תלמוד עשר הספירות, חלק י״ד: מוחין דגדלות של זעיר אנפין, לוח השאלות לענייניםTalmud Eser HaSefirot, Section XIV, List of Questions on Topics
א׳מתי העיבור ב' לצורך מוחין דהולדה. (לתשובה)
1
ב׳מהו ההפרש מבירורים דעיבור א' לבירורים דעיבור ב' ואילך. (לתשובה)
2
ג׳מה הם מוחין דהולדה. (לתשובה)
3
ד׳למה נקרא עלית מ"ן דלילה, שהיא לצורך מוחין דהולדה, אחר שהיא לצורך כלי ורוחא לבד. (לתשובה)
4
ה׳למה זו"ן עולים לאו"א למ"ן גם ביום, ונשמות רק בלילה. (לתשובה)
5
ו׳איך אומר, שע"כ זו"ן עולים למ"ן תמיד משום דזווג או"א לא פסיק. הרי לצורך מוחין גם הזווג או"א פסיק. (לתשובה)
6
ז׳מהו הפירוש שאין שליטת המלכות אלא בלילה. (לתשובה)
7
ח׳מה הן נשמות חדשות ומה הן נשמות ישנות. (לתשובה)
8
ט׳מהו חידוש נשמות ישנות כדוגמת הכלי. (לתשובה)
9
י׳מהו ההפרש מנשמות חדשות פב"פ, לנשמות חדשות אב"א. (לתשובה)
10
י״אלמה בזמן הבית יצאו נשמות חדשות פב"פ, ולאחר החורבן רק אב"א. (לתשובה)
11
י״בלאיזה מוחין מועיל הזווג דחצות לילה. (לתשובה)
12
י״גאיפה עולים הנשמות למ"ן בלילה ללאה או לרחל. (לתשובה)
13
י״דלכמה שנים עולים הנשמות למ"ן בלילה בעת השכיבה. (לתשובה)
14
ט״ולמה באו"א אין ערלה ובזו"ן יש ערלה. (לתשובה)
15
ט״זמי סובל מהפגם של הערלה החופף על היסוד. (לתשובה)
16
י״זלמה אין מלאכים עולים למ"ן. (לתשובה)
17
י״חלמה אין זו"ן ואו"א ראוים למוחין דהולדה אלא ע"י תוספת כח. (לתשובה)
18
י״טפעם אומר שאו"א הם בזווגא דלא פסיק, ופ"א, שהם חסרי נה"י ומוחין. (לתשובה)
19
כ׳למה אין או"א עולים למ"ן לא"א זולת בהקדם עלית זו"ן. (לתשובה)
20
כ״אפעם אומר שנה"י דא"א מעלים הזו"ן לאו"א, ופ"א, שזו"ן מעלה היסוד דא"א לאו"א. (לתשובה)
21
כ״באיך אומר שמתחילה מזדווג היסוד דא"א ואח"כ המו"ס, הלא המוחין באים מעילא לתתא. (לתשובה)
22
כ״גאיך הקשר שכל תחתון מעורר לעליונו עד ראש המדרגות ואז חוזר כל עליון להשפיע לתחתון מדרגה אחר מדרגה עד זו"ן. (לתשובה)
23
כ״דמה הם ב' מיני השפע המחויבים לזווג שלים. (לתשובה)
24
כ״הלמה מחויב הזווג שלים לב' מיני השפע. (לתשובה)
25
כ״ולמה אין זווג שלים זולת ע"י האי נתיב דלא אתידע. (לתשובה)
26
כ״זלמה תלוי הזווג דנתיב דלא אתידע, בהתעוררות התחתון. (לתשובה)
27
כ״חמה הם ב' הענינים המחויבים במוחין דהולדה. (לתשובה)
28
כ״טלמה נשמת חכמה תתאה, היא זיו וזוהר דחכמה עלאה. (לתשובה)
29
ל׳מה הם ב' הבחינות שביסוד דז"א. (לתשובה)
30
ל״אמהו הפירוש שיסוד ח"י בב' עלמין. (לתשובה)
31
ל״בלמה נוהג הכאת אור העליון גם במסך דיסוד. (לתשובה)
32
ל״גמהו ההכנה שנעשה בזווג דחצות לילה לצורך הזווג דהולדה אשר ביום. (לתשובה)
33
ל״דמא הן ב' הבחי' שצריכין להמשיך בכל יום לצורך מוחין דהולדה. (לתשובה)
34
ל״הלמה אין הזווג דז"א עם רחל בח"ל. אלא בלאה. (לתשובה)
35
ל״ולמה אין נוקבא אחת מספקת להתלבשות נה"י דאמא. (לתשובה)
36
ל״זמתי לוקחת לאה מקום רחל, ומתי לוקחת רחל לקום לאה. (לתשובה)
37
ל״חלמה אין רחל ראויה לקבל הזווג דחצות לילה. (לתשובה)
38
ל״טמהו ההפרש מפרצוף לאה לרחל. (לתשובה)
39
מ׳מהו ההפרש בין רחל השואלת כלים דלאה, לבין לאה השואלת כלים דרחל. (לתשובה)
40
מ״אמה הפירוש שנה"י דאמא היא בחי' ארוכה. (לתשובה)
41
מ״בלמה אין הנוקבא מתמעטת פחות מנקודת הכתר. (לתשובה)
42
מ״גלמה נה"י דאמא מגדילים ללאה בכל קומתו דז"א, בעודה באחור. (לתשובה)
43
מ״דלמה לוקחת לאה הט"ס דתוספות דרחל. (לתשובה)
44
מ״הלמה לאה דוחקת רגליה לתחום רחל, ויושבות דחוקות. (לתשובה)
45
מ״ומה הפירוש שע"כ יורדת רחל לבריאה משום שא"א לחלק א' מן הגוף להתפשט ולהתלבש בחלק אחר שבו. (לתשובה)
46
מ״זפעם אומר, שט"ס דתוספת דרחל לוקחת לאה, ומלכות דרחל יורדת בבריאה. ופ"א, שט"ס דתוספת ירדו לבריאה, וכתר שלה נשאר באצילות. ופ"א שגם הכתר יורד לבריאה, אלא הט"ת שלה לוקחת לאה. (לתשובה)
47
מ״חפעם אומר שהקב"ה יושב ושואג על בת זוגו שנפרדה ממנו וכן הנוקבא שואגת על ז"א שנפרד ממנה, מח"ל עד הבוקר. ופ"א, שז"א ורחל משתעשעים עם נשמות הצדיקים. (לתשובה)
48
מ״טלמה לאה ורחל יותר ארוכות מסיום רגלי ז"א. (לתשובה)
49
נ׳למה הלבשת כתר רחל לרגלי לאה, גורמת לרחל שתשאר באצילות ולא תרד לבריאה. (לתשובה)
50
נ״אלמה אין דעת בראש הנוקבא, כמו שהיא בז"א. (לתשובה)
51
נ״באיפה הוא מקום יציאת המוחין דנוקבא. (לתשובה)
52
נ״גלמה אין המוחין דנוקבא נכללים במקום יציאת המוחין דז"א. (לתשובה)
53
נ״דמהו ההפרש מעטרא דגבורה דז"א, אל הגבורה דנוקבא. (לתשובה)
54
נ״הלמה גילוי מו"ס הוא רק בי"ג תי"ד דא"א. (לתשובה)
55
נ״ולמה מזל ונוצר הוא ת"ת דדיקנא, ומזל ונקה הוא יסוד דדיקנא. (לתשובה)
56
נ״זלמה אין מזל ונקה נבחן למלכות דדיקנא אלא רק ליסוד. (לתשובה)
57
נ״חמה הפירוש דתיקון י"ג הוא יסוד הכלול מזכר ונקבה. (לתשובה)
58
נ״טלמה זו"ן שבסוד העיבור גורמים שיתעורר המזלא בהתלבשותו באו"א. (לתשובה)
59
ס׳למה שליש אמצעי דת"ת הוא מקום גילוי לחכמה. (לתשובה)
60
ס״אלמה נבחן חכמה לשירותא דכלא. (לתשובה)
61
ס״בלמה אין התפשטות לחכמה במקומה אלא עד רדתה לז"א. (לתשובה)
62
ס״גמהו התליא, כיון שאו"א נכללו במזלא, ע"כ נחשבים כעתיקא. (לתשובה)
63
ס״דמהו הפירוש כמו שמו"ס סתמה את העצמות שלא תתגלה רק ע"י השערות, כן אבא סתם העצמות שלא תתגלה כי אם ע"י התלבשותו. (לתשובה)
64
ס״המהו הפירוש דאתעביד ממזלא רישא חדא דכליל לחו"ב. (לתשובה)
65
ס״ולמה או"א חסרי ראש לפעמים אע"פ דאתכלילו במזלא. (לתשובה)
66
ס״זלמה לצורך הקטנות דאו"א, אינם צריכים לזווג הפה דא"א. (לתשובה)
67
ס״חמה הפירוש שע"י זווג הפה דא"א נעשו הד' תי"ד תתאין ומתחברים עם הח' עלאין, ואו"א נכללו בהם. (לתשובה)
68
ס״טמי גרם שיכללו או"א במזלא. (לתשובה)
69
ע׳מה הפירוש שא"א כופף ראשו למטה מסיום הפה, והגרון נכלל בראשו ממש. (לתשובה)
70
ע״אלמה רק חלק תשיעית דת"ת נעשה לכל הגוף דאו"א. (לתשובה)
71
ע״בלמה מתחברים הד' תי"ד תתאין ברישא דא"א. (לתשובה)
72
ע״גלמה זווג הפה דא"א, אינו לצורך עצמותו, אלא ליתן ג"ר לאו"א. (לתשובה)
73
ע״דאיזו מציאות אור נעשה ע"י המקיפים דשערות רישא ודיקנא. (לתשובה)
74
ע״הלמה עלית ז"א לנה"י דאו"א, גורם לו יציאת זקן התחתון. (לתשובה)
75
ע״ולמה אינו חושב פרקים אמצעים דידים דא"א, בעת שנעשו לחב"ד. (לתשובה)
76
ע״זלמה נחשבים ב' הכתפין דא"א לחלקו של ז"א. (לתשובה)
77
ע״חלמה אין ז"א מקבל ב' העטרין מא"א עצמו, רק בהתלבשות באו"א. (לתשובה)
78
ע״טמה הפירוש כיון דחו"ב דז"א הם טפין ממש, ע"כ מאירים יותר מב' העטרין. (לתשובה)
79
פ׳מאחר שז"א לוקח כל ד' המוחין חו"ב חו"ג מנה"י דאו"א, שהם במקום ב' הכתפין דא"א, א"כ מהו ההפרש מחו"ב לב' עטרין. (לתשובה)
80
פ״אמה הפירוש דחו"ב דז"א הם טפין נמשכים מחו"ג דא"א. (לתשובה)
81
פ״במה הן ב' הבחינות שבת"ת, שהוא הה"ח שבדעת. (לתשובה)
82
פ״גלמה נקראים ה"ח וה"ג שבדעת בשם ב' עטרין. (לתשובה)
83
פ״דמה הפירוש שז"א נעשה ע"י אבא. (לתשובה)
84
פ״הלמה הקדושה משארת תמיד שורשה במקומה, אע"פ שיורדת למטה. (לתשובה)
85
פ״ופעם אומר שמחג"ת דא"א אינם נמשכים אלא או"מ. ופ"א, אשר מב' הכתפין דא"א נמשכים לו ב' עטרין, שהם הדעת דז"א. (לתשובה)
86
פ״זלמה בשש הבחי' דמוחין דז"א חשובים הפנימים יותר ממקיפים. (לתשובה)
87
פ״חלמה מוגבלים ב' העטרין ע"י התלבשותם ביסוד הבינה, עד שנעשו שניהם לבחינה אחת. (לתשובה)
88
פ״טלמה ז"א יונק מכתר דא"א, ואו"א רק מחכמה דא"א. (לתשובה)
89
צ׳למה המקיף דבחי' ד', מאיר לכל המוחין דז"א, והמקיף דתפילין רק לפנים שלו לבד. (לתשובה)
90
צ״אלמה יציאת המקיף דתפילין הוא במצח הז"א מכנגד הדעת. (לתשובה)
91
צ״בלמה צריכים להכאת קוצי דשערי כדי שיתגלה המקיף דתפילין. (לתשובה)
92
צ״גאיך מאירים הקוצי דשערי לראש ז"א, והם אינם מגיעים אלא לרישי כתפין דא"א. (לתשובה)
93
צ״דלמה האו"מ דבחינה ב' דמוחין דנוקבא הם רק בחינת עור. (לתשובה)
94
צ״המה הם ג' הבחינות הנוהגים במצב רישא ודיקנא דא"א. (לתשובה)
95
צ״ומה ההפרש מכפיפת ראש א"א לצורך מוחין דאו"א, לכפיפת ראשו לצורך הז"א. (לתשובה)
96
צ״זמה הפירוש כשא"א כופף ראשו בבחינת המזל הי"ג, מאיר לחכמה דז"א הנקרא אברהם. (לתשובה)
97
צ״חמה הפירוש כד אתא אברהם אתהדר ברא לאבר. (לתשובה)
98
צ״טמה ההפרש בין מקיפי ל"מ דצלם אל המקיפים דשש הבחינות. (לתשובה)
99
ק׳למה הדיקנא דא"א הוא מחכמה, ודיקנא דז"א מדעת. (לתשובה)
100
ק״אפעם אומר שהדיקנא דז"א נמשך מי"ג נימין וחוורתי, ופ"א שנמשך מי"ג תי"ד, ופ"א, שנמשך מי"ג בריתות. (לתשובה)
101
ק״בלמה במנחה דשבת עולה ז"א, רק לד' תי"ד תתאין. (לתשובה)
102
ק״גאיך הוא המשכת הז"א את הו' תי"ד שלו, מי"ג תי"ד דא"א. (לתשובה)
103
ק״דלמה צריכים ב' ההין תתאין דב' הויות הראשונות דדיקנא דא"א להאיר בתיקון ונקה דז"א. (לתשובה)
104
ק״הלמה ו"ה שז"א נוטל מהוי"ה הב' דא"א נעשים אצלו לי"ה. (לתשובה)
105