור החכמה ונמשך לנאצל עם התגברות א'.
הוא אור מלביש על אור החכמה ונמשך לנאצל עם התגברות א'.
6
ז׳(לשאלה) אויר ריקני (ח"א או"פ פ"א ה')
הוא אור דחסדים בטרם שמלביש על אור דחכמה.
הוא אור דחסדים בטרם שמלביש על אור דחכמה.
7
ח׳(לשאלה) אח"כ (ח"א הסת"פ ל"ד)
היינו המסובב מכח בחינה הקודמתו, עי' אות כ'.
היינו המסובב מכח בחינה הקודמתו, עי' אות כ'.
8
ט׳(לשאלה) אמצעית (ח"א ב')
עי' אות ל"ט.
עי' אות ל"ט.
9
י׳(לשאלה) אחד (ח"א פ"ב או"פ א')
האור העליון המתפשט מעצמותו ית' הוא אחד ופשוט כמו עצמותו, וכמו שהוא בא"ס ב"ה כן הוא אפילו בעולם העשיה, בלי שינוי ותוספת צורה כל שהיא ח"ו, ע"כ נקרא אחד.
האור העליון המתפשט מעצמותו ית' הוא אחד ופשוט כמו עצמותו, וכמו שהוא בא"ס ב"ה כן הוא אפילו בעולם העשיה, בלי שינוי ותוספת צורה כל שהיא ח"ו, ע"כ נקרא אחד.
10
י״א(לשאלה) בורא (ח"א הסת"פ י"ח)
השם בורא מתיחד רק על החידוש דהיינו המצאת "יש מאין", שהיא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר בבחינת ה"רצון לקבל" שבכל מהות, שבהכרח לא היה זה בעצמותו ית' בטרם הבריאה.
השם בורא מתיחד רק על החידוש דהיינו המצאת "יש מאין", שהיא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר בבחינת ה"רצון לקבל" שבכל מהות, שבהכרח לא היה זה בעצמותו ית' בטרם הבריאה.
11
י״ב(לשאלה) דבקות (ח"א פ"א או"פ ל')
היא השואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה בזה, ושינוי הצורה מרחיקם זה מזה.
היא השואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה בזה, ושינוי הצורה מרחיקם זה מזה.
12
י״ג(לשאלה) השואה (ח"א א')
אם אין הכר של הבחן כל שהוא בין ד' המדרגות של הרצון לקבל, נאמר שהן בהשואה אחת.
אם אין הכר של הבחן כל שהוא בין ד' המדרגות של הרצון לקבל, נאמר שהן בהשואה אחת.
13
י״ד(לשאלה) התפשטות (ח"א פ"א או"פ א')
אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה בשם "התפשטות" האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל מכנים אותו כן.
אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה בשם "התפשטות" האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל מכנים אותו כן.
14
ט״ו(לשאלה) זך (ח"א פ"א או"פ צ')
בחינה א' שברצון לקבל נבחנת לזכה ביותר מג' הבחינות שלאחריה.
בחינה א' שברצון לקבל נבחנת לזכה ביותר מג' הבחינות שלאחריה.
15
ט״ז(לשאלה) זמן (ח"א הסת"פ ל"ד)
הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים.
הוא סכום מסוים של בחינות המשתלשלות זו מזו ומסובכות זו בזו בסדר סיבה ומסובב, כגון ימים חדשים ושנים.
16
י״ז(לשאלה) חשך (ח"א הסת"פ כ"ד)
בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח הצמצום, נבחנת לשורש החושך.
בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח הצמצום, נבחנת לשורש החושך.
17
י״ח(לשאלה) חכמה (ח"א או"פ פ"א נ')
היא אור עצמות חיותו של הנאצל. עי' אות ה'.
היא אור עצמות חיותו של הנאצל. עי' אות ה'.
18
י״ט(לשאלה) חלל (ח"א א')
בחינה ד' שברצון שנתרוקנה מאור: הנה נבחנת לחושך ביחס לאור. וביחס לכלי נבחנת ל"חלל", כי בחינה ד' בעצמותה לא נחסרה מהנאצל בסיבת הצמצום, אלא שישנה בו בבחינת חלל ריקני בלי אור.
בחינה ד' שברצון שנתרוקנה מאור: הנה נבחנת לחושך ביחס לאור. וביחס לכלי נבחנת ל"חלל", כי בחינה ד' בעצמותה לא נחסרה מהנאצל בסיבת הצמצום, אלא שישנה בו בבחינת חלל ריקני בלי אור.
19
כ׳(לשאלה) טרם ואח"כ (ח"א הסת"פ ל"ד)
כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, מבטאים הסיבה במלה "טרם", ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים במלה אח"כ. עי' אות ט"ז.
כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, מבטאים הסיבה במלה "טרם", ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים במלה אח"כ. עי' אות ט"ז.
20
כ״א(לשאלה) יחיד ומיוחד (ח"א הסת"פ א')
"יחיד" מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו היחידה. "מיוחד" מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עי' אות יו"ד.
"יחיד" מורה על האור העליון, אשר מאיר ושולט בכל ריבוי המדרגות המשונות זו מזו עד כדי להפכן ולהשוותן לצורתו היחידה. "מיוחד" מורה על גמר שליטתו זאת, כלומר, אחר שכבר השווה והחזיר את צורתן לבחינת יחיד כמוהו. עי' אות יו"ד.
21
כ״ב(לשאלה) יחוד (ח"א פ"א או"פ ו')
ב' בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו, נמצאות מתיחדות לבחינה אחת. עי' אות י"ב.
ב' בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו, נמצאות מתיחדות לבחינה אחת. עי' אות י"ב.
22
כ״ג(לשאלה) ימין ושמאל
מדרגה תחתונה עולה לפעמים לקומה שוה עם העליונה ממנה בעת שהעליונה צריכה אליה להשלמתה עצמה, אז נבחנת התחתונה לבחי' שמאל והעליונה לבחינת ימין.
מדרגה תחתונה עולה לפעמים לקומה שוה עם העליונה ממנה בעת שהעליונה צריכה אליה להשלמתה עצמה, אז נבחנת התחתונה לבחי' שמאל והעליונה לבחינת ימין.
23
כ״ד(לשאלה) יוצר (ח"א הסת"פ י"ח)
השם "יוצר" מתיחד על השפעת האור לעולמות, שזה כולל כל המציאות חוץ מהחומר של הכלים. ע' לעיל אות י"א ואות א'.
השם "יוצר" מתיחד על השפעת האור לעולמות, שזה כולל כל המציאות חוץ מהחומר של הכלים. ע' לעיל אות י"א ואות א'.
24
כ״ה(לשאלה) כלי (ח"א פ"א או"פ ו')
הרצון לקבל שבנאצל הוא הכלי שלו.
הרצון לקבל שבנאצל הוא הכלי שלו.
25
כ״ו(לשאלה) למעלה (ח"א פ"א או"פ פ"ב ג')
השואת הצורה של התחתון אל העליון היא עליה "למעלה".
השואת הצורה של התחתון אל העליון היא עליה "למעלה".
26
כ״ז(לשאלה) מאציל
כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור.
כל סיבה נקראת "מאציל" אל המדרגה המסובבת ממנה. והשם מאציל כולל את המשכת האור וגם הכלי המקבל לאור.
27
כ״ח(לשאלה) מחצבת הנשמה (ח"א הסת"פ ט"ו)
בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא המבדילה אותן ו"חוצבת" אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא המבדיל ברוחניים (כנ"ל אות י"ב). וענין דבר מחצבת הנשמה, היא בחינת מעבר שבין עולם האצילות לעולם הבריאה, שיתבאר במקומו.
בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא המבדילה אותן ו"חוצבת" אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא המבדיל ברוחניים (כנ"ל אות י"ב). וענין דבר מחצבת הנשמה, היא בחינת מעבר שבין עולם האצילות לעולם הבריאה, שיתבאר במקומו.
28
כ״ט(לשאלה) מטה (ח"א פ"ב או"פ ג')
הפחות במעלה מחברו נבחן שהוא למטה מחברו.
הפחות במעלה מחברו נבחן שהוא למטה מחברו.
29
ל׳(לשאלה) מיוחד
עי' לעיל במלה יחיד.
עי' לעיל במלה יחיד.
30
ל״א(לשאלה) מלכות דא"ס (ח"א הסת"פ י"ד)
היא בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם.
היא בחינת הרצון לקבל הנמצא בהכרח שם.
31
ל״ב(לשאלה) ממעלה למטה (ח"א פ"ב או"פ ג')
היינו מבחינה א' עד בחינה ד': כי בחינה ד' שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה מכולם.
היינו מבחינה א' עד בחינה ד': כי בחינה ד' שנשארה בלי אור נבחנת למטה מכל המדרגות, וכל שהרצון לקבל שלו קלוש יותר נבחן ליותר עליון עד שבחינה א' נבחנת שהיא למעלה מכולם.
32
ל״ג(לשאלה) ממלא (ח"א א')
שאין שם בחינת חסרון כל שהוא, ולא יצוייר להוסיף שם משהו לשלימות.
שאין שם בחינת חסרון כל שהוא, ולא יצוייר להוסיף שם משהו לשלימות.
33
ל״ד(לשאלה) מעלה מטה (ח"א פ"ב או"פ ג')
החשוב ביותר נבחן לבחינת "מעלה", והגרוע לבחינת "מטה".
החשוב ביותר נבחן לבחינת "מעלה", והגרוע לבחינת "מטה".
34
ל״ה(לשאלה) מקום (ח"א הסת"פ י"א)
הרצון לקבל שבנאצל הוא ה"מקום" אל כל השפע והאור שבו.
הרצון לקבל שבנאצל הוא ה"מקום" אל כל השפע והאור שבו.
35
ל״ו(לשאלה) מרובע (ח"א פ"א ר')
המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון.
המדרגה הכוללת בתוכה כל ד' הבחינות שברצון.
36
ל״ז(לשאלה) משולש (ח"א פ"א או"פ ת')
הוא מדרגה שבה רק ג' הבחינות הראשונות של הרצון.
הוא מדרגה שבה רק ג' הבחינות הראשונות של הרצון.
37
ל״ח(לשאלה) נוגע (ח"א פ"ב או"פ ה')
אם שינוי צורתה של המדרגה מן השורש אינו ניכר כל כך עד להפרידה מהשורש, נבחנת שהיא "נוגע" בשורש. והוא הדבר בין מדרגה לחברתה.
אם שינוי צורתה של המדרגה מן השורש אינו ניכר כל כך עד להפרידה מהשורש, נבחנת שהיא "נוגע" בשורש. והוא הדבר בין מדרגה לחברתה.
38
ל״ט(לשאלה) נקודה אמצעית (ח"א פ"א או"פ נ')
בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה.
בחינה ד' שבא"ס ב"ה נקראת כן, על שם אחדותה עם אור א"ס ב"ה.
39
מ׳(לשאלה) סוף (ח"א פ"א או"פ כ')
הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו.
הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו.
40
מ״א(לשאלה) עגול (ח"א פ"א או"פ ק')
אם אין הבחן מעלה מטה בין ד' הבחינות שברצון לקבל נבחן ל"עגול" (דהיינו בדומה לתמונה עגולה גשמית, שאין הבחן מעלה ומטה נוהג בה). וד' הבחינות מכונות משום זה, ד' עגולים כדוריים זה בתוך זה, שאי אפשר להכיר ולהבחין ביניהם בחינות מעלה ומטה.
אם אין הבחן מעלה מטה בין ד' הבחינות שברצון לקבל נבחן ל"עגול" (דהיינו בדומה לתמונה עגולה גשמית, שאין הבחן מעלה ומטה נוהג בה). וד' הבחינות מכונות משום זה, ד' עגולים כדוריים זה בתוך זה, שאי אפשר להכיר ולהבחין ביניהם בחינות מעלה ומטה.
41
מ״ב(לשאלה) עליון (ח"א פ"ב או"פ ג')
היינו החשוב יותר.
היינו החשוב יותר.
42
מ״ג(לשאלה) פרוד (ח"א הסת"פ י"ב)
ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות לנפרדות זו מזו לגמרי.
ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות לנפרדות זו מזו לגמרי.
43
מ״ד(לשאלה) פנוי (ח"א פ"א או"פ ד')
הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות.
הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות.
44
מ״ה(לשאלה) פשוט (ח"א פ"א או"פ ט')
שאין בו הבחן מדרגות וצדדים.
שאין בו הבחן מדרגות וצדדים.
45
מ״ו(לשאלה) צמצום (ח"א פ"א או"פ מ')
הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאד לקבל, נקרא שמצמצם עצמו.
הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאד לקבל, נקרא שמצמצם עצמו.
46
מ״ז(לשאלה) קו (ח"א פ"ב או"פ א')
מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם.
מורה שיש בו הבחן מעלה ומטה מה שלא היה מקודם לו, גם מורה, שהארתו מועטת מאד בערך הקודם.
47
מ״ח(לשאלה) קרוב (ח"א פ"א או"פ ג')
כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו ביותר.
כל שצורתו קרובה ושוה יותר לחברו, נבחן לקרוב אליו ביותר.
48
מ״ט(לשאלה) ראש (ח"א פ"א או"פ ד')
אותו החלק שבנאצל המשתוה ביותר לצורת השורש, נקרא "ראש".
אותו החלק שבנאצל המשתוה ביותר לצורת השורש, נקרא "ראש".
49
נ׳(לשאלה) רוח (ח"א פ"א או"פ ה')
אור החסדים נקרא רוח.
אור החסדים נקרא רוח.
50
נ״א(לשאלה) רצון
עי' אות מ"ה.
עי' אות מ"ה.
51
נ״ב(לשאלה) שם (ח"א הסת"פ ה')
השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים בהם באים בהשגה באופן, שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה שבאותה מדרגה.
השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים בהם באים בהשגה באופן, שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה שבאותה מדרגה.
52
נ״ג(לשאלה) תוך (ח"א פ"א או"פ נ')
המקבל בתוכו, נבחן שהאור מדוד ומוגבל בכלי. והמקבל מחוצה לו, נבחן שאינו עושה שום גבול על האור שמקבל.
המקבל בתוכו, נבחן שהאור מדוד ומוגבל בכלי. והמקבל מחוצה לו, נבחן שאינו עושה שום גבול על האור שמקבל.
53
נ״ד(לשאלה) תנועה (ח"א הסת"פ ל"ג)
כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום.
כל חידוש צורה נבחן לתנועה רוחנית, על שם שנבדלה מן הצורה הקודמת ויצאה בשם לעצמה. בדומה לחלק הנבדל מדבר גשמי שמתנענע ויוצא לו ממקומו הקדום.
54