תנא דבי אליהו רבה כ״זTanna DeBei Eliyahu Rabbah 27
א׳בזמן שהאדם מכבד את אביו ואת אמו בילדותן ואצ"ל לעת זקנותן כך הוא מפורש עליו בקבלה ע"י ישעיה הנביא (ישעיהו נ״ח:ז׳) הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך לא תתעלם וגו'. הא כיצד אלא אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו ומבקש לעשות מהן צדקה כדי שיתפרנסו אחרים משלו כיצד יעשה בתחלה יפרנס את אביו ואמו ואם הותיר יפרנס את אחיו ואחיותיו ואם הותיר יפרנס בני משפחתו ואם הותיר יפרנס בני שכונתו ואם הותיר יפרנס בני מבוי שלו מכאן ואילך ירבה צדקה עם שאר בנ"י לכך נאמר אח"כ ועניים מרודים תביא בית. ועניים מרודים הא כיצד אלא בזמן שהאדם אוכל משלו לבו מתיישב עליו ואם הוא אוכל משל אחרים לבו מתמרמר עליו על שהוא צריך לאכול משל אחרים אשרי אדם שהוא הולך בדרכי הש"י ושיש לו מזונות הרבה בתוך ביתו ובאין אצלו עבדיו ובני ביתו ונהנין ממנו על שלחנו עליו הכתוב אומר (תהלים קכא) אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. נעשה כאהרן כ"ג שהיה מתכוין להרבות שלום בעולם בין ישראל לאביהם שבשמים ובין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ונעשה כדוד מלך ישראל שהיה מתכוין להרבות צדקה בישראל ונעשה כריב"ז שהיה משמח פני תלמידיו בהלכה עליו הכתוב אומר (ישעיה כג) מעמל נפשו יראה ישבע וגו'. מכאן אמרו הת"ח שבדור הוא סובל עונות הדור שבתוכו בינו לבין עצמו ואין כל בריה יכולה להכיר בהן אלא הקב"ה לבדו ועליו הכתוב אומר (ישעיה כג) ועונותם הוא יסבול ואם הם עשרה שעשו כאותו מעשה ואצ"ל כל הקהל כלו אין האויב יכול לשלוט בהן שנאמר (ישעיהו נ״ד:י״ז) כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם וגו' כי תראה ערום וכסיתו כשם שהקב"ה יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ראה את אדם הראשון וחוה אשתו שהיו ערומים ולא המתין להם אפילו שעה אחת להיותם ערומים עד שהלבישם מיד שנאמר (בראשית ג׳:כ״א) ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם כמו כן לא יראה אדם את אביו ואת אמו כשהן הולכין בבגדים בלואות אלא ילבישם בבגדים נאים אם לובש אדם א"ע בחמשה מנה ילביש את אביו ואת אמו בעשרה מנים וכן יבחר להם כל הדרכים הטובים: משלו משל למה"ד למלך ב"ו שהיה לו עבד והיה בורח ממנו והיה המלך מחזר אחריו בכל הארצות עד שנפל לידו כיון שבא לידו הכניסו לתוך ביתו והראה לו כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות וכל טוב שהיה לו בתוך ביתו ואחר כך הוציאו לשדה והראה לו גנים ופרדסים וכל אשר יש לו בשדה ואח"כ הראה לו בניו ועבדיו בין גדולים בין קטנים ולאחר שהראה לו כל אלה אמר לו המלך ראית שאין אני צריך לך כלום אלא בא ועשה מלאכה עם בני ועבדי ותהא נוהג בי כבוד ותתירא ממני כך כל העולם כולו של הקב"ה ואין הקב"ה מבקש מן האדם רק שיכבד אב ואם ויתיירא מהם שהוא כאלו מכבד להקב"ה ומתיירא ממנו מפני שהקב"ה השוה את כבודו לכבוד אב ואם והשוה את מוראו למורא אב ואם וכעבד אל אדוניו שנאמר (מלאכי א׳:ו׳) בן יכבד אב ועבד אדוניו וגו'. מאי לכם הכהנים בוזי שמי (מלאכי א׳:ו׳) אלא בזמן שישראל עושין תורין ובני יונה ומביאין שאר קדשים קלים ואינם עושין רצונו של מקום מה נאמר בהם לכם הכהנים בוזי שמי ואפילו אם רירו של אביו יורד על זקנו ישמע לו מיד יכול אפילו אם אמר לו אביו עבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה יכול ישמע לו ג"כ הוי אומר על הכל ישמע לו חוץ מעל עבירה וגזל ודבר מכוער לכך נאמר לכם הכהנים בוזי שמי. ומאי ומבשרך לא תתעלם אלא משלו משל למה"ד לאחד שהיה חבוש בבית האסורים במדינת הים תשעה חדשים ובאו אליו ג' אנשים אחד מהם עומד ומכלכלו בבית האסורים ואחד מהם הוציא אותו מבית האסורים ואחד מהם נותן לו מזונות עד שהוא מגיע לישוב. לימים נזדמנו לו שלשתן כאחד אצלו לא יאמר אותו האדם בלבו זה גדול מזה וזה גדול מזה אלא יהא נוהג כבוד לשלשתן כאחד:
1
ב׳ד"א הלא פרוס לרעב לחמך אין רעב אלא הרעב מן ד"ת ואין לחם אלא ד"ת שנאמר (עמוס ח) הנה ימים באים נאם אדני אלקים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' וגו'. מכאן אמרו אם יש אדם שהוא מבין בדברי תורה יפרנס מתורתו גם כן לאחרים כדי שתרבה חכמתו לו ומוסיפין לו עליה וכל העושה כן אינו נמנע מן הטובה העתידה לבא על ישראל לימות בן דוד ועליו הכתוב אומר (תהלים נ) ושם דרך אראנו בישע אלקים. דרך זה תורה שנאמר (דברים ה) בכל הדרך אשר צוה ה' אלקיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם וגו'. ואין ישע אלא בימות בן דוד שנאמר (ישעיה נא) קרוב צדקי יצא ישעי וגו'. אבל אם יש באדם ד"ת ואינו מפרנס מתורתו לאחרים גורם רעה לעצמו שבסוף חכמת תורתו מתמעטת בידו ואצ"ל שאין מוסיפין לו עליו ועליו הכתוב אומר (משלי יא) מונע בר יקבוהו לאום וברכה לראש משביר. אם כן ועניים מרודים תביא בית כיצד אלא אם יש באדם דברי תורה ויסורין באין עליו לבו מתיישב עליו אבל אם אין באדם ד"ת ויסורין באין עליו לבו מתמרמר עליו אלא כיצד יעשה יצדיק עליו את הדין. הא כיצד אלא אם הוא רעב וצמא וערום ואין לו מזונות רק שהוא חי וקיים על פני האדמה בלחם צר ובמים לחץ בעירום ובחוסר כל יאמר כך וכך כתוב בתורה (דברים כח) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל ונתן עול ברזל על צוארך עד השמידו אותך. על כן יתברך וישתבח המלך הגדול והקדוש שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים ברוך הוא וברוך שמו לעלם ולעלמי עדי עד שנתן לי חיים בעולם ולא השמיד אותי מעל פני האדמה. וכן דוד היה אומר אלמלא דברי תורתך מרצין אותי בשעה שיסורין באין עלי כבר עקרתי את עצמי מן העולם שנאמר (תהלים קיט) לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי: ברוך המקום ברוך הוא שבחר בדברי חכמים ובתלמידיהם ומקיים עליהם במדה שאדם מודד בה מודדין לו. כשם שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובכל מקום שפנוי להם וקורין ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין דברי תורה על פיהם. כמו כן הקדוש ברוך הוא יושב כנגדם ומגלה להם סודות התורה בפיהם ובלבבם ועליהם מתקיים מה שנאמ' (דברים ל) כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. אשרי אדם שיש בו ד"ת והוא יושב וקורא ושונה במקום צנוע וסתר אצל מי מלינין אותו הוי אומר אצל הקב"ה שנאמר (תהלים צא) יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. כשם שהם משימין עצמן יחידים בעוה"ז ואין עמהם זר כמו כן הם בעוה"ב הם יושבין אצל הקב"ה לבדו ואין זר עמהם עליהם הכתוב אומר (תהלים סח) אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה ואין אסירים אלא ת"ח שאוסרין את עצמן למקום בבית המדרש למקרא ולמשנה ולתלמוד ולמדרש ולהלכות ואגדות. ואומר (ישעיה מט) לאמר לאסורים צאו לאשר בחושך הגלו לאמר לאסורים צאו אלו עמי הארץ שיש בהם דרך ארץ ושאר מצות ומחזיקין את ידי ת"ח ומרחיקין א"ע מהעבירה ומגזל ומכל דבר מכוער לאשר בחשך הגלו אלו ת"ח שהם דרין במקום שאין ראוי להם: ד"א אלקים מושיב יחידים ביתה וגו' לא גלגל הקב"ה והוציא את ישראל ממצרים אלא בשביל שרה רבקה רחל ולאה בשכר שתפסה שרה את הגר והעלתה אותה למטתו של אברהם ובשכר שאמרו לה לרבקה (בראשית כד) התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך ונתנה בטחונה על הקב"ה ובשכר שתפסה רחל את בלהה והעלתה למטתו של יעקב ובשכר שתפסה לאה את זלפה והעלתה למטתו של יעקב לכך נאמר אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות. אם כן כי תראה ערום וכסיתו כיצד אלא אם ראית אדם שאין בו דברי תורה הכניסהו לביתך ולמדהו קריאת שמע ותפלה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזרזהו במצות לפי שאין לך ערום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצות והוא דומה למי שהוא ערום. וכן אתה מוצא בכנסת ישראל שבמצרים שנאמר (יחזקאל טז) ותגדלי ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה וגו' אל תקרי בעדי עדיים אלא בתיקוני תיקונים משום שנתרוקנית מן המצות ואין בך אלא שתי מצות אחת דם פסח ואחת דם מילה שנאמר (יחזקאל טז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי מה כתיב אחריו ואת ערום ועריה. מאי ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים אלא בשעה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית כב) קח נא את בנך את יחידך וגו' מיד שמע אברהם לדברי הקב"ה ועשה ככל אשר צוה אותו לכך נאמר והנה עתך עת דודים. ד"א בשעה שאמר יצחק לאברהם אביו אוסרני יפה ותנני ע"ג מערכה שמא אבעוט בך ונמצאתי שאחייב שתי מיתות לפני הקב"ה והוא היה בחור עומד בכחו בן שלשים ושבע שנים לכך נאמר והנה עתך עת דודים. ד"א בשעה שהקב"ה מצא את כל שנים עשר שבטים שעשו כולם את רצון יעקב אביהם שנאמר (הושע ט) כענבים במדבר מצאתי ישראל אל תקרי ישראל אלא שראה אל שכל מעשיהם מכוונים לפניו לכך נאמר והנה עתך עת דודים. ואפרוש כנפי עליך זו התורה ואכסה ערותך זו מלכות שמים ואשבע לך זו ישיבת ארבעים שנה במדבר ואבא בברית אתך נאם ה' אלקים ותהיו לי זו ישיבה שניה במשכן שילה. מאי ומבשרך לא תתעלם אלא כך אמר לו הקב"ה לזה האדם בני כל הימים שנתתיך על פני האדמה עשה מעשים טובים ות"ת והרחק עצמך מן העבירה ומן דבר מכוער לכך נאמר ומבשרך לא תתעלם: ד"א ומבשרך לא תתעלם מי שיש לו ת"ח בשכונתו ויודע בו שהוא קורא לש"ש והוא שונה לש"ש והוא זן ומפרנסו ומכלכלו נמצא שהוא מקיים ומחייה לאותו ת"ח ואת אשתו ובניו ואת כל אשר לו ואת כל הקרובים עמו במשפחה לכך נאמר ומבשרך לא תתעלם. ד"א ומבשרך לא תתעלם אם נשא אדם אשה ומצא בה דבר וגרשה ולבסוף נעשית עניה יהא מפרנס אותה לפי יכלתו מה שיוכל לכך נאמר ומבשרך וגו'. לעולם יסתכל אדם בעצמו ויהא יודע שלאחר שעה מיתה לכן ישא עיניו לשמים ויאמר בלבו מי ברא את אלה חמה ולבנה כוכבים ומזלות וארבע רוחות העולם וכל מעשה בראשית כולם שכולם משכימין ומעריבין לעשות רצון בוראם. כך תשכים ותשחיר בד"ת ולעשות רצונו של הקב"ה בכל יום תמיד ותהא דומה לחמה ולבנה המאירין לרבים שנאמר (ישעיה נח) אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח. זהו שכר קלה שלך אבל שכר החמורה שלך זהו מה שנאמר אחריו (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני וגו'. וכשם שעשית לי רצוני בתורתי בכל יום תמיד כך אני אתן לך פתחון פה בתורה ברורה שאין אדם יכול לסתור אחריהן ואם ראית את עצמך בתורה ברורה שאין אדם יכול לסתור אחריהן מיד יהיו עצמותיך מזורזין במצוה שנאמר (ישעיה נח) ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ ואז תהיה דומה למעין שהוא מושך מן הגינה משקה תאנים וענבים ורמונים וכל מיני מגדים כולן שנאמר (ישעיה נח) והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. וכשם שכבדת וענגת את אביך ואת אמך לעת זקנתך כך תהא מתענג על ה'.
2