תלמוד עשר הספירות, חלק ב׳: עגולים ויושרTalmud Eser HaSefirot, Section II

א׳מבאר ע"ס דעגולים שנתגלו אחר הצמצום, ואור אין סוף מקיפם, וכל אור של ספירות העגולים מושפע להם ע"י הקו, ובו י"א ענינים:

הקו הוא כעין צנור דק
*עץ חיים, היכל א' ש"א ענף ב'.וקו זה, כעין צנור דק אחד, אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון של אין סוף, אל העולמות, אשר במקום האויר והחלל ההוא.
1
ב׳התפשטות אור א"ס לתוך החלל. ההתפשטות היתה לאט לאט
והנה בהיות אור הא"ס נמשך, בבחינת קו ישר תוך החלל הנ"ל, לא נמשך ונתפשט תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, רצוני לומר, כי בתחילה התחיל קו האור להתפשט, ושם תיכף בתחילת התפשטותו בסוד קו, נתפשט ונמשך ונעשה, כעין גלגל אחד עגול מסביב.
2
ג׳העגול אינו דבוק בא"ס אלא מקושר בו דרך הקו
והעגול הזה, היה בלתי דבוק עם אור הא"ס הסובב עליו מכל צדדיו, שאם יתדבק בו, יחזור הדבר לכמות שהיה, ויהיה מתבטל באור א"ס, ולא יתראה כחו כלל, ויהיה הכל אור א"ס לבד כבראשונה. לכן העגול הזה סמוך אל עגול א"ס, ובלתי מתדבק בו. וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל ההוא עם א"ס המאציל, הוא על ידי הקו ההוא הנ"ל, אשר דרך בו, יורד ונמשך אור מן אין סוף ומשפיע בעגול ההוא.
3
ד׳אור א"ס מקיף ומשפיע אל העגול מרחוק
והא"ס סובב ומקיף עליו מכל צדדיו, כי גם הוא בבחינת עגול סביב עליו, ורחוק ממנו, כנ"ל. כי הוא מוכרח שהארת א"ס בנאצלים תהיה דרך קו ההוא לבד, כי אם היה האור נמשך להם דרך גם כל סביבותיהם, היו הנאצלים, בבחינת המאציל עצמו, בלתי גבול וקצבה.
4
ה׳סדר יציאת ע"ס העגולים. הקו נקרא אדם קדמון
והנה העגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא"ס, הוא הנקרא כתר דאדם קדמון, ואח"כ נתפשט עוד הקו הזה ונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עגול ב' תוך עגול הא', וזה נקרא עגול החכמה דאדם קדמון. עוד מתפשט יותר למטה, וחזר להתעגל, ונעשה עגול ג' תוך העגול הב', ונקרא עגול בינה דאדם קדמון. ועל דרך זה היה הולך ומתפשט ומתעגל, עד עגול יוד, הנקרא עגול מלכות דאדם קדמון. הרי נתבאר ענין היוד ספירות, שנאצלו בסוד יוד עגולים זה תוך זה.
5
ו׳הקו מחבר את כל העגולים יחד
והנה הבחינה המחברת כל העגולים יחד, היא ענין קו הדק הזה המתפשט מן האין סוף, ועובר ויורד ונמשך מעגול אל עגול, עד סיום תכלית כולם. ודרך הקו הזה, נמשך האור והשפע, הצריך לכל אחד ואחד מהם.
6
ז׳כל עולם וכל ספירה כלולים מע"ס פרטיות ומפרטי פרטיות לאין קץ. ספירות דעגולים מקיפות זו את זו כגלדי בצלים
והנה כל עולם ועולם יש בו יוד ספירות פרטיות, וכל ספירה וספירה פרטית שבכל עולם ועולם, כלול מיוד ספירות פרטי פרטיות, וכולם כגלדי בצלים זה תוך זה, על דרך תמונת הגלגלים כנזכר בספרי תוכניים.
7
ח׳כל עגול הקרוב לא"ס יותר מחברו, נבחן לעליון ומשובח מחברו, עד שעולם הזה להיותו בנקודה האמצעית המרוחקת מא"ס יותר מכולם, הוא בתכלית הגשמיות
כל עגול ועגול מכל העולמות כולם, אשר בתוך החלל, כל הקרוב אל אור א"ס יותר מחברו, הוא עליון מאד ומשובח מחברו, עד שנמצא כי העולם הזה הארציי החומרי, הוא נקודה האמצעי תיכונה, תוך כל העגולים כולם, בתוך כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ"ל. וגם הוא מרוחק מן הא"ס הרחקה גמורה, יותר מכל העולמות כולם. ועל כן הוא כל כך גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות, עם היותו נקודה אמצעית בתוך כל העגולים, והבן זה היטב.
8
ט׳מבאר עשר ספירות דיושר, יציאתן, והשתלשלותן ומה שנכלל בהן. ובו ז' ענינים:

סדר יציאת עשר ספירות דיושר
ועתה נבאר בחינה הב' שיש ביוד ספירות, הלא הוא בחינת אור היושר, כדמיון ג' קוין, כצורת אדם העליון. והנה דרך הקו הנ"ל, המתפשט מלמעלה למטה, אשר ממנו מתפשטים העגולים, גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה, מראש גג העליון של עגול העליון מכולם, עד למטה מתחתית סיום כל העגולים ממש, מלמעלה למטה, כלול מיוד ספירות, בסוד צלם אדם ישר בעל קומה זקופה, כלול מרמ"ח אברים, מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע, כלול מיוד ספירות בכללות, וכל ספירה וספירה מהם נפרטת ליוד ספירות, עד אין קץ.
9
י׳ה' חלקי נשמה שבאדם התחתון, נפש רוח נשמה חיה יחידה
הנה יש באדם התחתון ה' בחינות אורות, שהם: הנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. והם, ה' מעלות, זו למעלה מזו, וה"ס ה' פעמים ברכי נפשי את וכו', כנזכר במסכת ברכות (דף יוד ע"א), שהם, כנגד ה' בחינות שיש לנשמה.
10
י״אהן בעגולים והן ביושר יש או"מ ואו"פ, כלי חיצון וכלי פנימי
והנה בחינת היוד ספירות העגולים כולם, יש בהם כל הבחינות הנ"ל, שהם: אורות וכלים, והאור נחלק, לאור פנימי, ואור מקיף, והכלי נחלק, לחיצוניות ופנימיות. וכן בחינת יוד ספירות דיושר בציור אדם, יש בו כל הבחינות האלו בעצמם ג"כ.
11
י״באור העגולים הוא אור הנפש, ואור היושר אור הרוח. תחילה אנצלו העגולים ואח"כ היושר
אמנם, החילוק שיש בין העגולים להיושר, הוא, כי י"ס דעגולים הם בחינת האור הנקרא נפש, ויש בהם אור פנימי ואור מקיף, פנימי וחיצון: שיש לה בחינת יוד ספירות של כלים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות, וגם יש יוד ספירות של אורות, לכל אור יש בו אור פנימי ואור מקיף. אבל הי"ס דיושר, הם בחינת האור הנקרא רוח, שהוא מדרגה גבוה על מדרגת הנפש, כנודע, גם הם כלולים מאו"פ ואו"מ, גם יש להם, יוד ספירות דכלים, ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות. ופשיטא היא שבחינת הנפש נאצלה תחילה, ואח"כ נאצל הרוח.
12
י״גא"א דעגולים, מאיר לאו"א דעגולים, בבחינת חלונות מג' קוין, ימין שמאל ואמצע שבו. ומהם נמשך האור לכל העגולים באופן, שכל הפרטים שיש ביושר, יש ג"כ בעגולים
*שער הקדמות דף י"א (דפוס ירושלים).גם בהיות היוד ספירות בבחינת עגולים, זה בתוך זה, יש בהם כל הבחינות של קבלת השפע, שביוד ספירות שבקו היושר, והוא, כי בעגול הכתר, הנקרא אריך אנפין אחר התיקון, יש נקב אחד וחלון בצד ימין העגול, ומשם יורד אור אריך אל עגול אבא, ומאיר אליו. ועוד יש חלון שני, בשמאל העגול של אריך, ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא, אשר בתוכו, ונוקבו ונעשה בו חלון, ומשם נמשך האור עד עגול אמא, שבתוך עגול אבא, ומאיר בו. ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא, אינו לאבא עצמו, ואינו עובר שם רק דרך מעבר בלבד, אבל עיקר הארה היא לאמא. ונמצא כי א"א, מאיר לאבא ואמא יחד, כמו שהוא בענין היושר שלהם ממש. ואף כי הם עגולים זו בתוך זו, יש להם קוים ישרים: ימין, ושמאל, ואמצע, בבחינת החלונות האלו שבהם. ומשם, נמשך האור ביוד ספירות דעגולים, דרך קוים ישרים ממש, בכל הפרטים עצמם כולם, אשר ביוד ספירות דקו ישר דרוח, ממש.
13
י״דאדם קדמון נמשך מא"ס עד סוף האצילות, ובו נכללים כל העולמות. ואין לנו רשות לעסוק בו
*ע"ח שער א' ענף ב'.והנה הא"ק הזה, מבריח מן הקצה אל הקצה, מן קצה העליון עד קצה התחתון, בכל חלל האצילות הנ"ל. ובזה האדם נכללין כל העולמות כמ"ש בע"ה, אבל, בבחינת פנימית ועצמותו של אדם זה, אין לנו רשות לדבר בו ולהתעסק כלל.
14
ט״ותחילה יצאו העגולים ואחר כך היושר. אין אנו עוסקים בעגולים אלא ביושר בלבד
אמנם בתחילה יצאו יוד ספירות דרך עגול, אלו תוך אלו, ואחר כך בתוך העגולים, נמשך דרך יושר כציור אדם אחד, באורך כל העגולים הנזכרים לעיל, ואין אנו עוסקים כלל בבחינת עגולים, רק בבחינת יושר לבד.
15