תלמוד עשר הספירות, חלק ג׳: אור ישר ואור חוזר, לוח השאלות לענייניםTalmud Eser HaSefirot, Section III, List of Questions on Topics

א׳למה אור א"ס מכה במסך שבכלי מלכות. (לתשובה)

ב׳מהו הפירוש שהאור בא דרך חלון ונקב בלי מסך. (לתשובה)

ג׳למה נבחן המסך שבמלכות דעליון למשפיע למדרגה שמתחתיו. (לתשובה)

ד׳מהו הגורם להתנוצצות האורות מהמסך ולמטה. (לתשובה)

ה׳מה פירושה של הארה דרך מסך. (לתשובה)

ו׳מהו ההפרש מדרך מעבר, לדרך התלבשות. (לתשובה)

ז׳מהו המובן של התלבשות בחכמה או התלבשות בבינה וכדומה. (לתשובה)

ח׳מהו אמת המדה של המסך. (לתשובה)

ט׳מהו המסך שבין אצילות לבריאה. (לתשובה)

י׳כיצד משפיע המסך דבחי"ב לבריאה, והמסך דבחי"א ליצירה. (לתשובה)

י״אלמה נעשתה הבינה מסך סתום בבריאה. (לתשובה)

י״בלמה הנקודה דמלכות דאצילות בוקעת ומשברת המסך. (לתשובה)

י״גלמה ג"ר דא"א אינן בוקעות המסך. (לתשובה)

י״דלמה העביות אינה מתגלה בבת אחת, זולת בסדר ד' מדרגות. (לתשובה)

ט״ומה הן ב' הבחינות שבאור ההסתכלות. (לתשובה)

ט״זד' המדרגות שבעביות דאור ישר, אם מוגבלות כמלמעלה למטה ולמה. (לתשובה)

י״זמי גורם לד' הבחי' דאו"י שיהיו ניכרים ונתפסים במדרגה. (לתשובה)

י״חמאין באות ד' הבחינות באו"ח. (לתשובה)

י״טמהו ההפרש באו"ח, מטרם שנתלבש בו האו"י, לאחר שנתלבש בו האו"י. (לתשובה)

כ׳מהי הסיבה להתפשטות ע"ס דראש, לבחינת גוף. (לתשובה)

כ״אד' הבחינות קומות דאו"ח המגבילות לאבי"ע, אם הן מבחינת ממעלה למטה ולמה. (לתשובה)

כ״בלמה העביות דבחי"ג עושה קומת חכמה. (לתשובה)

כ״גאיך באים זווגי דהכאה באח"פ. (לתשובה)

כ״דלמה ע"ס דאו"ח בלי או"י מסיים הפרצוף. (לתשובה)

כ״המהו ההבל היוצא מהמדרגה. (לתשובה)

כ״ולמה אין הבל ממש יוצא מעינים. (לתשובה)

כ״זאיזו מציאות נעשית בספירות מאור הסתכלות. (לתשובה)

כ״חאיזו מציאות נעשית בספירות מהבלי אח"פ. (לתשובה)

כ״טלמה לא נעשית שום מציאות מאורות אח"פ. קלא/א) מה הפירוש שבעולם האצילות אין מסך כלל. קלא/ב) מהו ההבחן מאור עצמות לאור של תולדה. (לתשובה)

ל׳למה נקראת כל קומה של ע"ס רק ע"ש הספירה האחת העליונה. (לתשובה)

ל״אלמה ב' המאורות זו"ן בקומה א'. (לתשובה)

ל״בכיצד נעשה זווג דהכאה לצורך ע"ס דבריאה, ודיצירה. (לתשובה)

ל״גכיצד מאיר א"ס באצילות. (לתשובה)

ל״דלמה אצילות אינה מקבלת למעלה מחכמה. (לתשובה)

ל״הבאיזה מלבוש מקבל עולם האצילות אור א"ס ב"ה. ועולם הבריאה? ועולם היצירה? ועולם העשיה? (לתשובה)

ל״ולמה מכונה ההתנוצצות מעליון לתחתון, בשם חותם ונחתם. (לתשובה)

ל״זמאין נעשו הכלים. (לתשובה)

ל״חלמה האורות קדמו לכלים. (לתשובה)

ל״טכיצד נעשים כלים דראש. (לתשובה)

מ׳כיצד נעשים כלים דתוך. (לתשובה)

מ״אכיצד נעשים כלים דסוף. (לתשובה)

מ״בלמה מחויב כל פרצוף בג' מדרגות ראש תוך סוף. (לתשובה)

מ״גמהי עליית המלכות למאציל. (לתשובה)

מ״דמי הוא הגורם לעליית המלכות למאציל. (לתשובה)

מ״המתי מתלבש אור א"ס בכלים. (לתשובה)

מ״ולמה ע"ס דראש אינן נחשבות לכלים. (לתשובה)

מ״זכיצד נתהוו הכלים זה למעלה מזה. (לתשובה)

מ״חלמה לא נעשה כלי מבחינת העינים. (לתשובה)

מ״טלמה ג' בחינות ראשונות דאור ישר, אין בהן מבחינת כלי, רק בחי"ד לבד. (לתשובה)

נ׳למה נקראות הרוח והנשמה אור. (לתשובה)

נ״אמאין נמשכים השרשים לכלים. (לתשובה)

נ״במאין באים כלים גמורים. (לתשובה)

נ״גאיך ואיפה מתרשמים ג' הכלים דגופא: בינה, ז"א, מלכות. (לתשובה)

נ״דכיצד מכונות ד' בחינות העביות של ראש. (לתשובה)

נ״המה הן בחינת המשכה, ובחינת קבלה, לאור יחידה. (לתשובה)

נ״ומה הן בחינת המשכה ובחינת קבלה: לאור חיה? לאור נשמה? לאור רוח? (לתשובה)

נ״זלמה משתווים קומת כל הכלים בזווג דהכאה. (לתשובה)

נ״חמאין נמצאות ה' בחינות בכלי המלכות. (לתשובה)

נ״טאיך יכולה מלכות דראש להתרחב מינה ובה, עד לקבל בתוכה ע"ס מהראש. (לתשובה)

ס׳עד היכן מתפשטות ע"ס דגופא. (לתשובה)

ס״אלמה חיה יחידה דכל פרצוף אין כנגדן כלים. (לתשובה)

ס״במה הם הכינוים: שבולת חזה טבור. (לתשובה)

ס״גמתי מתמלאים הכלים דזה למעלה מזה באור. (לתשובה)

ס״דלמה אור יחידה מתלבש בגלגלתא ולא בפה. (לתשובה)

ס״הלמה אור חיה אינו מתלבש בחוטם. (לתשובה)

ס״ואיך נאצל הע"ב מן פרצוף גלגלתא. (לתשובה)

ס״זאיך נאצל פרצוף ס"ג מפרצוף ע"ב. (לתשובה)

ס״חמהו הגורם להזדככות העביות שבמלכות. (לתשובה)

ס״טלמה נעשה הזווג דהכאה לע"ס דראש התחתון, במקום החזה דעליון. (לתשובה)

ע׳למה שורש כל פרצוף תחתון בפה דעליון. (לתשובה)

ע״אלמה מלביש הראש של פרצוף ע"ב, במקום מפה עד החזה שבפרצוף גלגלתא. (לתשובה)

ע״בלמה אין ראש דע"ב יכול להלביש למעלה מפה דגלגלתא, וכן הס"ג לע"ב וכו'. (לתשובה)

ע״גמה המה הכינויים שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. (לתשובה)

ע״דלמה נפרדו הלבוש וההיכל מן הכלים הפנימיים, והיו למקיפים. (לתשובה)

ע״הלמה נרמזים ה' בחינות בשמות: שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. (לתשובה)

ע״ולמה נר"ן שהם תחתונים מתלבשים בבחינת שורש נשמה וגוף שהם עליונים. (לתשובה)

ע״זכיצד מכונות ה' בחינות שבנשמה. (לתשובה)

ע״חכיצד מכונות ה' בחינות שבגוף. (לתשובה)

ע״טכיצד מכונות ה' בחינות שבלבוש. (לתשובה)

פ׳כיצד מכונות ה' בחינות שבהיכל. (לתשובה)

פ״אלמה כל אחת מה' בחינות שבשנגל"ה, כלולה מכל הד'. (לתשובה)

פ״באיזו בחי' ז"א ומלכות נמצאים לאחר צמצום ב'. (לתשובה)

פ״גכיצד מלבישים שנגל"ה דעתיק דאצילות לא"ק. (לתשובה)

פ״דמאיזה עולם מתחיל השורש לתחתונים. (לתשובה)

פ״האיזה פרצוף א"ק נחשב לבחי' שורש לע"ס הכוללים. (לתשובה)

פ״ולמה חושבים פעם ד' בחינות ופעם ה' בחינות. (לתשובה)

פ״זלמה הע"ס אינן מתחילות מהכתר. (לתשובה)

פ״חמה המה הע"ס הכוללים. (לתשובה)

פ״טמה הם העולמות המרובים שלמעלה מאצילות. (לתשובה)

צ׳מהו ההפרש, בין נרנח"י פרטים שבכל פרצוף, לה"פ: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, שבכל עולם ועולם. (לתשובה)

צ״אמהו ההפרש בין ה"פ לה' עולמות. (לתשובה)

צ״בכיצד נקראים ע"ס דאו"י ואו"ח, היוצאים על ידי זווג דהכאה מפעם אחת. (לתשובה)

צ״גה' קומות היוצאות זו למעלה מזו, על שם מי נקראות. (לתשובה)

צ״דלמה מכונים ה"פ בשמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן. (לתשובה)

צ״הלמה מכונה הגוף בשם ז' תחתוניות. (לתשובה)

צ״ואם יש איזה הבחן בא"ק ואבי"ע מצד הד' בחי' דאו"י, ולמה? (לתשובה)

צ״זלמה מכונים אבי"ע בד' אותיות הוי"ה. (לתשובה)

צ״חלמה נק' כל בחינות שבאצילות, בשם נשמות, ודבריאה בשם גופין. (לתשובה)

צ״טמהו ההפרש מנקודה לספירה. (לתשובה)

ק׳מהו ההפרש מספירה לפרצוף. (לתשובה)

100

ק״אכמה בחינות עשר ספירות, מוכרחות לצאת, כדי להשלים מדרגה אחת. (לתשובה)

101

ק״בלמה נקרא הכתר בשם א"ס. (לתשובה)

102

ק״גלמה נקרא הכתר בשם אמצעי בין מאציל לנאצל. (לתשובה)

103

ק״דלמה נקראים ראשי כל המדרגות בשם א"ס. (לתשובה)

104

ק״המהו הפירוש, התלבשות א"ס בכתר, בחכמה? בבינה? בז"א? במלכות? (לתשובה)

105

ק״ולמה צריכים לבחינה ממוצעת בין הבורא לנברא. (לתשובה)

106

ק״זלמה הכתר אינו מכלל הע"ס ואינו נרמז באותיות הוי"ה אלא בקוצו של יוד. (לתשובה)

107

ק״חמהו השורש לד' בחינות בכח. (לתשובה)

108

ק״טמהו השורש לד' בחינות בפועל. (לתשובה)

109

ק״ילמה נעשתה מלכות דמלכות דאצילות, לעתיק בעולם הבריאה. (לתשובה)

110

קי״אמאיזו בחינה נקרא הכתר אני אחרון. (לתשובה)

111

קי״במאיזו בחינה נקרא הכתר אני ראשון. (לתשובה)

112

קי״גמאין מקבל הכתר דבריאה, ומי הוא נחשב לשורש שלו. (לתשובה)

113

קי״דלמה נחשבות כל הבחינות שבא"ק לבחינות כתרים לבחינות שבאבי"ע. (לתשובה)

114

קי״הלמה חג"ת דא"א נחשבים לראש. (לתשובה)

115

קי״ולמה בחינת א"א אינה ניכרת בכל עולם. (לתשובה)

116

קי״זלמה נקראת המלכות אספקלריא דלית לה מגרמה כלום. (לתשובה)

117

קי״חמה ענין ירידת נקודה, מעולם עליון לעולם תחתון. (לתשובה)

118

קי״טאיך נתמעט הירח דהיינו מלכות דאצילות. (לתשובה)

119

ק״כלמה נבחנת הנקודה היורדת מעולם לעולם, שהיא מבחינת מציאותה עצמה. (לתשובה)

120

קכ״אלמה הנקודה היורדת יונקת מכל העליונים אע"פ שהיא קטנה מכולם. (לתשובה)

121

קכ״בלמה האו"י בכל המדרגות נמשך מא"ס ב"ה. (לתשובה)

122

קכ״גלמה אין שום הבחן בד' הבחינות דאו"י, מראש הקו עד סוף עשיה. (לתשובה)

123

קכ״דלמה האו"י אינו יכול לעבור מטבור ולמטה. (לתשובה)

124

קכ״הלמה נחשבת תמיד המדרגה העליונה מאציל כלפי המדרגה התחתונה הימנה. (לתשובה)

125

קכ״ומה המה ב' השורשים הנבחנים להיות לכל בחינה. (לתשובה)

126

קכ״זכיצד מכונות הע"ס שקומתן שוה. (לתשובה)

127

קכ״חלמה מדור הקליפות בין העור ללבוש. (לתשובה)

128

קכ״טלמה האו"פ שבעור גרוע יותר מבבשר גידין ועצמות מוחא שבפרצוף. (לתשובה)

129

ק״ללמה כל דבר שבקדושה עושה רושם. (לתשובה)

130

קל״אעד כמה יכול האדם להשיג. (לתשובה)

131

קל״בלמה נפש דעליון נחשב לתחתון לבחינת רוח. (לתשובה)

132

קל״גמאין באים נרנח"י דנפש. (לתשובה)

133

קל״דמהו ההפרש בין: עולם, פרצוף, ספירה ונקודה. (לתשובה)

134

קל״המהו ההפרש בין, ע"ס דאו"י, וע"ס דאו"ח, וע"ס שקומתן שוה, וע"ס שזו למעלה מזו, וע"ס שזו למטה מזו, וע"ס של ראש, וע"ס של תוך, וע"ס של סוף, וה' בחינות שבכלי מלכות, וה' בחינות כלים בכח, וה' בחינות כלים בפועל. (לתשובה)

135