תלמוד עשר הספירות, חלק י״א: תיקון אורות ניצוצין וכלים בעובר ועיבור ב', לוח השאלות לענייניםTalmud Eser HaSefirot, Section XI, List of Questions on Topics
א׳כמה חדשי עיבור צריכים האורות, ניצוצין, והכלים. (לתשובה)
1
ב׳איך סדר תיקונם של אנ"כ בירחי העיבור. (לתשובה)
2
ג׳איך אומר, שהכלים מתתקנים במדור התחתון בג"ח הראשונים, הלא הם צריכים י"ב חדש. (לתשובה)
3
ד׳מה מתתקן ביום א' דימי קליטה. (לתשובה)
4
ה׳מה מתתקן ביום ב' דימי קליטה. (לתשובה)
5
ו׳מה מתתקן ביום ג' דימי קליטה. (לתשובה)
6
ז׳כיצד מתתקנים ג' קוים של העובר בג' ימי קליטה על ידי או"א. (לתשובה)
7
ח׳איזה אורות מתתקנים בזמן העובר. (לתשובה)
8
ט׳למה לא נתקנו בזמן העיבור רק המילואים של השמות בלבד. (לתשובה)
9
י׳מה פירושם של ג' המילואים: י"ט, ל"ז, ומ"ו. (לתשובה)
10
י״אמה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' חדשים הראשונים מהעיבור. (לתשובה)
11
י״במה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' חדשים האמצעים מהעיבור. (לתשובה)
12
י״גמה הם התיקונים שבד' הזמנים דג' החדשים האחרונים מעיבור. (לתשובה)
13
י״דמהו הפירוש שהאשה רוצה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות. (לתשובה)
14
ט״ולמה ז"א בעיבור נבחן לבחינת חלה. (לתשובה)
15
ט״זלמה השם בלי מילוי, גרוע ממילוי בלי שם. (לתשובה)
16
י״זלמה נקרא ז"א בשם קטוע. (לתשובה)
17
י״חמהי הפלוגתא מקב לחלה, ומקבים לחלה. (לתשובה)
18
י״טמהו פירושו, דקב ישן וקב חדש שנשכו זה בזה. (לתשובה)
19
כ׳מה הן המדרגות ה' ו' וז' שישנן בכל שם. (לתשובה)
20
כ״אלמה נבחנים חג"ת דז"א דנקודים, שהם ג' שמות נפרדים: ע"ב ס"ג מ"ה. ובאצילות נבחנים תמיד חג"ת שלו תחת שם אחד, או כולם מ"ה, או כולם ס"ג, או כולם ע"ב. (לתשובה)
21
כ״בלמה מלך הדעת דנקודים אינו נמנה במספר הרפ"ח ניצוציו רק שמתחילים מחסד דנקודים, שהוא הוי"ה דע"ב. (לתשובה)
22
כ״גמאחר שז"ת דנקודים נשברו כולם פנים ואחור, א"כ מה הפירוש, שו' המדרגות הראשונות דמלך החסד שהוא הוי"ה דע"ב, נשארו כולם באצילות. (לתשובה)
23
כ״דלמה נפלו הניצוצין מע"ב, רק ממדרגה הז' ואילך. (לתשובה)
24
כ״הלמה נפלו הניצוצין מס"ג שהיא גבורה דז"א, ממדרגה ה' ואילך. (לתשובה)
25
כ״ולמה נפלו הנצוצין ממ"ה שהוא ת"ת דז"א, ממדרגה ג' ואילך. (לתשובה)
26
כ״זלמה נפלו ניצוצין מב"ן, שהיא מלכות, ממדרגה ב' ואילך. (לתשובה)
27
כ״חאיך אומר שג' המלוים של ע"ב ס"ג מ"ה נשלמו בעת העיבור, כיון שאין הויות אלו בז"א רק בעת הגדלות כשמלביש לאו"א. (לתשובה)
28
כ״טלמה נקראת מדרגה הו' בשם קב חרובין. (לתשובה)
29
ל׳למה נמנה רק המדרגה הו' דשם ע"ב לבחינת קב חרובין. (לתשובה)
30
ל״אמהו הפירוש, שז"א יוצא בקב שלו מרה"י לרה"ר בשבת, כדי לפרנס השיורי מלכין קדמאין שעדיין לא נבררו. (לתשובה)
31
ל״בלמה המלכים שלא נבררו אינם יכולים להתפרנס מעצם השמות רק מהמילואים שלהם בלבד. (לתשובה)
32
ל״גמהו ענין ביאת החלב בדדים בתחלת ימי העיבור. (לתשובה)
33
ל״דלמה לוקח ז"א בג' ימי קליטה מא"א, רק ש"ת דת"ת ונצח ויסוד בלבד. (לתשובה)
34
ל״הלמה לוקחת הנוקבא דז"א בג' ימי קליטה מא"א, רק ש"ת דהוד. (לתשובה)
35
ל״ומה גרם להתחלקות נו"ה דא"א לג"ש, לצורך העיבור דז"א. (לתשובה)
36
ל״זמה גרם ליציאת ו"ק דז"א בעיבור. (לתשובה)
37
ל״חמהו השורש להתחלקות כל ספירה לג' שלישים. (לתשובה)
38
ל״טלמה אינם יכולים הפרקים התחתונים דחג"ת, להתעלות ולהיות חב"ד. (לתשובה)
39
מ׳למה מתעלים מנה"י לחג"ת רק הפרקים העליונים בלבד. (לתשובה)
40
מ״אלמה לא נתעלה גם השליש עליון דיסוד דא"א להיות חג"ת, ביחד עם ב"פ העליונים דנו"ה שלו. (לתשובה)
41
מ״במאין באו ט"ס דז"א בעיבור. (לתשובה)
42
מ״גמהיכן נמשך כתר דז"א בעיבור. (לתשובה)
43
מ״דלמה נעשו ההארות דב"פ עליונים דנו"ה דא"א, לבחי' דדים באו"א. (לתשובה)
44
מ״הלמה עולים ב"ש עליונים דנו"ה דא"א, לחג"ת דאו"א. (לתשובה)
45
מ״ולמה נעשו החסד נצח דז"א בעיבור, מפרק אמצעי דנצח דא"א. (לתשובה)
46
מ״זלמה נעשו ת"ת ויסוד דז"א בעיבור, מש"ת דנצח דא"א. (לתשובה)
47
מ״חלמה נעשה חכמה דז"א בעיבור, משליש תחתון דת"ת דאריך אנפין. (לתשובה)
48
מ״טלמה נעשה בינה דז"א בעיבור מיסוד דא"א. (לתשובה)
49
נ׳למה נעשה כתר דז"א מיסוד דעתיק. (לתשובה)
50
נ״אמתי מלובש יסוד דעתיק בש"ת דת"ת דא"א. (לתשובה)
51
נ״בלמה אין לז"א בעיבור מוח הדעת. (לתשובה)
52
נ״גמהיכן נעשה הגרון דז"א בעיבור. (לתשובה)
53
נ״דלמה מכונה יסוד דא"א, מגדל הפורח באויר. (לתשובה)
54
נ״האיזה בחי' יסוד דא"א נקראת שופר. (לתשובה)
55
נ״ולמה אומר פעם, שש"ת דת"ת דא"א מתלבש בז"א, ופעם אומר מחציתו. (לתשובה)
56
נ״זמה הם ב' מיני התכללות הנבחנים בעלית נה"י לחג"ת דא"א. (לתשובה)
57
נ״חלמה פעם אומר שנה"י דא"א עולים לחג"ת דעצמו, ופעם אומר שנה"י דא"א עולים לחג"ת דאו"א, ולא לחג"ת דעצמו. (לתשובה)
58
נ״טמה הם התיקונים שבעיבור דעיבור הז"א. (לתשובה)
59
ס׳מהו הגורם אל התקונים שבעיבור דעיבור הז"א. (לתשובה)
60
ס״אמה הם התקונים דיניקה דעיבור הז"א. (לתשובה)
61
ס״במהו הגורם את התקונים דיניקה שבעיבור הז"א. (לתשובה)
62
ס״גמהי בחינת תקוני הגדלות, של בחינת העיבור דז"א. (לתשובה)
63
ס״דמהו הגורם לתקוני הגדלות, של בחינת העיבור דז"א. (לתשובה)
64
ס״הכיצד מתתקנים ט"ס דז"א, בסדר ד' הזמנים: עי"מ, וכניסת הכתר בג' מדורים דירחי העיבור. (לתשובה)
65
ס״ואיך מתכלכלים ג' השמועות הסותרות זו את זו, שבהלבשת הז"א דעיבור לנה"י דא"א. (לתשובה)
66
ס״זמה הם החג"ת נה"י דז"א מיחס פרצוף הכתר דא"א, ויחס א"א דאצילות. (לתשובה)
67
ס״חאיזו ספירה של חג"ת נ"ה דז"א, נחשבת לעיקר ז"א ביחס הכלים. (לתשובה)
68
ס״טאיזו ספירה מחג"ת נ"ה דז"א היא עיקר ז"א מצד האורות. (לתשובה)
69
ע׳לאיזה פרצוף דא"ק מתיחס המשכת הכלים דז"א. (לתשובה)
70
ע״אלאיזה פרצוף דא"ק, מתיחס בחי' התלבשות האורות בכלים של ז"א. (לתשובה)
71
ע״בלמה רק ספירה אחת מו"ק דז"א נחשבת לעיקרו של ז"א. (לתשובה)
72
ע״גמהיכן שורש זו"ן ביחס של פרצופים. (לתשובה)
73
ע״דלמה ז"א בג' ימי קליטה, מקבל מג' ספירות דא"א: ת"ת, יסוד, ונצח. (לתשובה)
74
ע״הלמה נוקבא דז"א מקבלת בג' ימי קליטה, מספירת הוד דא"א. (לתשובה)
75
ע״ומאיזו בחינה נחשבים או"א, שהם מחוסרי נה"י דכלים וג"ר דאורות, ומאיזו בחי' נחשבים שיש להם עשר ספירות שלמות. (לתשובה)
76
ע״זלמה נפסק הוסת תכף בתחלת העיבור. (לתשובה)
77
ע״חלמה אין ז"א בעיבור נוטל כלום מב"ש עליונים דנו"ה דא"א. (לתשובה)
78
ע״טמהו הפירוש, שמחצית ו' משמשת לחג"ת דאו"א, ומחצית ו' משמשת לג' מוחין דז"א. (לתשובה)
79
פ׳למה נקרא יסוד מגדל הפורח באויר. (לתשובה)
80
פ״אלמה יסוד ובינה נקראים שניהם מגדל הפורח באויר. (לתשובה)
81
פ״במתי נעשה יסוד דא"א לבינה דז"א. (לתשובה)
82
פ״גלמה נקראת בחינת העיבור, ג' שני ערלה. (לתשובה)
83
פ״דבאיזה מצב היה נמצא ז"א בזמן חורבן ביהמ"ק. (לתשובה)
84
פ״הבאיזה מצב היה ז"א תכף אחר חורבן ביהמ"ק ובזמן הגלות. (לתשובה)
85
פ״ומהיכן נעשה ג' חללי גלגלתא שהם הכלים דמוחין. (לתשובה)
86
פ״זמהיכן נעשו קרומות המוחין. (לתשובה)
87
פ״חמהיכן נעשו המוחין עצמן, שהם בחינת בשר זך. (לתשובה)
88
פ״טאיזו שמות הם במוחין דעיבור ויניקה. (לתשובה)
89
צ׳מתי בינה ותבונה נחלקות זו מזו, ומתי נכללות ונעשות פרצוף אחד. (לתשובה)
90
צ״אבאיזה מקום הוא היסוד דאו"א וישסו"ת, כשהם פרצוף אחד, ששמה היה יציאת המוחין דז"א, ולידתו. (לתשובה)
91
צ״בלמה צריכים או"א וישסו"ת לחזור ולהתחלק לב' פרצופים בעת לידת הז"א. (לתשובה)
92
צ״גמה הם ב' הפעולות המתנגדות זו לזו שישנן באו"א לעת לידת הז"א. (לתשובה)
93
צ״דמאחר שלעת לידת הז"א נעשית התבונה בסוד רובצת, שפירוש, ו"ק בלי ראש, א"כ למה צריכים הנה"י דאו"א להתחלק לכח"ב חג"ת נה"י. (לתשובה)
94
צ״האיך אומר פעם שחג"ת דתבונה נקראו ל ' דצלם, ופעם אומר שנה"י דתבונה נקראו ל ' דצלם. (לתשובה)
95
צ״ואיך אומר פעם שהתלבשות המוחין בד"ר דתבונה נקראו ם ' דצלם. ופעם אומר שההתלבשות בו"ס ראשונות דתבונה נקרא ם ' דצלם. (לתשובה)
96
צ״זמהיכן נמשך ונוצר עיקרו של הצלם. (לתשובה)
97
צ״חבאיזה מקום נוצר הצלם. (לתשובה)
98
צ״טמהיכן נמשך הדעת דז"א. (לתשובה)
99
ק׳למה נקרא מוח הדעת דז"א ב' עטרין. (לתשובה)
100
ק״אלמה המוחין בם ' דצלם נבחנים שהם ד' מוחין חו"ב חו"ג. ובל ' דצלם נבחנים רק לג' מוחין חב"ד. (לתשובה)
101
ק״בלמה נבחן הם ' דצלם שהוא: ו"ס ראשונות דתבונה ג', וי ' דהויה הכוללת כל התפשטות המוחין, ונקראת חכמה, ונקראת אויר, ונקראת צלם. (לתשובה)
102
ק״גלמה ל ' דצלם היא: נה"י דתבונה ג', וה' דהויה, ונקראת בינה, והיא אור דאשתאר מאויר, והיא צל מצלם, ונקראת מגדל הפורח באויר, והיא חסרה מם ' דצלם ומי ' דאויר. (לתשובה)
103
ק״דלמה אין המוחין יכולים להתלבש בז"א, מטרם שיורדים ב' ירידות: בם ' ובל '. (לתשובה)
104
ק״הלמה נעלם השם אהיה מל ' דצלם. (לתשובה)
105
ק״ומהו הפירוש, שיש בל ' דצלם בחינת המילוי דהויה דאלפין בלי הפשוט. (לתשובה)
106
ק״זלמה צ ' דצלם היא: התפשטות ג' דמוחין דז"א, ונקראת דעת ונקראת ו' דהויה של התפשטות המוחין דז"א, והיא בחינת מוחין פנימים. (לתשובה)
107
ק״חלמה הסדר דביאת מוחין דז"א בסוד מצ"ל: שמתחלה באה החכמה ואח"כ הדעת ואח"כ הבינה. (לתשובה)
108
ק״טאיך אומר של ' דצלם היא כנגד ג' יודין שבאהי"ה דיודין, הלא אהי"ה היא באמא עלאה, ול ' דצלם היא בחי' ישסו"ת שבהם הויה דס"ג ולא אהיה. (לתשובה)
109
ק״יכיון שסדר ג' בחינות הצלם נוהגים בין בעיבור בין ביניקה, ובין בגדלות, א"כ במה משתנה הצלם דעיבור מהצלם דיניקה או דגדלות. (לתשובה)
110
קי״אלמה נבחנים המוחין דחו"ב דז"א לסתומים בנו"ה דאו"א, ורק מוח הדעת נבחן שהוא נגלה. (לתשובה)
111
קי״באחר שמוח הדעת הוא תחתון לחו"ב, איך יכול להגדיל אותם כיון שהם עליונים וחשובים ממנו הרבה. (לתשובה)
112
קי״גלמה עיקר גילוי הארת המוחין הוא רק על ידי הדעת. (לתשובה)
113