תלמוד עשר הספירות, חלק י׳: עיבור ראשון דז"א, לוח השאלות לענייניםTalmud Eser HaSefirot, Section X, List of Questions on Topics

א׳למה הסיום של הקצוות הם יותר ארוכים מקו האמצעי. (לתשובה)
1
ב׳מהו הפירוש שהבת נולדה תחלה. (לתשובה)
2
ג׳למה רק ז"א נקרא מלך הדר, ולא ג"ר דאצילות. (לתשובה)
3
ד׳מהו הפירוש אשר מלך הדר הוא מ"ה החדש, והוא יסוד, והוא ז"א. (לתשובה)
4
ה׳למה ע"ס דנקודים וע"ס דאצילות נחשבים לב' שבתות של ז' ימים. (לתשובה)
5
ו׳מהי הארת הקטנות שהיה לז"ת דנקודים. (לתשובה)
6
ז׳מהו ההפרש מחצי עליון שבפרצוף שמטבורו ולמעלה, אל התחתון שמטבור ולמטה. (לתשובה)
7
ח׳מהו ההפרש מהחזה אל הטבור. (לתשובה)
8
ט׳למה עומדת הפרסא שבגוי מעוהי דהפרצוף באלכסונא, מחזה לטבור. (לתשובה)
9
י׳מהו ההפרש מסיום היסוד לסיום רגלים. (לתשובה)
10
י״אמהו ההפרש מסיום הת"ת לסיום היסוד. (לתשובה)
11
י״בלשם מה צריכים הניצוצין להתחלק לל"ב נתיבות החכמה. (לתשובה)
12
י״גמה הם ב' הבחינות של ש"ך ניצוצין ומהו רפ"ח נצוצין, ושט"ו ניצוצין. (לתשובה)
13
י״דלמה כל בחי' העולה מבי"ע כלולה מש"ך ניצוצין. (לתשובה)
14
ט״ומהו ההפרש מאורות לניצוצין. (לתשובה)
15
ט״זאיך יוצאים שיעורי הקומה בפרצופי אצילות. (לתשובה)
16
י״זלמה חיצוניות דעליון נעשה פנים לפנימיות דתחתון. (לתשובה)
17
י״חמהי פנימיות דעליון ותחתון, ומהי חיצוניות דעליון ותחתון. (לתשובה)
18
י״טמתי מוריד הפרצוף חיצוניותו אל התחתון. (לתשובה)
19
כ׳למה אין יותר בכל מדרגה מן פנימיות א' וחיצוניות א'. (לתשובה)
20
כ״אמהו הפירוש שהתחתון יוצא מן חיצוניות דעליון, העומדת בחיצוניות נה"י דעליון, בי"ס דמלכות שלו. (לתשובה)
21
כ״בלמה התחתון יוצא רק ממלכות דחיצוניות דעליון. (לתשובה)
22
כ״גאיך נרמזים או"א עלאין ביוד דשם הוי"ה, (לתשובה)
23
כ״דלמה נעשה אבא עלאה מחסד שבגרון, ואמא עלאה מאור גרון עצמו, החשוב יותר. (לתשובה)
24
כ״הלמה עומד החסד עליון דבינה, שהיא גרון דא"א, ברישי כתפין דא"א. (לתשובה)
25
כ״ומהו ההפרש מחסד שבגרון, אל אור הגרון עצמו. (לתשובה)
26
כ״זמה ההפרש מחסד עליון, שמקודם התפשטות הזרועות דא"א, אל החסד שלאחר התפשטות הזרועות. (לתשובה)
27
כ״חלמה החסד שלאחר התפשטות של הזרועות דא"א נתלבש בגבורה. (לתשובה)
28
כ״טמהו הפירוש שחכמה הוציא הבינה לחוץ, וחכמה עצמה נתקנה כעין דכר ונוקבא. (לתשובה)
29
ל׳איך נרמזים ישסו"ת בה"ר דהויה. (לתשובה)
30
ל״אלמה עיקר ההבחן של ס' ם' הוא רק מן או"א אל ישסו"ת. (לתשובה)
31
ל״במה הם ה' הטעמים להתחלקות של או"א וישסו"ת. (לתשובה)
32
ל״גמה הם השמנה בחינות של תבונה. הנבחן באו"א וישסו"ת. (לתשובה)
33
ל״דאיזה חלק הבינה הוא כולה רחמים, ומאיזה חלק דינין מתערין מינה. (לתשובה)
34
ל״הבאיזה חלק בינה הם שמות אהי"ה. ובאיזה חלק שמות אלקים. (לתשובה)
35
ל״ומהי ההפרש מק"ך צירופי אלקים דבינה, לק"ך צירופים שבתבונה. (לתשובה)
36
ל״זלמה נקראים ז"ת דבינה בשם תבונה. (לתשובה)
37
ל״חמה ההפרש משם מ"ב שבהוי"ה פשוט, ומילוי, ומילוי דמילוי, לבין השם מ"ב, דאנא בכח. (לתשובה)
38
ל״טמה הם נ' שערי בינה. (לתשובה)
39
מ׳מהו שער הנ'. (לתשובה)
40
מ״אמהו השער מ"ב העליון, הכולל כל המ"ב שערים. (לתשובה)
41
מ״בלמה גורם החסרון דשער המ"ב לבינה, שתהיה נקראת בשם אם. (לתשובה)
42
מ״גמאין הוא המרחק הגדול בין שש ראשונות דפרצוף, לד"ת שבו. (לתשובה)
43
מ״דלמה אי אפשר שיתהווה שום מוח אל ז"א מטרם שתצא בינה לחוץ. (לתשובה)
44
מ״הלמה יצאה בינה מראש דא"א ונעשה לבחינת גרון וגוף. (לתשובה)
45
מ״ומאחר שבינה יצאה מראש דא"א לגרון, איך שוב נעשתה לראש אל או"א. (לתשובה)
46
מ״זמה הם עצם מהותם של המנצפ"ך. (לתשובה)
47
מ״חמהו הפירוש של ה' גבורות. (לתשובה)
48
מ״טמהו ההפרש מהארת ה"ג אל בחי' עצמות ה"ג. (לתשובה)
49
נ׳למה נקראים מנצפ"ך בשם ה"ג. (לתשובה)
50
נ״אלמה מכונה המ"ן שעלו לעיבור א', בשם ש"ך ניצוצין. (לתשובה)
51
נ״באיך גורם התחתון לעליון שיעלה למ"ן, לצורך מוחין דגדלות של עצמו. (לתשובה)
52
נ״גלמה מחויבים הזו"ן של כל מדרגה ומדרגה של נח"י, לעלית מ"ן ולעיבור א' מחדש. (לתשובה)
53
נ״דלמה למוחין דיניקה אין הזו"ן צריכים לעלית מ"ן ולעיבור. (לתשובה)
54
נ״המהו ההפרש בבחינות דקטנות, דהיינו בעוד הה"ת בעינים, מבין הקטנות דקומת ז"א, לבין הקטנות דקומת בינה, לבין הקטנות דקומת חכמה, מאחר שאין בכולם רק הקומה דנפש רוח. (לתשובה)
55
נ״ומאין באה מדת העביות במ"ן דז"א, בעת התכללותו בזווג דאו"א. (לתשובה)
56
נ״זמאין באה בחי' המסך על העביות שבניצוצין דמ"ן דז"א. (לתשובה)
57
נ״חכיון שכל קומת העיביר דז"א היא מלכות, א"כ למה צריכים לזווג נשיקין ולחסדים מגולים באו"א. וכו'. (לתשובה)
58
נ״טלמה מתחיל תיקון זו"ן אחר גדלות או"א. (לתשובה)
59
ס׳היכן דבוקים גו"ע דזו"ן. (לתשובה)
60
ס״אאיך מתחלקים ז' המלכים בל"ב נתיבות החכמה. (לתשובה)
61
ס״במהו הדילוג, שיסוד דפרצוף כתר דא"ק, משפיע לאו"א דנקודים. (לתשובה)
62
ס״גלמה לא מספיק כאן עלית מ"ן דישסו"ת, כדי שתפסיק אמא את האחורים שלה לגילוי החסדים. (לתשובה)
63
ס״דאחר שפה דראש התבונה נקבע למקום הזווג, איך אומר שוב ג' יסודות לאנ"כ, שפה דראש התבונה אינו אחד מהם. (לתשובה)
64
ס״הבאיזה תבונה הוא מקום הריון. (לתשובה)
65
ס״ואיפה הוא מקום זווג דיסוד א"א ביסודות דאו"א. (לתשובה)
66
ס״זמהו הפירוש שנה"י דא"א מגולין. (לתשובה)
67
ס״חמה גרם לעתיק, שיאסוף את ב' פרקין דנו"ה האמצעים, לב' פרקין נו"ה העליונים. (לתשובה)
68
ס״טמה גרם לבקיעת יסוד דעתיק. (לתשובה)
69
ע׳מה גרם שיחזרו או"א וישסו"ת לפרצוף אחד. (לתשובה)
70
ע״אמה גרם שיתהפכו או"א לחסדים מגולים. (לתשובה)
71
ע״בלמה נתחדש באצילות זווג דנשיקין וזווג דיסודות, מה שלא היה זה בפרצופי א"ק. (לתשובה)
72
ע״גלמה טפת מ"ד, היא השם, יוד הה וו, בחוסר ה"ת. (לתשובה)
73
ע״דלמה טפת מ"ן היא ב' שמות אהי"ה דההין. (לתשובה)
74
ע״המה הם הג' יה"ו: דיודין דאלפין דההין. (לתשובה)
75
ע״ומה הם ששה השמות אהי"ה. (לתשובה)
76
ע״זלמה יצתה טפת מ"ד, רק מג' שמות: ע"ב מ"ה ב"ן, ולא מס"ג. (לתשובה)
77
ע״חלמה בטיפת מ"ד, נגלה רק יה"ו האחרון דמילוי ההין. (לתשובה)
78
ע״טלמה בהמ"ן, עולים ב' אהי"ה דההין לב' אהי"ה העליונים דיודין. (לתשובה)
79
פ׳למה או"א דמו"ס כלולים יחד בשם יה"ו אחד. (לתשובה)
80
פ״אלמה או"א מבגרון, הם בב' שמות אהי"ה. (לתשובה)
81
פ״במה המה ב' התיקונים העיקרים, אשר בעיבור א' דז"א. (לתשובה)
82
פ״גמאין הוא המקור, שמשם באה טפת הזווג דע"ב המורידה ה"ת ומבטלת לשעתם הפרסאות באצילות. (לתשובה)
83
פ״דמה המה ז' הגורמים, שבאו בזווג דעיבור א' דזו"ן, עד תיקון הקוים שלו בג' ימי קליטה. (לתשובה)
84
פ״הכיצד הוא עמידת זו"ן בתוך היסודות דא"א ואו"א. (לתשובה)
85
פ״ומה נתקן בעיבור הזו"ן ע"י אבא. ומה נתקן בו ע"י אמא. (לתשובה)
86
פ״זבאיזה אח"פ דבוקים גו"ע של זו"ן. (לתשובה)
87
פ״חמהו הפירוש שנכללו עתיק וא"א מהם ובהם, לצורך עיבור דזו"ן. (לתשובה)
88
פ״טאחר שהעלה א"א נה"י שלו לחג"ת איפה עומדים אז החג"ת דא"א. (לתשובה)
89
צ׳פעם אומר, שחג"ת דאריך אנפין מלובשים בפנימיות נה"י, ופעם אומר, שחג"ת דא"א עלו לג"ר. (לתשובה)
90
צ״אמי גרם עלית חג"ת לג"ר דאו"א. (לתשובה)
91
צ״במה הפירוש שאין כח ביסוד, עתיק לסבול כל כך אורות. (לתשובה)
92
צ״גמהו הפירוש שבקיעת יסוד דעתיק, מגלה הן החסדים והן הגבורות בלי שינוי. (לתשובה)
93
צ״דמהו הצורך שעתיק וא"א יעשו לפרצוף אחד. (לתשובה)
94
צ״הלמה צריכים לג' בחינות יסודות נבדלים: יסוד דתבונה לכלים, ומקום החתך לניצוצין, ויסוד בינה עלאה לאורות. (לתשובה)
95